בכירי אגף התקציבים בעבר, ובהם ראשי האגף, מודאגים ביותר מהמצב במשרד האוצר ויזמו היום (ג') כנס שמזהיר מהתוצאות של ניהול התקציב בצורה בלתי אחראית. מדובר בכנס ראשון מסוגו, שלא התקיים כדוגמתו בעבר, והשתתפו בו ראשי אגף התקציבים לשעבר, שרי אוצר לשעבר ובכירים נוספים במשק.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
1 צפייה בגלריה
כנס בוגרי אגף התקציבים. מימין: ירום אריאב, רם בלינקוב, אהרן פוגל, דוד ברודט
(צילום: פנינה שלו)
באחד הפאנלים בכנס, המתקיים באולם צוותא בתל אביב, תקפו מנהלי אגף התקציבים בעבר את הממשלה, את משרד האוצר ואת העומדים בראשם.
"זוהי אזעקת אמת. אנחנו עדים להרס המפעל הציוני. קולות כרסום המדינה", אמר ירום אריאב, מנכ"ל משרד האוצר בשנים 2009-2007, "הממשלה חלולה לחלוטין. שר האוצר זחוח. ראש הממשלה מוביל אותנו תוך ניגוד עניינים בין המדינה לענייניו האישיים. תראו את היחס לחטופים ואת היחס למפונים מצפון ומדרום".
אריאב המשיך: "במצב הזה אי אפשר להישאר בבית. יש כאן ציבור עם יכולות, ניסיון, כישורים, ובסוף ישאלו אותנו 'איפה הייתם בזמן החורבן?' יש כאן הזדמנות גדולה ליוזמה אזורית, בראש ובראשונה סעודיה - עם משמעות כלכלית ואזורית אדירה, וזה לא ממומש, בגלל ניגוד עניינים שבו נמצא ראש הממשלה".
"אם נסתכל שנה וחצי אחורה, יש כאן השמדת ערך של מדינת ישראל. הפכנו מסטארט-אפ ניישן, ממדינת מופת, למדינה מצורעת, מגונה. מסוכנת. מעולם לא הייתה השמדת ערך גדולה כל כך לציבור גדול כל כך על ידי בן אדם אחד", תקף מנכ"ל האוצר לשעבר את ראש הממשלה נתניהו.
אריאב גם הציע מספר פתרונות ליציאה מהמשבר: "צריך למנוע משבר כלכלי פיננסי, ואפשר לעשות זאת על ידי שינוי במדיניות הפיסקאלית. יצאנו לדרך עם גירעון של 6.6 אחוזים, וחובה לחזור לתוואי של מדיניות כלכלית אחראית והגיונית. להגיד את האמת לציבור. בכל ההחלטות הצבאיות היום - אין בכלל שיקול כלכלי לגבי אורך הלחימה ועוצמתה. עד היום הדוקטרינה הייתה שישראל צריכה לצאת ולנצח במלחמות קצרות. יש משמעויות קשות לענף ההייטק ולתיירות ולענפים אחרים. סכנות מיידיות שצריך למנוע כאן ועכשיו על ידי שינוי תוואי".
אריאב הוסיף: "צריך למנוע עשור אבוד נוסף. משווים את מלחמת יום כיפור להיום, כשהוצאות הביטחון עלו לקרוב ל-30 אחוז מהתוצר, וקיבלנו אינפלציה אדירה. צריך היום לעצור את היצף התקציבים לצבא. הנקודה השלישית היא מניעת בריחת מוחות. מי ירצה להישאר כאן? והנקודה הרביעית היא מניעת התפרקות מלאה של המערכת הציבורית וכל המערכות".
"הרצי הלוי עסק חצי מהזמן בתנאי השכר של אנשי הקבע"
מנכ"ל משרד האוצר האחרון ומי שבעבר היה גם הממונה על התקציבים, רם בלינקוב, אמר בכנס: "מה שקרה בשבעה באוקטובר לא ממש הפתיע אותי. אני חושב שהחברה הישראלית מידרדרת כבר תקופה ארוכה. ההצלחה הגדולה מבחינה כלכלית אפשרה לנו לממן מטרות הולכות וגדלות נצלניות, חלקן אנטי-ציוניות, עיוורה את החברה הישראלית".
בלינקוב תקף גם את הצבא: "כמנכ"ל ניהלתי את הצוות שעשה רעש מול מערכת הביטחון. בראש המערכת הצבאית כסגן עמד האלוף הרצי הלוי. 50 אחוז מהזמן שלי כמנכ"ל האוצר הוא עסק בתנאי השכר של הקצינים ושל אנשי הקבע, ורק ביתר 50 אחוז מהזמן עסקו שם בעניינים אמיתיים. כשאומרים שצריך לעשות שינוי בחברה הישראלית, זה לא יכול לפסוח על שום גורם, כולל הצבא".
"אם יגדילו את תקציב הצבא יוסיפו אל"מים ועוד קצינים ותפקידים", אמר בלינקוב ותהה: "למה צריך מזכירים צבאיים לראש הממשלה ולנשיא?! הם רק מעבירים פתקים. למה הם צריכים לשכה ומזכירות ורכב שרד? יאמרו שאני מתעסק בכסף הקטן, אך אני סובר אחרת -שזה סימבולי לחברה נהנתנית".
הוא הציע: "הדרך היחידה בעיניי לשנות את השיח היא גם מצד הקרקס הנודד. צריך לעבוד אחרת. אני חושב שצריך להפסיק לתרום לגופים שמקבלים גם תרומות וגם כספים ציבוריים, כי כל שקל שאני תורם, משחרר כסף לשר גולדקנופף. המסר שלי שאנחנו צריכים להפסיק להיות נחמדים ולהפסיק להיות פוליטיקלי-קורקט".
"הכלכלה עדיין חזקה אבל לא לעולם חוסן"
"כלכלת ישראל חזקה, כי יש לנו בסיס טוב שבנינו מקום המדינה, ובמיוחד מאז 1986", אמר דוד ברודט - גם הוא מנכ"ל משרד אוצר וממונה על התקציבים בעברו. "עבדנו קשה. ברפורמות, בבניית תעשיית הייטק מפוארת, ברגולציה, במערכת הפיננסית. יש לנו גם סקטור פרטי חזק".
"גם 2024 תיגמר עם 24 אלף דולר תוצר לנפש, אבל מתחילת 2023 המצב הזה משתנה. הכלכלה עדיין חזקה, אבל לא לעולם חוסן. במצב שבו יש מינויים לא ראויים בסקטור הציבורי, המשטרה פוליטית ועוד - זה הבטחה לעתיד פחות טוב", הזהיר ברודט.
לדבריו, "ההוצאות האזרחיות והצבאיות מאוקטובר 2023 ועד סוף 2025 יגיעו ל-250 מיליארד שקל. הגירעון השנה יהיה גבוה מ-6.6 אחוזים. תקציב 2024 נבנה בהסתכלות מגזרית וסקטוריאליות, כי הממשלה הזאת רוצה לפייס את המפלגות. אין בו מנועי צמיחה ורפורמות. אין תוכנית מסודרת לצאת מהמשבר".
ברודט הוסיף: "כמו שאין תוכנית ליום שאחרי בצד הצבאי - כך אין גם בצד הכלכלי. המחסור בתשתיות לא נפתר, ולא הפריון הנמוך, ולא המשבר בהייטק שמחלחל אלינו מהעולם, וגם לא משבר הדיור".
"האוצר - משרד מיותר עם שר מיותר"
מנכ"ל משרד אוצר נוסף שכיהן כממונה על התקציבים, אהרן פוגל, התייחס גם הוא לתקציב הביטחון: "כשיש מלחמה מגדירים מראש את מִשכה ואת עצימותה. מנסים לחשב כמה נקבל מארה"ב, כמה נוכל להשתמש ברזרבות בבנק ישראל. יש לנו רזרבות של 250 מיליארד דולר, והחשב הכללי עושה טעות כשיוצא לגייס כסף בעולם על חשבון הדורות הבאים".
פוגל ביקר את משרד האוצר ואת אגף התקציבים: "אין בעיה למשק להעלות את תקציב הביטחון אפילו באחוז וחצי של תוצר, כי היכולות שלנו מתלכדות ליכולת צמיחה. משרד מיותר עם שר מיותר - זה הרבה מיליארדים, הרבה מעבר לתקציב הנקודתי. אנחנו חייבים מדיניות של צמיחה משולבת מדיניות פיסקאלית, מוניטרית, התייחסות לריבית לשער חליפין, התייחסות למס שולי של 60 אחוז לא כולל בריאות. יש היום בעיה לעשות מדיניות משולבת של צמיחה מצד הדרג המקצועי".
לדבריו, "יש לנו הזדמנות אדירה ללכת להסדר שמוביל נשיא ארה"ב. כשאנחנו עושים תוכנית הבראה לגוף, מסתכלים על גוף הניהול. זכות ארה"ב להעיר שאין לנו ראש ממשלה ראוי, כשהוא נותן לנו תקציבי סיוע".
בלינקוב חתם את הפאנל ואמר: "שתיקת אגף התקציבים הנוכחי היא מגונה, ותיזכר לדיראון עולם!"
