בית המשפט למשפחה בחדרה דחה לאחרונה תביעה שהגישה אישה לבעלותה על דירה, בין השאר מכוח צוואות שערכה לטובתה אלמנת אביה המנוח. השופטת יפעת שקדי שץ הבהירה לה שכל עוד המורישה בחיים – אין אפשרות כזאת.
האב הלך לעולמו ב-2016 ומאז מתנהל סכסוך בין בתו מנישואים קודמים לבין אשתו האחרונה סביב דירה שהייתה בבעלותו. הבת טענה שבינה לבין האלמנה נכרת בעבר הסכם בעל פה שלפיו הדירה שייכת לה בלבד.
1 צפייה בגלריה
שתי נשים מחובקותשתי נשים מחובקות
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
לדבריה הרכישה הפורמלית אמנם בוצעה באמצעות בת הזוג, שכן לה הייתה הזכות לקנות דירה בהנחה מעמידר, אלא שבפועל התשלום עבור הנכס נעשה על ידי הבת, והיא גם קיבלה את דמי השכירות לאורך השנים. לתמיכה בעמדתה היא הפנתה בין היתר לשתי צוואות שערכה אשתו של אביה שבמסגרתן הורישה לה את הנכס.
מנגד טענה האלמנה שמדובר בדירה שקנתה עוד לפני נישואיה למנוח ובה היא גרה מאז שעלתה לארץ. לדבריה, הבת בשום אופן לא שילמה עליה אלא רק הלוותה לה כספים לרכישתה – וההלוואה נפרעה על ידה לאורך השנים באמצעות העברת דמי השכירות לידיה.
היא ציינה שדווקא הצוואות שערכה לטובת הבת הן אלה שמפריכות את גרסתה, שכן אם כוונתן הייתה שהדירה תהיה של הבת - מדוע לא נעשתה פשוט העברת בעלות על שמה?
עו"ד מורן בריק מילרעו"ד מורן בריק מילרבני אדם
השופטת שקדי שץ הסבירה שברמה העקרונית אפשר להכיר בעסקת מקרקעין כתקפה הגם שלא עוגנה במסמך בכתב. אלא שלפי הפסיקה מדובר במקרים "נדירים שבנדירים" אשר עולה מהם "זעקת הגינות" והסתמכות משמעותית ביותר על ההסכמה שבעל פה. לדבריה, זה אינו המקרה כאן.
בפסק הדין נכתב שהבת מבקשת למעשה להכיר במעשה רמאות מצדה מול "עמידר" כבסיס לבעלותה על הדירה: "ככל שכוונת הצדדים הייתה להעמיד את הנתבעת בחזית כאשר העסקה מתגבשת עבור התובעת, מדובר בהתנהלות שאינה ראויה מול עמידר ובית המשפט אינו יכול להסתמך על עקרון תום הלב ולקבל טענה של 'זעקת ההגינות' שעה שהעסקה הנטענת נעשתה בחוסר תום לב של הצדדים".
השופטת דחתה את ניסיון הבת להיבנות מהצוואות שערכה האלמנה לטובתה, כמסמך בכתב המגבש את בעלותה על הדירה. על רקע טענת הבת כי השתיים הסכימו בעל פה שהדירה נקנתה עבורה, עולה מאליה השאלה: מדוע היא הייתה צריכה שיצוו לה את הנכס אם הוא כבר שלה?
מלבד זאת, צוין, אין היגיון בעמדת הבת שכן צוואה אפשר לשנות בכל רגע נתון, והיא עומדת לביצוע רק אחרי מות המוריש ומתן צו לקיום צוואה. בנסיבות אלה נדחתה תביעת הבת להכרה בה כבעלת הדירה, והיא חויבה בהוצאות של 30 אלף שקל לטובת אלמנת אביה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעת: עו"ד פטיתו • ב"כ הנתבעת: עו"ד גולן • עו"ד מורן בריק מילר עוסקת בירושות וצוואות • הכותבת לא ייצגה בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין