ארגוני חברה אזרחית ומועצות מקומיות עתרו לבג"ץ בדרישה להקים לשכות תעסוקה ביישובים הבדואים בנגב. במצב הנוכחי, מבקשי העבודה מהמגזר נאלצים להרחיק לערים היהודיות כדי לקבל שירות, זאת למרות שהם סובלים משיעורי האבטלה והעוני הגבוהים במדינה. יש לציין כי ברהט קיימת לשכת תעסוקה, אך לא מעט יישובים מרוחקים ממנה, ובנוסף התושבים בהם מופנים בדרך כלל ללשכות ביישובים יהודיים.
הבוקר הגישה "עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל" עתירה בשם המועצות המקומיות של היישובים תל שבע, חורה, לקיה וערערה בנגב, וכן בשמם של פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי ועמותת סידרה, נגד שרת הכלכלה אורנה ברביבאי ושירות התעסוקה, בדרישה להקים לשכות נגישות לתושבים ביישובים הבדואים בנגב.
על פי נתוני שירות התעסוקה, היישובים העותרים, כמו גם שגב שלום וכסייפה, סובלים משיעורי האבטלה הגבוהים במדינה הנעים בין 36%-20%. לנוכח סירובה המתמשך של שרת הכלכלה לפרסם את אמות המידה לפיהן היא מורה לשירות התעסוקה לפתוח לשכות, העתירה גם דורשת כי ייקבעו קריטריונים אחידים וגלויים לנושא זה.
תושבי היישובים הבדואים נאלצים לנסוע אל לשכות תעסוקה מרוחקות ביישובים המשתייכים לאשכולות סוציו-אקונומיים גבוהים יותר ושבהם שיעור האבטלה נמוכים במידה ניכרת. זמני הנסיעה אל לשכות התעסוקה ממקום מגוריהם מגיע לעיתים ליותר משעה לכל כיוון.
נוסף על אוכלוסיית היישובים הגדולים, המונה למעלה מ-100 אלף תושבים, היעדר לשכות התעסוקה בהם פוגעת גם בתושבי הכפרים הבדואים המוכרים והלא מוכרים השכנים להם. בעיית האבטלה בקרב אוכלוסיית הכפרים, המונה למעלה מ-130 אלף תושבים, חמורה אף יותר. נכון לאפריל 2020, אחוז האבטלה במועצה האזורית אל-קסום, אשר מאגדת שבעה יישובים (תראבין, אום בטין, אל סייד, סוועה, כוחלה, מכחול ודריג'את) ומספקת שירותים לתושבי מספר כפרים לא מוכרים, עמד על 53%.
העתירה, שהוגשה באמצעות עורכות הדין נארימאן שחאדה זועבי וסלאם ארשייד ממרכז עדאלה, מגיעה גם על רקע התאוששות איטית בקרב הבדואים בנגב ביחס לחלקי האוכלוסייה, ממשבר התעסוקה שפרץ בעקבות מגיפת הקורונה.
עו"ד ארשייד אמרה: "מצב האבטלה ביישובים הבדואים רק מחמיר. צריך לפתור את העניין הזה, במיוחד אחרי משבר הקורונה. במצפה רמון, יישוב עם אחוז אבטלה נמוך יותר, ופחות מ-6,000 איש, יש לשכת תעסוקה. בירוחם יש לשכה. אי אפשר להשוות בין היישובים האלה לבין היישובים הבדואים, שסובלים מרמת עוני גבוה. לאזרחים אין רכב פרטי והם נאלצים להסתמך על תחבורה ציבורית. בכל שירות ממשלתי התושבים הבדואים נאלצים להגיע ליישוב היהודי. לא היו מצפים מאזרח יהודי לנסוע שעה וחצי באוטובוס כדי להגיע ללשכת תעסוקה".
"זו המציאות לצערי הרב", אומר ראש מועצת ערערה נאיף אבו עראר. "קשה מאוד עבור רבים להגיע לדימונה. יש לנו מעל 20,000 תושבים ואנחנו נותנים שירותים לאלפים מתושבי הפזורה. לכל בקשה להקמת לשכת תעסוקה ביישוב אנחנו מקבלים את התשובה לא. זימנתי את מנהל המחוז של לשכת התעסוקה לפני כמה שנים, עד היום אני מחכה לתשובה. פשוט לא רוצים לקדם את היישובים הבדואים".
המצב הקשה בו נמצאים היישובים הבדואים עומד בניגוד להצהרות הממשלה, כשברקע עומד אישור תוכנית חומש לפיתוח חברתי וכלכלי של יישובי המגזר הבדואי בעלות של מיליארד שקל בשנה. "הכל על הנייר", מסכם אבו עראר.
בעתירה צוין כי בנוסף למיקום הפיזי המרוחק של לשכות התעסוקה, מצטרפים משתנים אחרים שמחמירים את המצב. למשל, שירותי התחבורה הציבורית מהיישובים הבדואים אל הלשכות לקוים, והללו אינן מונגשים מבחינה שפתית ותרבותית לאוכלוסייה הבדואית ולא מותאמים למאפייניה המיוחדים.
הקשיים המתוארים מקבלים משנה תוקף ביחס לנשים הבדואיות, אשר על פי מידע רשמי מתקשות להשתלב בשוק העבודה. לפי נתוני שירות התעסוקה, בינואר 2020 הנשים הבדואיות היוו 8% מכלל דורשות העבודה. זאת, כאשר שיעורן בקרב האוכלוסייה בגילים הרלוונטיים עמד על 2.1%, ושיעורן בקרב המועסקות עמד על 0.6% בלבד. נתונים אלה נוגעים רק לדורשות העבודה, שנרשמו ככאלה בשירות התעסוקה, ולכן ייתכן שהשיעור בפועל גבוה אף יותר.
עו"ד נארימן שחאדה זועבי הוסיפה כי "הימנעותה של שרת הכלכלה לחשוף את הקריטריונים לפיהם היא פועלת, אינה פחות חמורה מן האפליה עצמה, שכן היעדר קריטריונים שוויוניים יכול להוביל להחלטות שרירותיות. יש לוודא כי העקרונות המנחים את שירות התעסוקה הם ענייניים ומשרתים את התכלית של הפחתת שיעורי האבטלה בקרב כל האוכלוסיות ובאורח שוויוני. שיא האבסורד הוא בכך ששירות התעסוקה עצמו הוא זה שמדווח על הנתונים הקשים, אולם אינו מקבל הנחיות לתת להם מענה".
בלשכת התעסוקה הגיבו בחודש יולי האחרון לפניות בנושא, ומסרו: "עבודת המטה בגיבוש המלצותינו בנוגע לפניות שבנידון נמצאת בימים אלה בעיצומה. העובדות והנסיבות נבדקות ונבחנות לעומקן. לאחר גיבוש ההמלצות נעבירן להחלטתה הסופית של שרת הכלכלה והתעשייה, מהר ככל הניתן".
