מצוקת קבלני השיפוצים: הוועדה המיוחדת לעובדים זרים דנה היום (א') במחסור בעובדים בענף השיפוצים ובפתרון המוצע להביא לראשונה 5,000 עובדים זרים לעבוד בענף, לנוכח איסור כניסתם של עובדים פלסטינים לישראל. במהלך הדיון סיפרו קבלני שיפוצים על כך שאיבדו את פרנסתם בהיעדר ידיים עובדות, ואחרים אף הגיעו למצב של פשיטת רגל.
העובדים הפלסטינים היוו כ-90% מכלל העובדים בענף השיפוצים, וכיום חסרים בין 15-20 אלף פועלים. בינתיים המחרים זינקו, ובמקרים רבים לקוחות נאלצים לוותר על שיפוץ או לסיים שיפוץ שנתקע בעלויות גבוהות הרבה יותר מהמתוכנן. יצוין כי בהתאחדות קבלני השיפוצים מאוגדים 2,500 קבלנים, כאשר בישראל יש כ-6,000 קבלני שיפוצים רשומים גדולים, וכ-20 אלף קבלני שיפוצים קטנים.
לפני ה-7 באוקטובר הענף העסיק כ-15 אלף עובדים פלסטינים - 10,000 בעלי רישיון עבודה ועוד 5,000 עם "רישיון סוחר", שעומדים בצומת ונאספים על ידי קבלני השיפוצים. מלבדם מועסקים בתקופות רגילות כ-25 אלף ישראלים, בהם קבלני השיפוצים בעצמם. מעבר לכך הענף מספק עבודה ליותר מ-250 אלף נותני שירות ועובדים בענפי משנה, כמו חשמל, אינסטלציה, עץ, אלומיניום, קרמיקה, פסולת בניין ועוד. לפי הערכות, הענף מגלגל 16-18 מיליארד שקל בשנה, ומתחילת המלחמה היקף העבודות נחתך ביותר מ-70%.
מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ ארז מלול, אמר בפתח הדיון כי "מה-7 באוקטובר, ענף השיפוצים הושבת. קבלנים פשטו רגל, אזרחים לא מקבלים דירות שרכשו, המשבר לא פוסח על קבלנים גדולים. הקבלנים הקטנים הפכו לשקופים. ישנם 6,130 קבלנים רשומים ועוד כ-25 אלף קבלנים לא רשומים – כולם סובלים ממחסור בעובדים. הפתרון הוא עובדים זרים". מלול תהה מי ישפץ את הבתים הרבים שנהרסו בצפון ובדרום בעקבות המלחמה.
יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, ערן סיב, הזהיר מפני קריסת הענף: "כ-350 אלף דירות משופצות בשנה בארץ במחזור שנתי של כ-15 מיליארד שקל. אנחנו משתוקקים לעובדים ישראלים, נכשיר ונעסיק אותם. אולם בהיעדר פועלים, אנחנו מבקשים עובדים זרים כפי שיתר הענפים מקבלים".
מנכ"לית ההתאחדות, נטלי ויינשטיין, חיזקה את סיב וקראה לאפשר לקבלני השיפוצים להעסיק את העובדים הזרים בהעסקה ישירה. לדבריה, עקב העלות הגבוהה של העובדים בשל היעדר ההיצע מול הביקוש הגדול, קבלני השיפוצים לא יכולים להעסיק עובדים זרים באמצעות תאגידי כוח אדם. "ב-9 החודשים האחרונים הלכנו 20 שנה לאחור", אמרה ויינשטיין.
רן כהן, קבלן שיפוצים וחבר הנהלת התאחדות קבלני השיפוצים, סיפר: "עד ה-7 באוקטובר העסקתי פועלים פלסטינים קבועים במשך 18 שנה. בוקר אחד העסק שלי נעלם. הצעת מחיר שנתתי לשיפוץ בעלות של 100 אלף שקל תעלה היום ללקוח 150 אלף שקל, ואין לי ודאות שאני אוכל לעמוד בהתחייבות".
מאיר שמש, נציג התאחדות קבלני הפיגומים, טען: "אלפי שב"חים (שוהים בלתי חוקיים) נכנסים לעבוד בארץ. הקבלנים הגיעו לפת לחם ואין מנוס מלהעסיק שב"חים. משלמים שכר בכסף שחור, והמדינה מפסידה מכך".
נציג משרד ראש הממשלה דניאל איטח, התייחס בדיון לטענות שהועלו ואמר כי "ועדת המנכ"לים לעובדים זרים (בראשות יוסי שלי – ה.צ) שמעה את נציגי הענף, ולבקשת משרד השיכון החליטה להקצות לו 5,000 עובדים זרים".
משה נקש, מנהל מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין, הוסיף: "אנחנו בוחנים יחד עם התאחדות הקבלנים את הדרך הנכונה והמהירה לתת מענה לענף ממדינות שיש לנו הסכמים איתם. טרם נקבעה דרך בחינת העובדים הזרים בארצות מוצאם. אני מבטיח לעשות הכול כדי שנוכל לקדם את הנושא".
ח"כ מלול סיכם את הדיון ואמר: "הקבלנים קורסים והאזרחים סובלים. אולם הוועדה קוראת לקבלני השיפוצים לא להעסיק פועלים לא חוקיים ולא לפגוע בביטחון המדינה".
