"אני רוצה להרגיע את כל ועדי העובדים במדינה - הניסיונות שלפעמים עולים בכנסת לפגיעה בעובדים הם ניסיונות סרק. אין שום סיכוי שהצעות כאלו יעברו. ההסתדרות חזקה והראייה היא ההסכם הזה, לא תהיה חקיקה נגד העובדים". כך אמר הבוקר (ה') יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, במעמד חתימת ההסכם הקיבוצי החדש עם עובדי הרכבת, בהתייחס להצעת החוק של יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, להגבלת זכות השביתה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
דבריו של יו"ר ההסתדרות מגיעים לאחר שרוטמן הודה בריאיון לאולפן ynet כי הצעת החוק שלו להגבלת הזכות לשבות קשורה ישירות למהפכה המשפטית שמובילה הממשלה.
בתוך כך, שרת התחבורה, מירי רגב, התייחסה גם היא לנושא בטקס ואמרה: "אני רוצה להעביר מסר הרגעה לציבור העובדים: ממשלת ישראל לא תפגע בעובדים ולא יעבור שום חוק שיפגע בזכות הבסיסית שלהם להתארגנות. ארנון, אתה תמצא פרטנרים בממשלה הזו. היינו בנמל חיפה ואמר ראש הממשלה באופן ברור: 'אנחנו נדאג לעובדים כי הם המנוע של המשק'".
מטרת הצעת החוק שהניח ח"כ רוטמן על שולחן הכנסת היא למעשה לשנות את יחסי העבודה בישראל. בין היתר מוצע בה להעביר את הסמכות להגבלת שביתות מבית הדין לעבודה לכנסת, להגביל משמעותית את העילות לסכסוכי עבודה ולאסור על ארגוני העובדים לגבות דמי חבר ממי שאינו מעוניין בכך.
הצעת החוק תוכל כאמור לצמצם דרמטית את זכות השביתה. בהצעה נכתב כי "אין המדינה מתפקדת כמעסיק ואין להטיל עליה חובות של מעסיק, אלא אם היא מוגדרת כמעסיקה הישירה של העובדים". כלומר, במצב שבו המדינה מחליטה לקדם רפורמות כמו הליכי הפרטה, לדוגמה של הנמלים או בתחום האנרגיה, העובדים שייפגעו מכך - לא יוכלו לשבות. "התיקון המוצע מצמצם את יכולתן של קבוצות לחץ קטנות לעצור מדיניות שמבקשת להיטיב עם כלל הציבור", נכתב.
בר-דוד: "לא יקום ולא יהיה"
עוד קודם לדבריו בטקס החתימה הבוקר, תקף בר-דוד את ההצעה ואמר: "לא יקום ולא יהיה. מדובר בניסיון נוסף של גורמים קיצוניים להחליש את מעמד העובדים במדינת ישראל ולכרסם באחת מזכויות היסוד הכלכליות-חברתיות של הדמוקרטיה. מימוש זכות השביתה הוא אחד הכלים המרכזיים להגן על האוכלוסיות המוחלשות במשק, ולא אאפשר לאף גורם לפגוע בעובדים. ידעתי להתייצב מול האיום ההזוי הזה בעבר, ואני לא מציע לנסות אותנו הפעם".
מההסתדרות הוסיפו: "מבחינתינו זה לא משנה מה הסיבה, אם זה בגלל הרפורמה או לא. אנחנו לא מקבלים את הצעת החוק הזו. חה"כ רוטמן לא מבין את האירוע כי ארגון הפרקליטים לא שייך להסתדרות. זו הכרזת מלחמה על זכויות עובדים ואנחנו נעמוד מנגד. הצעת החוק הזו לא תעבור ולא תקודם".
בריאיון לתוכנית "כסף חדש" ב-ynet radio, התייחסה עורכת הדין סיגל פעיל, מומחית בדיני עבודה, לתוכנית של ח"כ רוטמן וטענה כי "הצעת החוק להגבלת זכות השביתה היא סתימת פיות. המטרה היא למנוע מארגוני עובדים להזדהות או להשפיע על המשק. אני משוכנעת שברגע שיו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, יחשוב שיש פגיעה בזכות ההתארגות - הוא יפעל, ובצדק ענק".
לדברי פעיל, "חה"כ רוטמן מבקש לאפס את זכות השביתה. כבר היום יש בלמים מיישום סכסוכי עבודה, אם מסתכלים על מספר השביתות וההשבתות במשק, רואים את הפעילות של בית הדין לעבודה שמוציא צווי מניעה. מילא חבר הכנסת רוטמן היה אומר 'אני חרד מהמשק בגלל עודף סכסוכי עבודה או שביתות', אבל זה בכלל לא מעניין אותו".
עובדי הרכבת יקבלו העלאה של 6.25%
בתוך כך, ההסתדרות ורכבת ישראל הודיעו הבוקר כאמור כי חתמו על הסכם קיבוצי לעובדי הרכבת, אחרי מעל חמש שנים של משא ומתן. לפי הדיווח של חברת הרכבת לבורסה, ההסכם הקיבוצי מסדיר את נושא החשמול והמנהור, הסכמים טכנולוגיסטיים, מעבר מוקדים, גמישות ניהולית, חדשנות טכנולוגית וביטול הליכים משפטיים.
במסגרת ההסכם, העובדים יזכו לתוספת שכר של 6.25%, וההנהלה תקצה 45 מיליון שקל שיחולקו בצורת מענק חד-פעמי לעובדים כפיצוי על החשמול. ברכבת מועסקים כיום 3,807 עובדים שהעסקתם מוסדרת בהסכמים קיבוציים, ו-640 עובדים בחוזה אישי. ההסכם נחתם לתקופה של 4.7 שנים ועלותו מוערכת בכ-280 מיליון שקל.
ההסכם בין העובדים להנהלה היה בשלבי סיום ו"לקראת חתימה" במשך חודשים רבים, אך בסופו של דבר נחתם רק לאחר כניסתה של מירי רגב לתפקידה כשרת התחבורה. יו"ר וועד העובדים של הרכבת, גילה אדרעי, נחשבת לתומכת של רגב - וברכבת ובממשלה סברו כי היא דוחה את החתימה במכוון כדי שרגב תהיה זו שחתומה על ההישג.
סיום המשא ומתן ברכבת, כמו גם החתימה על ההסכם, היא הישג משמעותי ראשון של שרת התחבורה רגב, וגם מהווה הישג עבור מנכ"ל ויו"ר החברה הממשלתית, מיכה מייקסנר ומשה שמעוני, שכל אחד מהם היה מעורב בהגעה להסכמות.