מצביאים דגולים התווכחו עוד לפני שנים רבות מהי הגישה הנכונה בעת יציאה למלחמה: הכנסת כל הכלים והתחמושת לקרב למן הרגע הראשון, תוך סיכון שבעת הצורך לא ניתן יהיה להגדיל עוד את הכוח, או כניסה מדורגת למלחמה, כאשר בכל שלב בוחנים הגנרלים אם היעדים כבר הושגו או שיש צורך להכניס עוד כוחות למערכה.
דומה שנגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון, וחברי הוועדה המוניטארית שבראשה הוא עומד, נוקטים בשיטה הראשונה, האגרסיבית: הם יצאו לפני חצי שנה ל"מלחמה" באינפלציה בתקיפות רבה, עם כל הכלים ותחמושת הריבית, כבר מתחילת הקרב. רק עם ההישגים הראשונים של בלימת האינפלציה הם ירפו מעט כבר בקרוב.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
העלאת הריבית פעמיים ברציפות בשלושת-רבעי האחוז, בתוך שישה שבועות בלבד, היא יציאה לקרב עם כל התחמושת. העלאת הריבית הבסיסית מ-0.1% ל-2.75% תוך פחות מחצי שנה - זאת יציאה למלחמה מיד עם כל התחמושת.
וכל זה מתרחש למרות שחייבים לומר מייד שישראל היא בין המדינות עם האינפלציה הנמוכה ביותר בעולם, רק 4.6%, לעומת כ-10% באירופה, יותר מ-8% בארה"ב ועשרות אחוזים במדינות בדרום אמריקה ובטורקיה.
אז מדוע נקטו הפרופסור ירון וחברי הוועדה המוניטארית בצעדים כה קיצוניים? יש לכך, אומרים המומחים, שתי סיבות עיקריות:
הראשונה היא שישראל סובלת מזה קרוב לארבע שנים מחוסר יציבות פוליטית, ממשלות מעבר וממשלות קצרות-ימים מכהנות במדינה, וניווט כלכלתה נפגע מכך קשות. לכן בנק ישראל תפס את עמדות הפיקוד, ובאין כל אפשרות להיאבק באינפלציה באמצעות תוכניות כלכליות ממשלתיות - הוציא הנגיד את התחמושת העיקרית ששמר לימים קשים, העלאות ריבית, ועושה בה שימוש בשיעורים גבוהים ותכופים.
הסיבה השנייה היא פסיכולוגית. ישראל כבר סבלה בעבר יותר מפעם אחת מצמיחת אינפלציה בלתי נשלטת בבת אחת. כך היה בשנות השבעים וכך גם באמצע שנות השמונים ואפילו לשנה אחת בתחילת שנות האלפיים. אז, אגב, ננקטו מייד צעדים חריפים כדי לבולמה בעוד היא באיבה.
איך עליית הריבית תשפיע עלינו?
(צילום: אסף חן)
הסיבה: אינפלציה בשיעור כה גבוה תכה מייד בעיקר בחלשים, תגדיל את העוני, תחייב את המדינה לסייע במיליארדים לרבים מאזרחיה והתקציב, שדווקא מצוי כעת בהישג חסר תקדים של עודף משמעותי, ייהפך במהרה לגירעון קטלני, עצום ורב.
יש במסדרונות המגזר העסקי מי שטוענים שהנגיד התגלה בחודשים האחרונים וגם היום כ"פחדן" ופועל למעשה מתוך פאניקה מסוימת. הם לא יאמרו בפרהסיה כי מדובר בפאניקה, אולם בהחלט התבטאו בפומבי כי "לא נדרשו כלל העלאות ריבית כה גבוהות בבת אחת". כך טענו אתמול, כמו במקהלה מתוזמרת היטב, רון תומר, נשיא התעשיינים, דובי אמיתי, נשיא המגזר העסקי, אוריאל לין, נשיאם של הסוחרים, וראול סרוגו, נשיא הקבלנים. "הוא עוד יגרור אותנו למיתון", נשמעה האזהרה הקטלנית מפיהם.
אולם, הנגיד שידע שיתקפו אותו על המדיניות האגרסיבית שהוא מפגין בהעלאות הריבית, מיהר עוד בתדריך לעיתונאים, בטרם שמע את התגובות, להבהיר: יש לישראל משק יציב ואיתן, שאין כרגע כל חשש שייגרר למיתון. פירוש רש"י: הנגיד לא מודאג ופועל כ"תחליף" לממשלה הבלתי מתפקדת נוכח הנסיבות הפוליטיות העגומות - תקופה ארוכה של אי קיום ממשלה יציבה בישראל.
הצמיחה תצנח
אולם, בד בבד, פרסמה חטיבת המחקר של בנק ישראל תחזית כלכלית למשק לשנה הבאה, שהצבע הוורוד דווקא רחוק ממנה, אף כי היא לא ממש שחורה: הצמיחה שהייתה בשנה החולפת גבוהה במיוחד, 8.6%, תגיע השנה עדיין לשיעור נאה של 6.0% אך תצנח בשנת 2023 ל-3.0% בלבד, רק מעט יותר משיעור הגידול השנתי של האוכלוסייה בישראל.
הצריכה הפרטית, שהזניקה את הצמיחה וגדלה ב-2021 ב-11.1% תגיע השנה לגידול גבוה עדיין של 8.0% אך בשנת 2023 תגדל רק ב-3.5%. המשמעות: חגיגת הקניות והבילויים צפויה להיגמר.
ההשקעה בנכסים, שגדלה כה יפה ב-2021 ב-12.2%, תגדל השנה ב-8.0% ובשנה הבאה רק עוד ב-3.0%. רבע מאשר בשנה שעברה.
היצוא, מרכיב חשוב מאוד לאלפי מפעלים במשק, שגדל בשנת 2021 בשיעור גבוה במיוחד של 11.8% יגדל השנה ב-8.0% ובשנה הבאה רק בשיעור מאד לא מרשים של 2.5%, כמעט חמישית מאשר בשנה שעברה.
היבוא לישראל, שכלל חומרי גלם, כמו גם מכוניות ומוצרים שהעלו כאן את רמת החיים עם שוך הקורונה, גדל ב-2021 בשיעור עצום של 18.2%, יגדל השנה עדיין בשיעור גבוה של 12.5% אך בשנת 2023 יצנח ויגדל רק עוד ב-3.5%, כשישית מהגידול בשנת השיא החולפת.
שיעור האבטלה הנמוך השנה, אחד ההישגים הגדולים ביותר של מדינת ישראל עם היציאה ממשבר הקורונה עטור החל"ת – שהגיע השנה לשפל מדהים של 3.1% בלבד, מהנמוכים ביותר בעולם - צפוי לדאבוננו לגדול בשנת 2023 ל-3.5%, גידול של עשרות אלפי מובטלים, אך עדיין שיעור נמוך יחסית.
התוצאות הללו מציגות תמונה לא נאה במיוחד, אולם זה המחיר של המיתון המתפשט ברחבי העולם וההאטה המסוימת, אף כי כנראה לא מסוכנת, שבכל זאת צפויה גם בישראל בעקבות עשיית שימוש היתר בתחמושת הריבית.
ומה יקרה בחודשים הקרובים, הריבית תעלה עוד?
הרמזים ניתנו בהודעה של הנגיד אחר הצהריים. העלאות הריבית הגבוהות כנראה כבר מאחורינו וכעת ניתן לצפות רק עוד לשתיים עד שלוש העלאות ריבית בשיעור כולל של 0.75% במשך שנה שלמה, עד לרבעון השלישי של שנת 2023.
כלכלני הבנק המרכזי הבהירו היום כי ההערכה שלהם היא שהריבית הבסיסית בישראל תעלה ל-3.5% עד הרבע השלישי של שנת 2023 וכי במהלך השנה הקרובה האינפלציה בישראל "תירגע" והעלייה תסתכם רק ב-2.7% בעוד שנה, לעומת 4.6% כיום, דהיינו שניכנס לטווח היעד שקבעה הממשלה - 1% עד 3% לשנה כולה.
ולמה זה יקרה? לדעת בכירי בנק ישראל העלאות הריבית הן שיעשו את עיקר העבודה בהפחתת שיעור האינפלציה וכאשר המשק הישראלי איתן וחזק, כהגדרתו היום של הנגיד ירון, הכל יחזור אל מקומו בשלום.
לכן, דומה שבבנק ישראל מבקשים להבליט כעת יותר מכל את ההגעה לרמה הרצויה של הריבית, כאשר ההערכה היא שהיציאה למלחמה כוללת עם מלוא התחמושת בתחום הריבית - הפעילות הכלכלית של המשק חזקה דיה כדי להכיל את העלאות הריבית ולשרוד את התקופה הזאת בלא גלישה למיתון, לאבטלה, לפשיטות רגל ולכאוס, מצב שממנו כה חוששים בימים אלה בעיקר בארצות אירופה.
