הדולר חצה הבוקר (ב') את רף ה-3.8 שקלים ונסחר סביבו בעלייה נוספת של כשתי עשיריות האחוז. אך בשעות הצהריים ירד במעט ושערו היציג נקבע על 3.794 שקלים. במקביל, האירו עלה גם הוא אל מול השקל בשעות הבוקר בכ-0.4% ונסחר סביב 4.138 שקלים, כששערו היציג נקבע על 4.137 שקלים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
ביום שישי האחרון עלה הדולר מול השקל ב-0.53% ושערו היציג נקבע על 3.793 שקלים, בעוד האירו התחזק ב-0.19% ושערו נקבע על 4.1206 שקלים. מתחילת החודש התחזק הדולר אל מול השקל בכ-5% והאירו בכ-3%.
גורם בכיר באחד הבנקים הגדולים במשק אמר הבוקר בשיחה עם ynet, כי "הדולר דוהר ממש לכיוון ארבעה שקלים וקיים חשש שלבנק ישראל לא תהיה ברירה, אלא להעלות את הריבית שוב בעוד שבועיים. יש סיכוי שבנק ישראל ימכור דולרים בימים הקרובים כדי להוריד את השער שכן הוא מחזיק ביותר מ-200 מיליארד דולר שחלק מהם נקנה במחיר זול מהשער הנוכחי".
בהתאם, האנליסטים בבנקים ובבתי ההשקעות מעלים את התחזית שבנק ישראל יעלה את הריבית בעוד רבע אחוז ב-4 בספטמבר ל-5%, כך שריבית הפריים תגיע ל-6.5%, לעומת 1.6% בלבד באפריל 2022.
יצוין שעליית שערי המטבעות הזרים מייקרים כבר את הייבוא, וההשפעה ניכרת גם בתוספת מחיר של מאות ואף אלפי שקלים בעת שחרור מוצרים מהמכס, כמו מכוניות ומכשירי חשמל. גם מוצרי מזון מיובאים כבר מתייקרים והקמעונאים לא סופגים עוד את עליית שערי המטבעות הזרים.
השוהים בחופשות בחו"ל שמשלמים כעת באשראי הפסידו מאות שקלים לפחות אם לא רכשו את המטבעות לקראת הנסיעה בחודש שעבר. לעומת זאת, היצואנים מרוויחים יותר מה שישתקף גם בתשלומי המיסים שלהם בעתיד.
מרבית הפרשנים טוענים כי היחלשות השקל נובעת מאי-היציבות הפוליטית בישראל, עקב ההכרזה שיהיה המשך לחקיקת פרקים מהמהפכה המשפטית בקרוב, ומערעור המצב הביטחוני הן בשל הפיגועים והן בשל הטלטלה בצבא, אי-התייצבות של חיילי מילואים לשירות והביקורת הקשה המוטחת מגורמים בקרב חלק מהקואליציה כלפי ראשי הצבא.
"בנק ישראל יצטרך להעלות הריבית, אין לו ברירה"
פרופ' דן בן-דוד, כלכלן בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל-אביב ומנכ"ל מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי, אמר הבוקר בריאיון ל-ynet Live כי "הדולר עכשיו מתחזק בעולם, אבל אנחנו תרמנו את התרומה הייחודית שלנו. הממשלה גורמת לאי-ודאות בהיקפים שלא הכרנו.
"אחד הדברים הכי בעייתים למשק זה אי-ודאות: משקיעים חוששים להשקיע, הם לא מזרימים כסף וכו'... ואנחנו רואים את התוצאות למשל בבורסה - בשמונת החודשים בין הבחירות לבין סוף יוני, נוצר פער עצום בין הבורסות. ככל שכסף בורח מישראל, אז אנחנו רואים פיחות ולפי הנתונים האחרונים, הפיחות עומד על כ-17% מתחילת השנה", טען בן-דוד.
עוד לדבריו, "זה אומר שכל מה שאנחנו מייבאים עולה יותר כסף וזה מעלה את האינפלציה. ממשלה שבמקום להילחם באינפלציה נלחמת להגביר אותה - כמה שזה אירוני. כל זה - זה נזק קצר טווח, הנזק הארוך של הממשלה יכול להיות קטסטרופלי.
"קורה כאן משהו בהיקפים שלא הכרנו. היה פה פעם סטטוס קוו ושברו אותו. הבעיה של בנק ישראל היא למעשה שהממשלה השאירה אותם המבוגר האחראי היחידי בחדר. הם יצטרכו להעלות את הריבית בגלל הפערים. אם הם עושים את זה, זה פוגע במשכנתאות ובעוד דברים. אז הם במקום לא סימפטי, אבל אין להם (בנק ישראל) ברירה", אמר בן-דוד.
פורסם לראשונה: 09:56, 21.08.23