כמו שבמהלך הקורונה הנפגעים העיקריים בשוק העבודה היו העובדים מהשכבות החלשות, כך גם בהתאוששות מהמשבר התעסוקתי הם האחרונים לחזור למעגל העבודה. לפי נתונים של שירות התעסוקה שמתפרסמים היום (ב'), ארבע מתוך חמש הערים היחידות שבהן נרשם שיעור דורשי אבטלה גבוה מ-10% הן ערביות, ואחת מהן מעורבת.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מדובר בערים אום אל פחם (עם שיעור דורשי אבטלה של 17.8% ביולי), רהט (17.3%), נצרת (12.9%) ושפרעם (10.5%). העיר המעורבת עכו היא העיר החמישית עם שיעור דורשי אבטלה גבוה מ-10% - עם 12.7%.
מעבר לכך, רק בשלוש ערים נרשמה ירידה במספר דורשי העבודה בשיעור הנמוך מ-20% - שתיים מהן ערביות (אום אל פחם עם 7.5% ורהט עם 19.4%) ואחת מהן מעורבת (עכו עם 13.1%). לשם השוואה, במודיעין נרשמה ירידה של 43.2% במספר דורשי העבודה, בהרצליה של 48.5% ובתל אביב של 54.5%.
באופן כללי, הפסקת מתן דמי החל"ת לבני 45 ומטה בסוף חודש יוני הובילה לירידה משמעותית במספר דורשי האבטלה במהלך חודש יולי - שירות התעסוקה מדווח על ירידה של 35.1% במספר דורשי האבטלה: מ-449 אלף בסוף יוני ל-291 אלף בסוף יולי - הירידה הגבוהה ביותר מאז פרץ משבר הקורונה.
עם זאת, יש לציין כי כצפוי, קצב החזרה לעבודה איטי יחסית לשיעור הירידה במספר דורשי העבודה ומספר המשרות הפנויות נותר גבוה, ולמעשה הגבוה ביותר בעשור האחרון. לפי נתוני הלמ"ס האחרונים שפורסמו, במחצית השנייה של יולי היו 322,900 מחוסרי עבודה - יותר מ-30 אלף מעל מספר דורשי דמי האבטלה, שכן חלק ממחוסרי העבודה לא היו זכאים לסיוע ביולי בשל הפסקת מודל החל"ת.
אולם, בשירות התעסוקה סבורים כי ייתכן שהקצב הנמוך יחסית של החזרה לעבודה מושפע מעונת הקיץ ומתקופת החגים הקרבה, שמאופיינת כ"תקופת המתנה" שבה גם דורשי עבודה שנותרו ללא זכאות לדמי אבטלה לא ממהרים לשוב לעבודה. לכן, עוד מוקדם לעמוד על פשרו של הקצב הנמוך יחסית של חזרה לעבודה.
עוד מציינים בשירות התעסוקה כי במקביל לירידה המשמעותית במצבת דורשי האבטלה בחודש יולי, נרשמה עלייה גדולה במספר של אלו שמתקשים לשוב לעבודה ומחפשים אחר חלופה לדמי האבטלה בדמות קצבאות סוציאליות כמו הבטחת הכנסה.
לפי דיווח של הביטוח הלאומי בשבוע שעבר, כמות הבקשות לקצבת הבטחת הכנסה ביולי עלתה בכ-80% ועמדה על למעלה מ-9,000 בקשות בהשוואה לכ-5,000 ביוני ו-3,800 במאי. בשירות התעסוקה סבורים כי בחודשים הקרובים צפויה עלייה בשיעור תובעי הבטחת ההכנסה, שיהיו ברובם בעלי מיומנויות עבודה נמוכות שיתקשו לשוב למעגל העבודה ויזדקקו לקצבאות סוציאליות.
גם החרדים והנשים מתקשים להתאושש
למרות הירידה הכללית במספר דורשי האבטלה בכל המגזרים, ניתן לראות מנתוני שירות התעסוקה שככל שהקבוצה חזקה יותר מבחינה סוציו-אקונומית - כך שיעור הירידה במספר דורשי האבטלה בקרבה היה משמעותי יותר, ולהפך.
ניתן לראות זאת בנתוני שיעור דורשי האבטלה בערים הערביות, שנותר גבוה, כאמור, וגם בהתפלגות דורשי האבטלה לפי מגזרי אוכלוסייה: שיעור דורשי האבטלה היהודים שאינם חרדים, ונחשבים לקבוצה החזקה ביותר בשוק העבודה הישראלי, ירד ביולי ב-3.3%, בעוד שהשיעור ביתר המגזרים דווקא עלה - כך, שיעור דורשי העבודה החרדים עלה ב-0.06%, שיעור דורשי העבודה "האחרים" עלה ב-0.3% ושיעור דורשי העבודה הערבים עלה בלא פחות מ-2.9%.
מבחינת השינוי במספר דורשי האבטלה לפי אשכולות סוציו-אקונומיים עולה כי בעוד ששיעורם של דורשי אבטלה מאשכולות 8-10 ירד ב-3.1% ביולי, שיעורם של דורשי העבודה מאשכולות 1-3 דווקא עלה ב-3.1% ועמד על 39%.
בבחינת ההתפלגות המגדרית של דורשי האבטלה בחודש יולי, נראה כי בדומה למצב טרום המשבר ובוודאי שבמהלכו - שיעור דורשות האבטלה גבוה משיעור דורשי האבטלה. שיעור הירידה של מספר דורשי העבודה לעומת דורשות העבודה היה דומה.
לפי הנתונים ניתן לראות כי אף שמספר דורשי העבודה מכלל המגזרים ירד, קצב הירידה שונה ממגזר למגזר, וככל שהמגזר חזק יותר כך שיעור הירידה שנרשם בקרבו בחודש יולי, וממילא גם קצב החזרה לעבודה גבוה יותר.
