קבוצת א. נוימן 2013 הפועלת תחת המותג "נענע בננה" ואף מחזיקה אתר אינטרנט באמצעותו משווקת סחורה, בעיקר של פירות, ירקות, תבלינים וקינוחים, הגישה בשבוע שעבר לבית המשפט מחוזי מרכז בקשה לצו עיכוב הליכים לאחר שצברה חובות בסך כ-45 מיליון שקל - כך נודע ל-ynet. הבקשה הוגשה לפי תיקון 4 שמקל על חברות שנקלעו לקשיים בעקבות הקורונה, אך גם ללא קשר לקורונה. במסגרת תיקון 4 לא ממונה נאמן לחברה שמשתלט עליה אלא ממונה מנהל הסדר שתפקידו לפעול לגיבוש הסדר עם הנושים. בשלב זה, ולאור הדחיפות שתוארה בבקשה, השופטת עירית וינברג נוטוביץ הוציאה לבקשת החברה צו ארעי לעיכוב הליכים שיעמוד בתוקפו עד למתן החלטה אחרת.
במסגרת הבקשה טוענת החברה באמצעות עו"ד מיכאל בן יאיר כי היא פועלת כעשור והוקמה על ידי בעל המניות אהרון דוד נוימן. עוד נטען בבקשה כי לחברת קבוצת א. נוימן 2013 פעילות מהותית כיום בהפעלת משתלה. מהבקשה עולה כי הכנסות החברה כיום מקורן במשתלה, בחנויות ירקות ובמכירת פירות וירקות באמצעות אתר האינטרנט. "בהינתן הפעילות השוטפת של החברה, ולאור תוכנית הבראה מתוכננת, הכנסותיה השנתיות עולות על הוצאותיה בלפחות 1.8 מיליון שקל", נטען. עוד עולה כי הנכס היחיד של בעל המניות הינו זכויות במגרש המקנה זכויות לעשר דירות מגורים במצפה יהודה (ליד מעלה אדומים) "והוא נכון להעמיד את זכויותיו בו, לטובת חובות החברה".
הריבית עולה על ההכנסות
החברה טוענת במסגרת הבקשה כי "הסתבכותה הכלכלית של החברה נובעת בעיקר מהוצאות מימון של עסקיה הכושלים בעבר, הוצאות מימון שהיא גוררת עימה תקופה ארוכה ואשר אינה יכולה עוד לעמוד בהם, שכן הגיעה למציאות בה הריבית החודשית המשולמת על ידה עולה על הכנסותיה. לכל אלו חברה מלחמת חרבות ברזל אשר הובילה לירידה בהיקף המכירות כאשר ההוצאות הקבועות נותרו בעינן. הצטברות נסיבות אלו מחד וכאשר האשראי שנטלה החברה הינו רובו ככולו אשראי חוץ בנקאי בשיעורי ריבית בלתי סבירים, אכל ונגס ביכולת החברה, למרות היותה מצליחה בפעילותה העסקית, עד אשר אין לה עוד אפשרות לעמוד בהתחייבויותיה והיא נדרשת להגנת בית המשפט לזמן קצוב על מנת לאפשר לה להגיע להסדר עם נושיה".
עוד טוענת החברה, כי מספר נושיה של החברה עולה על מאה נושים, רובם פרטיים "ובנסיבות ברור כי ללא הגנת בית המשפט לא תוכל החברה לתפקד ולשרת את ההסדר אותו היא מבקשת לאשר, הסדר שבלעדיו, הסיכוי לדיבידנד כמעט ולא קיים". מהבקשה עולה כי "למרות היותה של פעילות החברה רווחית, חובות העבר ישבו כאבן ריחיים על צווארה ואילצו אותה להמשיך וליטול אשראים מגורמים חוץ בנקאיים, דבר אשר הביא להוצאות מימון מאוד גבוהות, שכללו אשראי בשיעור ריבית העולה על 100% לשנה. מלחמת חרבות ברזל סתמה את הגולל על כל אפשרות שהיתה לחברה לנסות ולהסדיר את התחייבויותיה מחדש שלא באמצעות הליך משפטי. יודגש כי במהלך תקופת המלחמה, הזרים בעל המניות לחברה הלוואות שנטל עבורה מבני משפחה בסדר גודל של 2 מיליון שקל וזאת במטרה לייצב את פעילותה.
נכון להיום חבה החברה לקרוביו של בעל המניות הלוואות בסך כולל של למעלה מ-5 מיליון שקל שלא הושבו להם". בית משפט ביקש את עמדת הממונה על חדלות פירעון ונציגות הממונה על חדלות פירעון, עוה"ד נעמה גור וסיוון קאופמן הגישו היום (ראשון) את עמדת הממונה בתיק וציינו כי ספק אם הבקשה מתאימה לתיקון 4. בין השאר ציינו בעמדתן כי "מבנה החובות והיקפם הינו חריג ביותר שכן רוב החובות הם לנושים פיננסיים חוץ בנקאיים (ברובם אנשים פרטיים), זאת בהיקף העולה בכמה מונים על המחזור השנתי של החברה".
עו"ד מיכאל בן יאיר, בא כוח החברה ובעל המניות מסר בתגובה: "החברה והבעלים שוקדים על ניסיון למצוא פתרון להסדרת החובות לתועלת הנושים".
