חברת רפאל החלה בשבועות האחרונים למסור לחיל האוויר הגרמני עשרות פודי תקיפה (מכלים נתיקים שניתן לחבר למטוס לצורך נשיאת מטען) מדגם לייטנינג, בעסקה שנחתמה בתחילת השנה, על סך 25 מיליון דולר. העסקה העלתה את סך המכירות של המערכת ליותר מ-2,000 פודים בשווי כולל של 3 מיליארד דולר.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מערכת הלייטנינג משמשת להנחיית פצצות מונחות לייזר, ומסייעת לטייסים לאתר מטרות על הקרקע ממרחק בטוח, באמצעות ציוד אופטי ארוך טווח. למרות שחיל האוויר הישראלי היה הלקוח הראשון שלה ב-1997, היא פותחה בעיקר במימון עצמי של רפאל, ושל לקוחות זרים שרכשו את עיקר הפודים שיוצרו. במערב שלטה אז מערכת הלנטירן מתוצרת לוקהיד מרטין, שנמכרה בכ-3 מיליון דולר, וברפאל העריכו שיוכלו לייצר לה מתחרה בכמיליון דולר בלבד.
המהלך הצליח ובין הלקוחות של הפוד נמצאות כיום בין השאר כל זרועות האוויר של ארה"ב, חיל האוויר, הצי והמארינס, שרכשו עד כה כ-800 פודים, המותקנים במטוסי אף-16, במפציצי בי-52 ובמטוסי אף-18. זאת אחרי שרפאל הגיעה להסכם עם נורתרופ גרומן, אחת המתחרות העיקריות של לוקהיד, שתייצר אותה עבור השוק האמריקני. באירופה רכשו את הפוד בין השאר חילות האוויר של בריטניה, איטליה, ספרד, שבדיה ופינלנד, לצד הודו ואוסטרליה, וקולומביה התקינה אותם במטוסי הכפיר הישנים שרכשה מהתעשייה האווירית. לפי מקורות זרים נמכרה המערכת גם למרוקו, שמשתמשת בה במטוסי האף-16 שרכשה מארה"ב ונמכרה בעבר לטורקיה.
השבוע מציגה רפאל בסאלון האווירי בברלין, ה-ILA, את הדור החמישי של המערכת, שכולל אפשרות להוספת מכ"ם של התעשייה האווירית עם טווח של כ-100 ק"מ, ויכול לשמש עבור מטוס הקרב שנושא אותו כחיישן לאיתור מטוסים על פי החום שהם פולטים (IRST), ומסוגל גם לסייע לטייסים באיתור אקטיבי של מטרות באמצעות ניתוח תמונה. "הדור החמישי של הלייטינג לא רק מציג לטייס תמונה ממרחק ארוך ובטוח, אלא גם מסוגל באמצעות בינה מלאכותית להפנות את תשומת ליבו למטרות שהוא איתר בה, כמו מערכות הגנה אווירית", מסביר יובל מילר, סמנכ"ל ברפאל וראש חטיבת אוויר ומודיעין.
חיל האוויר הגרמני הוא דוגמה לאחד מהלקוחות החוזרים של המערכת. אורך חיי פוד תקיפה נאמד ב-15 שנה, ויש כבר מספר חילות אוויר שרכשו יותר מדור אחד של המערכת. הגרמנים רכשו בעבר את הדור השני, רוכשים כעת את הדור השלישי, וברפאל מציעים להם כעת את הדור החמישי כאחת העסקאות הפוטנציאלית לשדרוג הצבא הגרמני מתוך התקציב בסך 100 מיליארד אירו שאישרה הממשלה בברלין, בראשות הקנצלר אולף שולץ, בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה.
המלחמה באוקראינה לא רק הביאה להגדלה בהולה של תקציבי הרכש במערב, אלא גם להכרה בחשיבות איסוף המודיעין בזמן אמת. אוקראינה מסתייעת בסיוע משמעותי מארה"ב, בריטניה ומדינות נאט"ו נוספות, מהאוויר ומהחלל, כדי לאתר ולהשמיד במהירות מטרות של הצבא הרוסי בשטחה. אבל מדינות אחרות ביבשת חוששות שבעת הצורך לא תמיד יהיה זמין עבורן סיוע כה מאסיבי וממוקד והן יהיו חייבות לאסוף בעצמן את המודיעין הדרוש להן, עניין שפודי התקיפה יכולים לסייע בו, לצד פודי סיור כמו הרקלייט של רפאל, שכיום מצויד במצלמה מולטיספקטראלית שפועלת בכמה אורכי גל, ומסוגלת למשל לאתר מטרות שמוסתרות מתחת לעצים ביער.
הלייטנינג דור-5 היא לא המערכת היחידה שהגרמנים שוקלים לרכוש כעת. על הפרק נמצאת גם עסקה לרכישת מיירטי מערכת קלע דוד ("שרביט קסמים") כשדרוג למערכת הפטריוט שרכשו הגרמנים מארה"ב, עסקה דומה לזו שנדומה בעבר עם פולין וטרם מומשה: הוספת המיירט הישראלי למערכת ההגנה האווירית הקיימת, בעלויות זולות יחסית. האופציה הזו מתחרה מול מערכת ברק-8 של התעשייה האווירית, כמערכת ליירוט טילים בליסטיים קצרי טווח וטילי שיוט.
הגרמנים מתעניינים גם בפצצות המונחות של רפאל מסדרת הספייס, ובשדרוגים למטוסי היורופייטר שלהם, שמועמדים לקבל בזכות תקציב הרכש החדש השבחה טכנולוגית שנדרשת לאור העיכובים המתמשכים בתוכנית מטוס הקרב האירופי הבא, וההבנה כי המטוסים הקיימים ישלימו שירות של 40 שנה.
