שר האוצר, אביגדור ליברמן, מקדם חקיקה שתביא לראשונה בישראל לרגולציה על המטבעות הווירטואליים. המטרה היא להסדיר את התחום ולהיאבק בהון השחור ובהעלמות מס הנאמדות כיום במאות מיליוני שקלים. ההערכות הן שאסדרת (רגולציה) התחום תכניס לקופת המדינה בעתיד מיליארדי שקלים בשנה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ל-ynet נודע, כי אמש (ד') התקיימה במשרד האוצר ישיבה מיוחדת בנושא בלשכת השר בהשתתפות גורמים בכירים משוק ההון, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, רשות המיסים, מערכת הביטחון, המשטרה וגורמים נוספים. בימים הקרובים יתקיימו דיונים מתקדמים בנושא עם ראשי בנק ישראל, אולם טרם ברור בדיוק מה כולל המתווה המתוכנן וכיצד הוא יעבוד.
ברקע, סוחרים רבים בארץ עדיין מתקשים להכניס ולהוציא כסף מהבנקים לטובת מסחר במטבעות וירטואליים בשל היעדר הוראות מטעם הרגולטור בנושא - בנק ישראל. בסוף חודש נובמבר התייחס לסוגיה נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ואמר כי "כיום, כסף של הבנק המרכזי מתקיים ומכובד בכל מקום במשק. אך ככל שיתפתחו סוגים חדשים של כסף, יש חשש שכל גוף שינפיק כסף יכבד רק את הכסף שלו".
הנגיד התייחס גם לאפשרות של הנפקת "שקל דיגיטלי" על ידי הבנק המרכזי והבהיר כי הבנק טרם החליט אם להנפיק מטבע שכזה או לא. לדבריו, "ככל שיתפתחו אמצעי תשלום שאינם קשורים בבסיסם לכסף של הבנק המרכזי, היכולת שלו לנווט את המדיניות המוניטרית עלולה להיפגע. לכן, לבנקים מרכזיים תפקיד ייחודי למנוע פרגמנטיזציה ולוודא שמערכת התשלומים נעשית אחידה ויעילה עוד יותר".
צפו: פנסיונרית הרוויחה מיליון שקל מביטקוין, הבנק לא מפקיד
(צילום: משי בן עמי)
יש לציין כי מדובר ביוזמה שונה לחלוטין במהותה מהמטבעות הווירטואליים המוכרים כיום בשוק, כמו ביטקוין, את'ריום ודוג'קוין. שכן, הביטקוין ומטבעות נוספים דומים אליו נוצרו על ידי משתמשים פרטיים ברשת, באמצעות טכנולוגיה המכונה בלוקצ'יין (Blockchain, שרשרת בלוקים), המאפשרת עסקאות מאובטחות בין סוחרים מבלי צורך בבנק או בגוף מסדר. כלומר, גם אם יעשה שימוש כלשהו באותה טכנולוגיה או בטכונולוגיית דומה לה, עצם הרעיון של בנק מרכזי כלשהו שמנפיק ושולט במטבעות הווירטואליים, סותר את המטרה המקורית לבטל את הצורך בגוף רגולטורי מרכזי.
במקביל, מדינות רבות בעולם המערבי כבר עוסקות כיום בסוגיית האסדרה של הרגולציה על כלכלת הקריפטו ובארצות מסויימות, בראשן סין, נאסר המסחר בהם לחלוטין. במדינות אחרות הוחלט כי אי-דיווח על עסקאות בקריפטו תהפוך לעבירה פלילית ואף להחרמת המטבעות. בישראל חלה כבר היום חובת דיווח על כל עסקת קנייה ומכירה ומוטל עליה תשלום מס רווחי הון בגובה 25%.
חוק הקריפטו החדש בתוקף, עדיין מחכים לבנק ישראל
בהקשר ישיר לכך, לפני כחודש נכנס לתוקף התיקון לצו איסור הלבנת הון ומימון טרור שמחיל את חוקיו גם על נותני שירות בנכס פיננסי וירטואלי. הצו, אשר קובע בין השאר הוראות המתייחסות לשירותים שניתנים בתחום המטבעות הווירטואליים, מסמן צעד משמעותי נוסף בתהליך האסדרה של פעילות הקריפטו בארץ.
הצו קובע בין היתר הוראות המחייבות זיהוי ואימות של מקבל השירות, כמו כן חובת דיווח לרשויות על פעילות מקבלי השירות וכן על אירועים חריגים. המשמעות: כל אדם שיפעל בארץ באמצעות נותני שירות בנכסים וירטואליים, כדוגמת בורסות וצ'יינג'ים למיניהם, יהיה תחת מעקב של הרשויות בדומה לכל פעילות כספית אחרת בארץ, שמתבצעת לרוב באמצעות הבנקים וחברות האשראי.
התיקון לצו מקשה על הבנקים בישראל, לכאורה לפחות, לסרב להפקיד ולקבל כספים ממסחר במטבעות וירטואליים. זאת, מכיוון שהטענה המרכזית ששימשה את הבנקים על מנת למנוע פעילות בקריפטו עד כה הייתה שמקור הכסף לא תמיד ידוע ולכן הם עלולים להיות חשופים לעבירות הלבנת הון ומימון טרור.
"האמירה הרווחת שאפשר לדעת איפה המטבע בכל רגע נתון היא לא מדויקת. זה כמו מזומן, המקסימום שאפשר להגיד זה באיזה ארנק זה היה, אבל לא מי הבעלים האמיתי שלו", הסבירה גורמת בכירה בענף הבנקאות. "לצורך העניין, ארגוני פשע או טרור יכולים לרשום את הארנקים על מישהו אחר ולהשתמש בכסף למעשים לא חוקיים. בנוסף, יש כל מיני דרכים להסוואות של הכסף".
יחד עם זאת, יש להדגיש כי במובן הזה תחום הקריפטו דומה מאוד לכסף מזומן, אשר השימוש בו כמובן כן מותר ומוסדר במערכת הבנקאית.
