בית משפט השלום בבאר שבע קיבל לאחרונה תביעה של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד בני משפחה שהקימו מתחם צימרים במושב תלמי ביל"ו על חלקה חקלאית שכלל לא הוקצתה להם, וכן על חלק מהנחלה שלהם שמיועד לשימוש חקלאי. השופטת רחלי טיקטין עדולם חייבה אותם לשלם לרשות יותר מ-400 אלף שקל עבור דמי שימוש והוצאות והורתה להם לפנות את כל המתחם בתוך 90 יום.
בני המשפחה שבבעלותם זכויות בשני משקים השתלטו על נחלה נוספת לידם והקימו בה ובחלק חקלאי באחד המשקים מתחם צימרים בשם "צימרים לאונצ'ו". זאת, מבלי שקיבלו היתר לשימוש חורג ולא הוציאו היתרי בנייה למבנים.
רמ"י גילתה זאת בעקבות פיקוח שבוצע במקום ב-2012 והודיעה על כך לאגודה השיתופית של המושב, שמצידה ביקשה מבני המשפחה לפנות את המבנים האסורים. למרות זאת, בביקור מפקח שנערך כעבור שלוש שנים, התברר שהמתחם עדיין פועל ללא אישורים.
בתביעה שהגישה רמ"י ב-2016 היא ביקשה להורות להם לפנות את הנחלה, להרוס את המבנים האסורים ולהשיב את המצב לקדמותו. עוד היא ביקשה תשלום דמי שימוש, תחילה בסך 429,383 שקל, אבל לאחר מדידה מעודכנת הפחיתה את הסכום ל-352,920 שקל.
בני המשפחה טענו מנגד שרמ"י מנסה להתעמר בהם ושכל הנחלות שבהן השתמשו הוקצו להם על ידי האגודה לפני שנים. לטענתם רמ"י מנעה מהם להסדיר את החריגות כיוון שהסתירה את התב"ע שחלה על האזור. לדבריהם הם נאלצו לבנות במקום בלי אישורים כיוון שכל הפניות שלהם לרשויות סורבו בנימוקים לא סבירים.
אבל השופטת רחלי טיקטין עדולם דחתה את טענת בני המשפחה שלפיה התב"ע הוסתרה מהם, והבהירה שמדובר במסמך שמפורסם ברשומות, צורף לחוות הדעת השמאית שהוגשה עם התביעה ואף זמין באתר של מנהל התכנון.
הפסק הדין צוין כי המשפחה לא הוכיחה שאחת הקרקעות שהשתמשה בה הוקצתה לה אי-פעם. היא הוסיפה בהקשר הזה שלמרות התביעה, במשך יותר מחמש שנים המשפחה לא נקטה שום צעד כדי להסדיר את העניין.
השופטת לא שוכנעה שהנתבעים ניסו אי פעם להסדיר את השימוש החורג ולהכשיר את מתחם הצימרים. היא ציינה שהם לא הציגו לה אפילו פנייה אחת לגורמים רשמיים כלשהם. גם בהנחה שפנו וקיבלו תשובה לא סבירה, כפי שטענו, מצופה היה שינקטו דרך חוקית לערער על ההחלטה. גם לאורך כל ההליך, ואף שהתבקשו להסדיר את החריגות, הם לא הוכיחו שניסו לעשות זאת.
לפיכך, נקבע שבני המשפחה השתמשו בקרקעות בניגוד לייעוד שלהן ומבלי להסדיר זאת, ולפיכך הם צריכים לשלם לרמ"י דמי שימוש בנוסף לפינוי השטח והריסת המבנים תוך 90 יום. סכום דמי השימוש, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום התביעה, הוא כ-389 אלף שקל. בנוסף לכך חויבו הנתבעים בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 17 אלף שקל.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד תהילה שמשון - פרקליטות מחוז דרום
• ב"כ הנתבעים: עו"ד דניאל פרץ (בשם בני המשפחה), עו"ד מנחם צוקר (בשם המושב)
• עו"ד דניאל כהן עוסק בדיני מקרקעין
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין