בנט לפני שבוע: עובדים על הקדמת מתווה הכיתה הירוקה
(צילום: משה מזרחי, גיל יוחנן )

אם לא די בעימותים הנמשכים בין הממשלה וחלק גדול מהציבור לבין סרבני חיסוני הקורונה, החוק הכלכלי חדש שיוזמת הממשלה, בבהילות מסוימת, צפוי לעורר בימי חול המועד מחלוקת קשה וביקורת.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
משמעות החוק: מי שיסרב להתחסן וגם לא יסכים להיבדק כל מספר ימים כדי לוודא שלא חלה בקורונה, עלול להיות מפוטר ממקום העבודה ולא להיות זכאי לדמי אבטלה.
2 צפייה בגלריה
ישיבת ממשלה
ישיבת ממשלה
רה"מ בנט בישיבת הממשלה. עוד צעד נגד סרבני החיסונים
(צילום: אוליבייה פיטוסי)
ננסה לעשות קצת סדר בחוק יוצא הדופן, שהועלה לאתר החקיקה הממשלתי באופן תמוה למדי בעיתוי מוזר, שעות ספורות בלבד לפני כניסת החג.
מי יזם את החוק? אגף התקציבים במשרד האוצר יזם את החוק, שהוגש מטעם משרד הרווחה והביטחון החברתי, לאחר שסעיפיו גובשו בביטוח הלאומי, אך ליוזמה שותפים גם משרדי ראש הממשלה והאוצר. החוק מהווה בעצם חלק מהחלטות קבינט הקורונה מסוף אוגוסט לגבי החלת התו הירוק במקומות העבודה, שהפכו להחלטת ממשלה כעשרה ימים לאחר מכן.
למרות זאת, העלאת החוק לאתר הממשלתי הפתיעה את הביטוח הלאומי ואת בכירי משרד האוצר - למרות שהמשרד עצמו אמון על הגשת החוק כאמור. בביטוח הלאומי פרסמו התייחסות רק בצאת החג, והבהירו כי תוקפו יהיה רק לחודש בשלב זה - למרות שיש להניח שיוארך כל עוד קיים התו הירוק.
מדוע הבהילות בהעלאת החוק לאתר החקיקה הממשלתי ערב החג? גורמים ממשלתיים הביעו חשש שהחלטת ה-FDA בסוף השבוע האחרון, שלא לאשר לפי שעה את חיסון האוכלוסיה מתחת לגיל 65 ב"בוסטר" - החיסון השלישי נגד נגיף הקורונה, עלולה לפגוע קשות בזירוז מתן החיסונים בישראל. החשש הוא שמי שכבר התכוונו להתחסן עלולים להימנע כעת מלקבל את החיסון בשלב הזה, בניגוד למדיניות הממשלה לזרז את התהליך במטרה להפחית את התפשטות הנגיף בישראל.
לשם מה הועלה החוק לאתר? הצעת החוק מוצגת באתר החקיקה הממשלתי כדי לאפשר לציבור, בהתאם לחוק, במשך שבוע ימים (עד לשמחת תורה), להעיר הערות על החוק - שאין ספק שיהיו לו מתנגדים לא מעטים. הממשלה, או ועדת השרים המיוחדת לקורונה, תתבקש לאשר את החוק מיד למחרת שמחת תורה. החוק טעון גם חקיקה בכנסת.
2 צפייה בגלריה
 תזכיר החוק שפורסם עם זמן קצר להערות הציבור
 תזכיר החוק שפורסם עם זמן קצר להערות הציבור
תזכיר החוק שפורסם עם זמן קצר להערות הציבור
(צילום מסך)
אז מה אומר בעצם החוק החדש? עובד במקומות עבודה שעליהם חל התו הירוק, שפוטר או שהתפטר בשל סירובו להתחסן ולהיבדק, לא יהיה זכאי לקבל דמי אבטלה במשך שלושה חודשים לאחר עזיבת מקום עבודתו.
אפשר יהיה לפטר את העובד? כדי למנוע סיכון מהעובדים האחרים ומקהל וציבור שבא במגע עם העובדים - התשובה חיובית. למעשה, ייאסר על העובד להגיע למקום העבודה וכאשר יסתיימו ימי החופשה שלו הוא יחדל מלקבל שכר. אם יפוטר או יתפטר מהסיבה הזאת בלבד, כלומר סירובו לקבל חיסון נגד קורונה והתנגדותו להיבדק מדי מספר ימים, יישללו ממנו דמי האבטלה ל-90 הימים שלאחר עזיבתו את מקום העבודה.
בהתאם לחוק הקיים בישראל, אם מעביד מפטר עובד - הוא זכאי לדמי אבטלה. כעת החוק ישונה? החוק הבסיסי לא ישונה אלא יהיה בו שינוי מהותי רק בנושא סרבנות הקורונה. עובד שייסרב להתחסן או לעבור בדיקות מדי מספר ימים, בהתאם לחוק הקורונה, גם אם יפוטר על ידי המעביד - יראו בו כאילו התפטר בעצמו בנסיבות רגילות, ולכן לא יהיה זכאי לקבל דמי אבטלה במשך 90 יום.
מה ההסבר לכך בחוק? בהצעת החוק נאמר: "לאור קביעת משרד הבריאות כי במקומות עבודה בהם מתקיים ריבוי גורמי סיכון מגבירי הדבקה, הן עבור העובדים עצמם והן עבור המצויים עמם במגע, קיימת הצדקה אפידמיולוגית להחלת תו ירוק כדי לצמצם סיכונים אלה".
לכן, על פי הצעת החוק "יביא שר האוצר לאישור הממשלה או קבינט הקורונה תקנות להחלת התו הירוק על עובדים במקומות עבודה, בין השאר במוסדות בריאות ורווחה ומקומות עבודה שפתיחתם לציבור מותנית בהצגת אישור תו ירוק או אישור תוצאה שלילית בבדיקת קורונה מיידית".
מאין הביטחון שהחוק המשמעותי הזה, שחלק מהציבור כבר טוען כי הוא "חוק דיקטטורי הפוגע בזכויות הפרט הבסיסיות", צפוי להשפיע על החיסונים? לדעת גורמים ממשלתיים, שלילת דמי אבטלה תהווה זרז משמעותי לקבלת החיסון או לביצוע הבדיקות על פי תקנות התו הירוק, בין השאר של עובדי מערכת החינוך, מוסדות הרווחה, צוותים רפואיים וכוחות הביטחון, שם הסיכון להדבקה גבוה במיוחד. העובדים ברובם הגדול יימנעו ממצב של אובדן מקום עבודה בגלל סירוב לעבור לפחות בדיקות שיוכיחו כי לא נדבקו בנגיף הקורונה.
איך ניתן להביע התנגדות לחוק שמציעה הממשלה? נכנסים לאתר החקיקה הממשלתית ומגיבים על ההצעה. התגובות יובאו בפני מגישי הצעת החוק ועשויים להשפיע על שינוי החוק או הגמשתו.