ראיון באולפן ynet עם ד"ר עדי ברנדר
(צילום: משי בן עמי)
הצעדים הכלכליים שהציגו אתמול ראש הממשלה נפתלי בנט, שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת הכלכלה אורלי ברביבאי, השאירו לא מעט ישראלים מבולבלים. הכותרת של התוכנית היא מלחמה בהתייקרויות המחירים במשק ומאבק ביוקר המחיה, אבל ממש לא בטוח שהצעדים שננקטו אכן יגרמו לכך.
ד"ר עדי ברנדר, מנהל אגף מקרו כלכלה ומדיניות בבנק ישראל, התייחס לתוכנית בראיון לאולפן ynet: "התוכנית פחות מתייחסת ליוקר המחיה. יש שם שני צעדים - הפחתת המכסים והוזלת הצהרונים, שהם היחידים שנועדו לעשות זאת, אבל הסכומים הגדולים שנמצאים בתוכנית, שאלה נקודות הזיכוי, נועדו כדי להגדיל את ההכנסה הפנויה של משפחות עם ילדים, ופחות להתמודד עם יוקר המחיה עצמו".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אז מה לדעתך צריך לעשות כדי להתמודד עם יוקר המחיה?
"בעיית יוקר המחיה בישראל מתמקדת בשלושה דברים; חוסר תחרות בהרבה שווקים, יוקר הדיור ותחבורה. הממשלה בתקציב האחרון עשתה כמה צעדים חשובים בנושאים האלה, חלקם פשוט עוד לא יצאו לפועל. אחד מהם הוא פתיחת המשק לייבוא, לא רק הפחתת המכסים כי זה רכיב קטן, אלא באמת הדברים שמאפשרים ליבואנים קטנים יותר להיכנס לשוק כמו הפחתת הרגולציה עליהם, טיפול בתקינה כדי לאמץ את התקינה האירופית. זאת חקיקה שעברה ונכנסת לתוקף ביוני. מעבר לזה, יש את נושא הדיור. כדי להתמודד עם זה צריך לתכנן הרבה דירות ולבנות אותם. החסם הוא שהממשלה לא מצליחה לקדם את התשתיות על מנת לבנות את השכונות הנוספות, הדיור בתוך הערים. זה צריך להיות מהיר יותר".
עוד אומר ד"ר ברנדר: "אם מסתכלים על האינפלציה בתקופת הקורונה, המחירים בסך הכל עלו ב-2.1 אחוזים בשנתיים. זה קצב שנתי של 1.1 אחוזים. היעד שהממשלה קבעה לאינפלציה הוא בין 1%-3%. אצלנו בשלב הזה האינפלציה הרבה יותר נמוכה מאשר בעולם. צריך להבדיל בין יוקר המחיה, רמת המחירים בארץ, שבהרבה מקרים היא גבוה, לבין האינפלציה. מחיר החשמל למשל, שמציינים את עלייתו, הוא עדיין יותר נמוך ממה שהיה לפני שנה וחצי או שנתיים. ברור שהציבור מרגיש את הלחץ מכל דבר שעולה".
ד"ר ברנדר דווקא חושב שההחלטה על הגדלת נקודות הזיכוי להורים עובדים, אחד הצעדים היותר משמעותיים בתוכנית, היא לא דבר טוב במלחמה נגד יוקר המחיה ובהסתכלות לעתיד: "כאשר משתמשים בשני מיליארד שקלים בשביל נקודות זיכוי, מהלך כשלעצמו מסייע לאוכלוסייה, זה הכסף שייחסר בסופו של דבר בתקציב כשיצטרכו להתמודד עם אותם תהליכים מבניים שיסייעו להתמודד עם יוקר המחיה בצורה שיטתית. אנחנו נמצאים בתקופה שההכנסות ממיסים גבוהות באופן חריג, אבל גם קרן המטבע והניתוחים שלנו אומרים שיש אלמנט זמני של הכנסות ממיסים, לכן להפחית מיסים זה משהו שיפגוש אותנו כשנרצה לבצע את התוכניות המבניות יותר בחינוך, תשתיות ותחבורה, שאלה הם הדברים שיוזילו את יוקר המחיה".
עו"ד רועי כהן, נשיא להב, באולפן ynet
(צילום: משי בן עמי)
"נמאס לעצמאים להתחנן בכל פעם מחדש"
מי שלא אהב את התוכנית שהציגו בנט, ליברמן וברביבאי, הוא עו"ד רועי כהן, נשיא להב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל). "שוב פעם תוכנית כלכלית מנותקת, שמשאירה בחוץ 600 אלף עצמאים ובעלי עסקים, גם בדרכים שרוצים לסייע כי כמו שאתה יודע למעלה מ-60% מהעצמאים בכלל לא מגיעים לסף המס. כלומר, גם נקודות הזיכוי האלה לא בעצם יתנו להם מענה וסיוע. הייתי מצפה שלאור משבר הקורונה ראש ההמשלה ושר האוצר יגידו שממשלת ישראל לוקחת אחריות ונותנת מענה ופיצוי בזמן אמת למשפחות של עצמאים, כי בסופו של דבר אלו האנשים שמשלמים ברגעים אלה את המחיר, בזה שיש פה סגר זוחל, סגר שקט, שנמשך למעלה מחודשיים ואף אחד לא לוקח אחריות".
אז רגע, לא סופרים אתכם? מה אתם מתכננים לעשות?
"העניין הוא שיש פה חשיבה שהעצמאים יכולים להסתדר לבד. זו החשיבה, את רואה את זה לאורך כל הדרך, ממרץ 2020, שרק כשיצאנו לרחובות ורק שבעצם יצרנו לחץ תקשורתי וציבורי, בסופו של דבר ניתן מענה. שוב פעם, יש פה ניסוי ותהיה, אומרים "בוא נראה, נעבור את חודש פברואר, יתחיל חודש מרץ, יחזרו החגים, בוא נראה מה יקרה בסופו של דבר עם ציבור העצמאים". אבל בדרך אלפי עסקים לא שורדים. הוא דיבר על פצועים בשטח, אני מדבר על גוויות בשטח. יש אנשים שכרגע אין להם את היכולת לשלם את הארנונה שלהם, אין להם את היכולת לשלם את השכירות שלהם, למה? הם אזרחים שמשלמים ביטוח לאומי, מס הכנסה, משלמים הכל. כתוצאה ממגפה כרגע הם לא יכולים לנהל את העסק שלהם. למה אין רשת ביטחון? זה צריך להיות בחקיקה, לא צריך להיות בכל פעם שנתחנן מחדש לטובת עזרה וסיוע".
"הממשלה משמידה את החקלאות הישראלית"
"את מה שלא הצליחו להשיג פעולות האיבה של חיזבאללה וחמאס, תעשה החלטה אחת אומללה של ממשלת ישראל באימוץ רפורמה חד צדדית להשמדת החקלאות הישראלית!", כך פנו הבוקר ראשי ההנהגה החקלאית לראש הממשלה ושר ההתיישבות, נפתלי בנט במכתב ששלחו לו.
בפנייתם קוראים יו״ר מרכז השלטון האזורי, שי חג׳ג׳, יו״ר נשיאות המגזר העסקי והתאחדות האיכרים, דובי אמיתי, יו״ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח, מזכ״ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום (אבו) וילן ויו"ר התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים, יעקב בכר, לראש הממשלה, בנט, המכהן גם כשר ההתיישבות, להתערב ולבטל את ההליך החד צדדי של הפעלת הצווים להפחתת המכסים.
במכתב מציינים כי החקלאים בעד רפורמה, אבל רפורמה אמיתית, הנשענת על הכרה אמיתית במציאות בשטח וכפי שהיא מוצעת כעת, המשפחות בישראל צפויות לחסוך שקלים בודדים בלבד (בהנחה שההנחה אכן תתגלגל לצרכן), זאת על פי מודל כלכלי שפיתחו במהלך עשר שנים כלכלנים בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית שמראה שהשפעת הרפורמה על הפריפריה תביא לירידה משוערת של עשרות אחוזים (50%-65%) בהכנסות של חקלאי הנגב, עוטף עזה, הגליל העליון ורמת הגולן ובמקביל ייעלמו שטחי גידול עצומים של פירות וירקות ויהיו לכך בנוסף השלכות אקולוגיות משמעותיות.
