המבקר על הריכוזיות בענף המזון
"בשנה החולפת חווינו התייקרויות ואזרחי ישראל נאנקים תחת יוקר המחיה", כך זועק מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדו"ח שפורסם היום (שלישי), נגד הסחבת והעיכובים והאדישות של הממשלה מול ההתייקרות המסלימה בענף מוצרי הצריכה. "אין לקבל את חוסר המעש של גורמי הממשלה בעניין הריכוזיות בענף המזון. יש לכך השלכה על יוקר המחיה. על ראש הממשלה והשרים להיאבק ביוקר המחיה".
בבדיקת משרד מבקר המדינה נמצא כי ועדת השרים למאבק ביוקר המחיה, שהוקמה ביוני 2023 אמנם התכנסה מאז שבע פעמים, אבל לא התכנסה מאז פברואר 2024. זאת על אך שספקים בענף מוצרי הצריכה הכריזו במהלך השנה החולפת על עליות מחיר של עשרות אחוזים ועל אף ההשלכות הכלכליות של מלחמת חרבות ברזל וניצול מצב המלחמה להעלאת מחירים של הקמעונאים.
7 צפייה בגלריה
סופרמרקט. השכר הממוצע בארה"ב ובבריטניה מאפשר קנייה של הרבה יותר מוצרי בסיס ביחס לישראל
(צילום: defotoberg / Shutterstock.com)
"על הוועדה לתאם בין משרדי הכלכלה, הבריאות והאוצר ועל ראש הממשלה, שרי האוצר, הכלכלה, הבריאות, החקלאות ושרים אחרים ששותפים לעבודת הוועדה לערוך מעקב אחר יישום הרפורמות ותוצאותיהן, לרבות רפורמת 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל' ולפעול בהתאם", כך נכתב. עוד קובע המבקר כי על שרי הממשלה ששותפים לעבודת ועדת השרים לטיפול ביוקר המחיה, "לעקוב אחר יישום הרפורמות ולפעול להשלמתן ולעדכונן אם נדרש ולוודא כי פעולות הממשלה להפחתת יוקר המחיה מתואמות ועדכניות, כדי להתמודד באופן מיטבי עם יוקר המחיה ועם עליית מחירי המזון".
הצרכנים בישראל מחזיקים ביד משכורות לא גבוהות והם יכולים לקנות איתן פחות מוצרים בסופר ובפארם בשנתיים האחרונות. ב-2022 היה כוח הקנייה הריאלי של השכר הממוצע בישראל נמוך ב-17% מזה של השכר הממוצע ב-OECD, ב-8% מכוח הקנייה של השכר הממוצע באיחוד האירופי וב-43% מכוח הקנייה של השכר הממוצע בארה"ב.
לפי בדיקת המשרד, השכר בבריטניה וארה"ב מאפשר קנייה של הרבה יותר מוצרי בסיס. כך, למשל, צרכן בישראל יכול לקנות 6.5 ק"ג פסטה בשכר ממוצע לשעת עבודה לעומת צרכן בארה"ב ובצרפת שיכול לרכוש 9.9 ק"ג ו-9 ק"ג בהתאמה - פער של עד 53%. במוצרים אחרים שנבדקו נמצא פער של עד כ-300%.
מלחמה בריכוזיות ומונופולים
למחירים הגבוהים סיבות רבות: המלחמה, עליות מחירים בעולם, הסכמה שבשתיקה של הצרכנים לשלם יותר, רצון לרווחים גבוהים אצל יצרנים, יבואנים ורשתות שיווק, מכסים ושוק ריכוזי מאוד שנשלט על ידי כמה שחקנים גדולים שהמדינה למרות מאמציה, לא מצליחה להחליש. זאת על אף שכוחם ירד בשנים האחרונות מ-42.7% מהשוק ב-2017 ל-37.5% מהשוק ב-2022.
לגבי הייבוא מסר המבקר כי בשנת 2020 היה שיעור הרווח הנקי של היבואנים הגדולים לפני מס כ-13.7% - כ-570 מיליון שקל לטענת אגף הכלכלן הראשי. שיעור הרווחיות הזה חריג לענף מסחר סיטונאי והוא עלה מאז המחאה החברתית.
כל זאת למרות שמכסים הוסרו, תקנים ישראלים בוטלו או נמצאים בהליכי ביטול או שינוי, רפורמות יצאו לדרך (חלקן הושלמו) ומספר היבואנים בתחום המזון גדל. חלק מהיבואנים לא עבר למסלול יבוא נאות שחוסך להם 11% מעלות הייבוא וחלקם מתלוננים על אספקטים שונים ברפורמת היבוא אך תלונות אלה לא מסבירות את הרווחיות הגבוהה שלהם ואת המחירים הגבוהים לצרכן בארץ.
השוק מעלה מחירים שוב ושוב ושוב - אך במשרד מבקר המדינה לא מתייחסים למשל להכנסה של יותר מוצרים לפיקוח מחירים, אלא טוענים שהמדינה עדיין לא עושה מספיק כדי להגביר את התחרות: לא מפרקת את הריכוזיות, לא מגדילה את הייבוא מ-23.4% כיום באמצעות הורדת חסמי יבוא, כל זאת למרות עשייה מוגברת ומואצת של הממשלות האחרונות בנושא.
7 צפייה בגלריה
מוצרי חלב בסופרמרקט. רשות התחרות לא בחנה את הצורך להכריז על קבוצות ריכוז בענף המזון
(אוראל כהן)
שלוש חברות בלבד שולטות על תחומי מזון רבים
שלוש חברות שולטות ביותר מ-85% מסכום המכירות ב-20 קטגוריות של מוצרי מזון. כך לדוגמא בקוטג' יש שלוש מתחרות - תנובה, שטראוס וטרה שמחזיקות 100% מהקטגוריה. בסלטי חומוס אסם, שטראוס ושמיר מחזיקות ב-88% מהשוק. כך גם בדגני בוקר, תה, פסטה ושימורי עגבניות. בעוף קפוא שלוש הגדולות מחזיקות ב-62%, בטחינה ב-56% ובקמח 35%.
שליטה של שלוש מתחרות לא מעידה בהכרח על מחיר גבוה. כך למשל: בדג קפוא שלוש הגדולות מחזיקות ב-44% מהשוק בלבד ובכל זאת המחירים שם עלו מאוד. בגבינה לבנה למשל, שמחירה מפוקח , המחירים עלו בצורה מינורית למרות שליטה של 100% של שלוש הגדולות בקטגוריה.
כך או כך, נטען כי אף שקיימת ריכוזיות משמעותית של ספקים שלהם יותר מ-50% מהאספקה ב-36 קטגוריות מזון, נכון לשנת 2023 רשות התחרות לא בחנה את הצורך להכריז על קבוצות ריכוז בענף המזון ולהורות לחבריהן על נקיטת צעדים להגברה ניכרת של התחרות בענף המזון ולא הכריזה על מונופולים למעט מקרה ויסוצקי.
רשות התחרות מסרה בתגובתה למשרד מבקר המדינה ביוני כי בשלוש השנים האחרונות היא הסיטה משאבים רבים לעיסוק בענף המזון. בכלל זה נפתחה חקירה פלילית של ספקי מזון וקמעונאים ונשלחו כתבי חשדות לכמה חשודים, לרבות בגין הפרת הוראות חוק המזון, והוטלו קרוב ל-90 מיליון שקל של עיצומים בהסכמה. כמו כן מיזוגים בתחום המזון נבחנו, ומספר מיזוגים בתחום המזון נחסם. עוד ציינה הרשות כי הכרזת מונופול היא הכלי החלש ביותר מבין כלל הכלים שיש ברשותה.
בנוסף חלק מחברות הענק שפועלות בשוק הן גם מפיצות עבור ספקים קטנים - מה שמגדיל את כוחן. רשות התחרות מסרה כי "יש לקחת בחשבון את המחסור הקיים במערכי הפצה והעלויות המשמעותיות. בהיעדר יכולת להסתמך על מערכי הפצה של ספקי מזון גדולים, ישנו חשש שספקי מזון קטנים לא יוכלו להפיץ בעצמם ויצאו מהשוק". לפי הרשות, יש מקום להתערבות ממשלתית לטובת הקמת מערכי הפצה עצמאיים.
המבקר מציע כי משרד האוצר, רשות התחרות ומשרד הכלכלה יגבשו תוכנית לטיפול במקטע ההפצה עבור ספקים קטנים.
פסטה במותג הפרטי התייקרה בשיעור הגבוה ביותר
במשרד המבקר בחנו את התחרות בייבוא פסטה. כמות הפסטה הנמכרת תחת מותג פרטי נמצאת בעלייה בין 2020 ל-2023 (השנה תיתכן ירידה קלה בעקבות הפסקת המסחר עם טורקיה). היקף המכר שלה עבר את היקף המכר של ברילה, ומכירות אסם ירדו ב-17%. יחד עם זאת אסם היא עדיין המותג המוביל וחלק ניכר מפסטות הייבוא יקרות יותר מפסטה אסם או נמכרות במחיר דומה.
יותר מכך: בין 2020 ל-2023 חלה עלייה במחירי שלושת המותגים בקטגוריית הפסטה. כך שזה שצרכנים פונים למותגי פסטה אחרים לא גורם למחירים בקטגוריה לרדת אצל מובילי הקטגוריה. העלייה הגדולה ביותר במחיר היתה במותג הפרטי: כ-26% (השנה תיתכן תוספת לעלייה זאת). ברילה התייקר ב-22% ואסם ב-13%. הפער בין אסם למותג הפרטי עומד לרוב על 3 שקלים.
עוד סוגייה במותג הפרטי היא שלעיתים קרובות מי שמייצר או מייבא אותו הן ספקיות גדולות. רשתות גדולות הפכו בעצמן ליבואניות וכך הן צוברות כוח לעומת מותגים קטנים.
בדו"ח נכתב כי יש לתת הנחיות לקמעונאים גדולים לגבי המותג הפרטי במקרה של חשש לפגיעה בתחרות ובספקים קטנים: "כי רק במהלך שנת 2023 הרשות החלה לבחון את השפעתה של התחזקות המותג הפרטי של קמעונאים גדולים על התחרות, לרבות ההשפעה על הספקים הקטנים וכניסתם למדף אצל אותם הקמעונאים והרשות טרם בחנה הצורך לעשות שימוש בסעיף 11 לחוק המזון המסמיך את הממונה על התחרות לתת הוראות לקמעונאי לגבי המותג הפרטי".
בשנתיים האחרונות, חלה ירידה של 5% בנתחי השוק בקטגוריה של שלושת הקמעונאים הגדולים ובקטגוריה של עשרת הקמעונאים הגדולים. בתקופה זו עלה שוק המזון ב-24 מיליארד שקל – מ-64 מיליארד שקל ל-88 מיליארד שקל. לאור הגידול בהיקף המכירות בשוק עלה חלקם של שלושת הקמעונאים הגדולים מ-22 מיליארד שקל ב-2017 ל-24.5 מיליארד שקל ב-2022 וסביר להניח שהמלחמה העלתה עוד יותר את המחזור.
המשרד ממליץ לרשות לתחרות, לרשות להגנת הצרכן ולמשרד הכלכלה לבדוק מחדש השפעתו הכוללת של חוק המזון על המחירים לצרכן ועל התחרות.
מחירי פירות וירקות – הרפורמה הוקפאה
ומה לגבי מחירי פירות וירקות? הוקפאה הרפורמה להתרת יבוא ללא מכס תמיכה בחקלאות מקומית שעיקריה: גיבוש מתווה למתן תמיכה ישירה לחקלאים, הפחתת מכסים על תשומות לחקלאות והפחתה הדרגתית במכסים על מוצרי חקלאות.
הפחתות המכסים הביאו לירידה בהכנסות המדינה ממכס בכ-200 מיליון שקל לשנה. הרפורמה נעצרה בטרם הושלמה ולא נערך דיון לגבי ההשלכות של מהלך זה לאחר שהרפורמה בחקלאות הוקפאה על מגוון המוצרים החקלאיים בשווקים, על הכמות שלהם ומחירם.
אי אישור התקנות על ידי שר החקלאות מעכב את יישום הרפורמה ואת השגת התועלת הצפויה ממנה, ובאופן שניתן יהיה להקל את יבוא הפירות והירקות למאכל ולהוריד את יוקר המחיה.
משרד החקלאות מסר בתגובתו כי התיקון לחוק הגנת הצומח לא קודם והמתווה שונה נוכח הסיכון הגבוה לחדירת נגעים ומזיקים ושהמתווה למתן רישיון ליבוא של פירות וירקות טריים הוסדר ביוני 2023 בחוק הגנת הצומח בעקבות החלטת ממשלה 195 הוא חלופה לתיקון התקנות. כמו כן, ציינו כי יש לשמור על ביטחון המזון של האוכלוסייה בישראל ולשם כך יש לחזק את החקלאות המקומית ולצמצם את התלות ביבוא. ברשות התחרות חושבים הפוך.
מה קרה למחיר האננס, הענבים והירקות הקפואים?
בשנים 2022 - 2023 ירד מחירו של האננס ונרשמה עלייה בכמות הנמכרת. בשנת 2020 מחירו של האננס היה 29.9-45.5 שקל ליחידה. בשנת 2023 ירד מחירו ל-29.9-21.9 שקל ליחידה, כלומר ירידה של יותר מ-50% ממחירו בשנת 2020 והכמות הנמכרת ממנו בתקופה זו גדלה פי ארבעה מכ-50 אלף יחידות בחודשים פברואר, אפריל, מאי, יולי ואוגוסט בשנת 2020 ל-200 אלף יחידות בשנת 2023 באותם חודשים.
הסיבה לכך היתה הפחתת המכס, אך בעיקר העובדה שבעוד שבישראל גידול האננס מצומצם, בעולם יש מדינות שהן יצרניות אדירות של אננס. כוח העבודה בהן זול מאוד (דרום אמריקה, אפריקה, תאילנד והפיליפינים) והן מוכרות לאירופה למשל כמויות גדולות במחירים מגוחכים. קל לייבא אננס בהשטה ולאור ירידת המכס – יבואנים מרוויחים עליו יותר. למרות יבוא לישראל משתי מדינות בדרום אמריקה ואפריקה - הצרכנים לא זכו עדיין בירידת מחירים למחירי אירופה.
לעומת אננס, מחירי הענבים לא ירדו בזכות הייבוא: לישראל יש יבוא ענבים מדרום אפריקה שלא הוריד מחירים שכן הוא בעיקר מתקיים בחורף, אז לא מגדלים ענבים בישראל (אם כי יש כבר ענבי חורף בארץ). נמצא כי הפחתת המכס על הענבים לבדה לא הביאה לגידול משמעותי בהיצע. מבקר המדינה מציע לפתוח עוד מבינות לייבוא כשהיחידה להגנת הצומח במשרד החקלאות מתנגדת בינתיים.
גם בירקות קפואים יש עלייה במחירים מ-2022, מ-18-16 שקלים בממוצע ל-20 שקל בממוצע לק"ג, בעוד מחיריהן בעולם ככל הידוע לא ממש השתנו. באותה שנה הופחת שיעור המכס על יבוא מוצרים אלה וגם ניתנו מכסות יבוא פטורות ממכס, ואף על פי כן לא נצפתה ירידת מחירים. אין בשיעורי מכס של 12% על אפונה קפואה ושל 8.4% על שעועית קפואה כדי להסביר לבדם את הפערים במחיר לצרכן (122.9% ו-116% בהתאמה) בין ישראל למדינות נבחרות.
לפי המבקר יש חסמי יבוא בין היתר דרישות של שירות המזון של משרד הבריאות. לפי המבקר, שירות המזון טרם ערך עבודת מטה מקצועית לבחינת אפשרות לאמץ את התקינה האירופאית להימצאות ליסטריה במזון באופן שיבטיח את בריאות הציבור בישראל, ולא קבע לוחות זמנים להשלמת עבודה זו. עד להשלמת הבחינה של שירות המזון, מוצרים רבים שמשווקים באיחוד האירופי אסורים ביבוא לישראל שלא בהכרח לצורך. משרד הבריאות מסר כי הוא נערך לנושא ואף מכשיר מעבדות לבדיקות ליסטריה של ייבוא אחרי כניסתו לארץ.
הייבוא החופשי מדרום קוריאה מתעכב
עוד נטען לגבי משרד הבריאות שהוא מעכב יבוא מקביל, לא מקדם חקיקה שתעודד צריכת מוצרים בריאים ולא מקדם את אפשרות צירופה של דרום קוריאה לרשימת המדינות המוכרות ליבוא במסלול נוטיפיקציה. דרום קוריאה היא יצרנית קוסמטיקה שהביקוש למוצריה הולך וגובר בארץ, אך אף שעברו שש שנים מאז התחייבות משרד הבריאות בדיוני וועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת לבדיקה, טרם הושלם התהליך ודרום קוריאה לא צורפה לרשימה.
כל זאת לאור העובדה שגם לאחר כניסתה של הרפורמה ליבוא מקביל של תמרוק על בסיס אישור התאמה לתמרוק ייחוס לתוקף, מוצרי האיפור בישראל שנדגמו יקרים עד כ-403% לעומת מדינות נבחרות באירופה, לדוגמה מייק אפ Revlon בנפח 30 מ"ל מחירו הממוצע במדינות שנדגמו עומד על כ- 25.4 שקל לעומת מחירו בישראל שעומד על כ-102.4 שקל (אם כי מדובר במחיר ללא מבצע וראוי היה לבדוק מחיר ממוצע שמשקלל מבצעים). משרד הכלכלה מסר כי במסגרת רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" - יהיה ניתן לייבא ביבוא מקביל כל מוצר העומד בתקינה האירופית שהרפורמה תחול עליו ללא קשר עם היצרן ובהפחתת הבירוקרטיה החלה על היבוא.
משרד רה"מ בתגובה: יזמנו את רפורמת "מה שטוב לאירופה"
מהמועצה הלאומית לכלכלה במשרד רה"מ נמסר בתגובה: "ועדת השרים למאבק ביוקר המחיה בראשות ראש הממשלה יזמה את רפורמת 'מה שטוב לאירופה – טוב לישראל', שכללה חקיקה המשנה סדרי בראשית בייבוא מוצרים לישראל. הרפורמה קודמה תוך כדי המלחמה ועברה סופית בכנסת, והיא תיכנס לתוקף ב-1.1.2025.
"הרפורמה פותחת את השוק הישראלי לתחרות אמיתית אחרי עשרות שנים של ריכוזיות ושליטת המונופולים, הקרטלים והיבואנים הבלעדיים שנהנו מהגנה בדמות של תקינה ישראלית ייחודית. הרפורמה משנה באופן משמעותי את תהליכי היבוא לישראל והופכת אותם לקלים מאד, מה שמאפשר לשחקנים חדשים רבים להיכנס לתחום היבוא ומעודדת 'יבוא מקביל'.
"בכוונת ראש הממשלה להמשיך ולכנס את ועדת השרים למאבק ביוקר המחיה כדי לקיים מעקב אחר יישום הרפורמה עם כניסתה לתוקף בתחילת השנה, ולהמשיך להוביל רפורמות דומות בענפי המשק השונים שטרם טופלו במסגרת הרפורמה הנוכחית".
פורסם לראשונה: 15:59, 05.11.24
