מאז פרוץ המלחמה עזבו את ישראל כמעט 7,000 עובדים זרים מתוכם 1,889 עובדים תאילנדים שעוסקים בחקלאות. כך עולה מנתונים שנאספו על ידי מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
הקבוצה הגדולה ביותר שעזבה את הארץ היא מומחים ושפים - 2,329 איש (בבישול אסיאתי למשל הוויזות הן של מומחה), בתחום עובדי בניין וחברות ביצוע עזבו 1,929 איש, מתחום הסיעוד הביתי והמוסדי עזבו 892 איש, רובם מהפיליפינים. מהתעשייה עזבו 89 ומהמלונאות עזבו רק שלושה אנשים.
לדברי ענבל משאש, ראש מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין והגירה, השבועיים האחרונים היו אתגר אדיר עבור הרשות והמשק בכל הנוגע לעובדים זרים. "עשינו המון מאמצים ופעולות משולבות עם השגרירויות הזרות להרגעת העובדים ולהעברת מסרים חיוביים לעובדים, לחזק את החוסן האישי שלהם, לדאוג שהם נמצאים במקום בטוח, מרגישים בטוח ובוחרים להמשיך ולהישאר בארץ", היא אמרה. "יש יציאה של עובדים זרים אבל היא בהיקפים יחסית לא גבוהים.
"אנו עוקבים אחרי ההתפתחויות ועושים צעדים כדי לשמר את היכולת של כוח האדם במשק. זה אומר גם גיוס בהליך מהיר מול מדינות נוספות, מתן תמריצים והקלות לעובדים ששוהים בישראל כדי שלא יצאו מישראל, גם באמצעות השגרירויות ופעולות תמיכתיות כדי לסייע לעובדים שנמצאים כאן. אנחנו עושים הרבה עבודת מעטפת ועבודות אופרטיביות כדי לשמר את העובדים במדינת ישראל".
הבעיה המרכזית היא בעוטף עזה שם עבדו 5,700 עובדים זרים בחקלאות - מתוכם כאמור עזבו את הארץ 1,889. "הם היו הראשונים להיפגע. שמענו על לא מעט סיפורים קשים על העובדים התאילנדים ששילמו בחייהם", אמרה משאש אשר מתגוררת באשקלון והייתה אמורה בימים אלה לעבור לגור בזיקים – אחד הקיבוצים שהותקף ב-7 באוקטובר.
ביום חמישי האחרון השתתפה משאש, ביחד עם שגרירת תאילנד בישראל ונציגי משרד החוץ, בטקס שנערך בנמל התעופה בן גוריון שבו הוטסו שמונה עובדים תאילנדים שנרצחו לבנגקוק ועוד ארבעה סטודנטים נפאלים שנרצחו בהתקפת הטרור. "אנו יודעים על לפחות 15 תאילנדים שנרצחו ועוד חמישה נעדרים. יש גם חטופים תאילנדים. מלאכת הזיהוי נמשכת. 10 צעירים סטודנטים נפאלים נרצחו".
"הרוב רוצים להישאר"
בישראל ישנם 30 אלף עובדים תאילנדים. רוב העובדים הזרים ביישובים שבמרחק עד 7 ק"מ מעוטף עזה יצאו. גם מעבר ל-7 ק"מ התפנו לא מעט בגלל פחד ובגלל הלחץ מהמשפחה.
שגרירות תאילנד בישראל פתחה אפשרות לאזרחיה שעובדים בארץ להירשם ואף מימנה את ההטסה שלהם לתאילנד בכמה מטוסים, חלקם צבאיים. השגרירות אף שכרה עשרות חדרי מלון בתל-אביב לטובת הפינוי, אליו נרשמו 6,000 תאילנדים אך עזבו בינתיים פחות מ-2,000. אחרים הביעו רצון להישאר, חלק אמרו שיצאו לחופשה ויחזרו לעבודה.
"זאת הייתה הבהלה הראשונה. אני מניחה שנראה עוד יציאה של עובדים. זה מצב של אי ודאות אבל בזהירות הנדרשת, נראה לי שברגע שהסכנה המוחשית מעל ראשו של העובד חלפה הוא כבר עושה שיקול אחר האם להישאר או לצאת, ונראה שהם מעדיפים להישאר. יכול להיות שנראה עוד טפטופים קלים החוצה אבל רבים יבחרו להישאר", הסבירה משאש.
משאש נפגשה עם שגרירת תאילנד ועם מנכ"ל משרד העבודה התאילנדי שהגיע במיוחד לארץ. "התאילנדים אמרו לנו שרוב העובדים התאילנדים רוצים להישאר בישראל וגם אלה שעבדו בעבר רוצים לחזור ולעבוד בארץ והם מבקשים שנשקול לאשר את זה. כל מי שלא יצא ממדינת ישראל – נשאר לעבוד בארץ ושובץ אצל חקלאים אחרים במקומות יותר בטוחים בעיקר במרכז הארץ. נתנו להם כמה ימים להתאושש ולהחליט מה רוצים. אם רוצים לעבוד יוכלו להישאר. ההנחיה שלנו הייתה לאפשר להם לשנות מעסיק. נתנו להם אפשרות באופן זמני לנייד את העובדים לחקלאים".
2 צפייה בגלריה
אייל סיסו, מנכ"ל רשות האוכלוסין, בפגישה עם מנכ"ל משרד העבודה התאילנדי שהגיע לארץ
(צילום: באדיבות רשות האוכלוסין וההגירה)
במקביל, בישראל ישנם עשרות סטודנטים נפאלים שלא ביקשו לעזוב. יש גם 1,100 נפאלים שמועסקים בבתי אבות במסגרת הסכם עם ממשלת נפאל, מתוכם ידוע רק על 39 נפאלים שעזבו.
מבחינת הרשות יש אתגר גדול להשאיר את המטפלים הסיעודיים הביתיים ובמוסדות. "יש 76 אלף עובדי סיעוד ביתי, מרביתם חוקיים ו-14,500 לא חוקיים", הבהירה משאש. "מתוכם עזבו 892 עובדי סיעוד, בהם: פיליפינים, נפאלים, סרי לנקים, הודים, מולדובנים ואוזבקים. לא קיבלנו דיווחים של עובד שנטש מטופל. חשוב להדגיש שחלקם יצאו לחופשת מולדת ולא לצמיתות.
"נעשתה פה עבודה מאוד חשובה להשאיר אותם פה. זה נעשה ביחד עם הממשלות הזרות שמהם באו, נעשה עם השגרירויות ומשרדי ממשלה אחרים. בא לפה למשל צוות של ממשלת תאילנד לדבר על תמריצים שיתנו לעובדים התאילנדים שלא יעזבו. זה אינטרס של כולם. אף אחד לא רוצה שההסכמים הבילטרליים ייזרקו לפח אחרי שעובדים עליהם 12 שנה. אף מדינה - נפגשנו עם כל השגרירויות (הנפאלים, התאילנדים, הסינים, הסרי לנקים והפיליפינים) לא חזרה מההסכם הבילטרלי וקראה לעובדיה לעזוב את ישראל. בשלב הזה אמרו שמשאירים את ההחלטה לעובדים עצמם. זה לגיטימי במצב הזה".
על אילו תמריצים מדובר?
"בין השאר מדובר על הארכה של ויזות השהייה מחמש לשש שנים אוטומטית ובחינה של שנה שביעית. כל מי שצריך לצאת עד אפריל 2024 וירצה לעזוב את הארץ - יהיה רשאי לחזור אחר כך. נעניק הקלות רגולטוריות שמותאמות למצב כדי למנוע פגיעה במשק ובתוצרת החקלאית".
במקביל ישראל החלה לחפש מדינות חדשות שיסכימו לשלוח עובדים לישראל לענפים השונים כדי לתת מענה. שר החקלאות, אבי דיכטר, נפגש ביום שישי עם שגריר ויאטנם בישראל במטרה לקדם גיוס עובדים זרים לעבודה בחקלאות בדרום. משרד החקלאות פועל בשיתוף רשות האוכלוסין וההגירה יחד עם שגרירויות נוספות, על מנת לעודד עובדים זרים להישאר בישראל על ידי מענק תמריצים מידיים בסך 2,000 שקל בחודש, עבור כל עובד שישאר לעבוד בעוטף. משרד החקלאות פועל בשיתוף רשות האוכלוסין עם שגרירות תאילנד לבלימת עזיבת עובדים ועידוד הישארותם בישראל.
בינתיים, לא מעט עובדים זרים שעבדו בעוטף נקלטו במרכז הארץ. "הייתי במועצה בקדימה שבשרון אצל מעסיק שקלט עובדים מעוטף עזה שכבר עובדים בשדות ומרגישים בטוחים. יש רצון לקדם הסכמים עם מדינות אחרות", הוסיפה משאש.
משאש סיפרה עוד שבקיבוץ בארי היו 24 מטפלות פיליפיניות והודיות שנשארו בארץ ומלוות את המפונים במלון בים המלח. "הם יחד עם הקהילה. תומכים. עוטפים אותן שם. יש מטפלות ששילמו בחייהם בעוטף".
לגבי ענף הבנייה, לבקשת שגרירות סין פונו משדרות 150 עובדי בניין סינים לאתרים במרכז הארץ. בסך הכל עזבו את הארץ מתחילת המלחמה 106 עובדים סינים, מספר נמוך לכל הדעות. לדברי משאש, בענף הבנייה ישנם 29 אלף עובדים זרים, לא כולל 80 אלף מיהודה ושומרון ו-12 אלף מעזה שמאז המלחמה לא יכולים להיכנס לישראל. "צריך לזכור שמשדרות דרומה אין עבודות בנייה כולל באשקלון. אנחנו נפגשים עם משרד השיכון כדי לראות מה אפשר לעשות. לא מזמן הגיעו לכאן 7,000 עובדי בניין סינים".
מתנדבים מכל הארץ הגיעו לעזור במשקי העוטף
בתוך כך, חיילים, בני נוער ואנשים טובים מכל הארץ, הגיעו גם בשבת למשקים החקלאיים בעוטף עזה ועזרו בעבודות השונות: קטיף, שתילה, תיקונים ועבודות תחזוקה שונות. "אנו מודים לכל המתנדבות, המתנדבים והחיילים הרבים שמתגייסים לתת יד במשקים החקלאיים עקב המשבר הקשה והמחסור בידיים עובדות.
"אנו ממשיכים ומנסים לסייע לחקלאים שלנו ככל שניתן והקמנו חמ"ל מיוחד לגיוס מתנדבים שממוקד בצרכים של חקלאי האזור, תוך תיאום בטחוני מול הצבא והרבש"צים", נמסר מהמועצה האזורית אשכול, שם החקלאים זקוקים לסיוע במיוחד.
