כשאלעזר כהן, נציב הביתן הישראלי בתערוכת האקספו 2015 במילאנו תקע את המזוזה בהשקתו לפני שש שנים, הוא הפנה מבט אל אנשי הצוות שלו ותהה באוזניהם האם הדבר הזה יתאפשר גם באקספו הבא, בדובאי. אקט יהודי וישראלי סמלי כל כך היה נראה אז עדיין כחלום רחוק, קשה להשגה. ובכל זאת, כבר באותה תקופה החלה העבודה הרגישה והחשאית שהגיעה לשיא על אדמת איחוד האמירויות, בדובאי, בטקס מלא דמעות של התרגשות ושמחה.
בסוף השבוע האחרון החלום התגשם. במראות שנראו עד לא מזמן דמיוניים, הצטופפו מאות מקומיים מדובאי ואבו דאבי, אנשי השלטון המקומי, שייחים ובכירים נוספים, לצד דיפלומטים מרחבי העולם והריעו בעת שכהן הגשים את החלום ותקע את המזוזה בביתן הישראלי באקספו בדובאי. טקס מרגש שלווה בריקודים ושירים ישראליים וניגונים יהודיים.
אל המחר
באיחור של שנה, בשל מגפת הקורונה, יריד אקספו "2020" העולמי נפתח בדובאי. 192 מדינות התכנסו תחת הכותרת: "מחברים מוחות – יוצרים את העתיד". זו הפעם הראשונה שיריד התערוכות העולמי מתקיים במזרח התיכון, וזו הפעם הראשונה שישראל משתתפת באירוע בינלאומי כה חשוב במדינה ערבית. איחוד האמירויות השקיעה בבניית היריד, שהפך לעיר בפני עצמה, כשבעה מיליארד דולר, והיא מקווה להחזיר את ההשקעה באמצעות עסקאות והשקעות שיפותחו במהלכו.
היריד הוא הגדול אי פעם. לשם השוואה, ביריד הקודם, במילאנו, השתתפו 139 מדינות. ישראל השקיעה בביתן שלה כ-70 מיליון שקל, בפרויקט בין־ממשלתי בהובלת משרד החוץ, אף הוא מורכב מאוד.
זהו לא עוד יריד, ובטח מבחינת ישראל הסיפור כאן הוא היסטוריה של ממש: מאמץ מדיני חשאי, שאפתני, שנוהל בשקט מתחת לרדאר במשך שנים, עם עליות ומורדות, חששות רבים וזהירות מרבית. החלום התגשם והפך את הנוכחות הישראלית ביריד החשוב בעולם לסיפור הצלחה ציוני.
ההזמנה להשתתף באקספו הגיעה לפני החתימה על הסכמי אברהם, בזכות תמרונים, שיחות ודיפלומטיה, אבל עדיין באיחור של שנה וחצי לעומת שאר המדינות המשתתפות. האתגר הישראלי להניע את הפרויקט, כשאין תקציב מדינה וצריך לכלול בו 17 משרדי ממשלה ומעניקי חסות, הפך אותו לקשה עוד יותר. את השנה הראשונה לבניית הביתן עשה הצוות הישראלי בראשותו של נעם כץ, סמנכ"ל לדיפלומטיה ציבורית במשרד החוץ, ונציב הביתן אלעזר כהן, בשלט רחוק ודרך ביקורים שהוגבלו. הסכמי אברהם הפכו את הפרויקט הזה לחשוב עוד יותר: לא עוד יח"צ בעולם הערבי ויצירת קשרים, אלא תרגום הקשרים הקיימים לסחר מעשי וגלוי. ביתן ישראל, הבנוי כביתן פתוח, ללא שערים, לכל המבקרים, כאוהל אברהם, הוא גם דוגמה טובה כיצד משרדי ממשלה מסוגלים גם לשתף פעולה ביניהם.
השלטונות באמירויות נזהרו מאוד עד חתימת ההסכם לפני כשנה, וניהלו את המגעים מול הישראלים הרחק מאור הזרקורים. החתימה שחררה את הפקק, והאור הירוק שניתן לגופים המקומיים, פרטיים וממשלתיים, להיפתח לישראל גרם להתלהבות ועניין כלפי הביתן הישראלי והנוכחות עצמה של ישראל במקום. גם מבחינת ישראל לא מדובר בעוד יריד אלא בבמה עולמית ענקית וחשובה. לאורך השבועיים האחרונים כבר הספיקו מספר שרים בממשלת ישראל לבקר בביתן.
הביתן הישראלי זכה למיקום מצוין בשטח הענק של היריד, סמוך לביתן האיטלקי המפואר, קרוב לביתן של גרמניה, של ארה"ב ושל יפן, שיצרה כנראה את הביתן הגרנדיוזי ביותר, וגם קרוב מאוד למגה־ביתן של המארחת, איחוד האמירויות.
יוצרי הביתן והאחראים להפקתו הם חברת AVS בהובלת האחים מלכי ואסף שם טוב. לשם כך הם איגדו סביבם יוצרים מוכשרים כמו האדריכל דוד קנפו, שתכנן את המבנה, מנצח תזמורת ירושלים מזרח מערב תום כהן, כותבים ויוצרי תכנים מוכשרים ועוד.
"אנחנו מייצרים חוויות ומעבירים את המסר, הסיפור או התוכן של הלקוח באופן חווייתי", מסביר מלכי שם טוב, שלפני 30 שנה הקים עם אחיו אסף את החברה. את הפן הקריאטיבי בחברה מוביל מלכי ואת הפן הטכנולוגי אסף. השילוב בין השניים מייצר פרויקטים ייחודיים. "להסביר את הסיפור הישראלי במדינה ערבית, לצד מדינות ערביות נוספות, באירוע כה משמעותי, למיליוני המבקרים, זה אחד מהפרויקטים המרגשים והמאתגרים שעימם התמודדנו בשנים האחרונות", מלכי מוסיף. "לצפות בקהל המבקרים המעורב בביתן ישראל מוחא כפיים בסיום הביקור הוא הוכחה שהמסר עבר. זו גאווה לאומית ומקצועית עצומה. הביתן הלאומי של ישראל הוא תוצר עבודה של יותר משנתיים ועבודה של עשרות אנשים מוכשרים. כשהתחלנו, ב-2019, הסכם השלום היה בגדר חלום. המחשבה הייתה ליצור ביתן פתוח, ללא קירות ומחסומים. רצינו להעביר מסר של הכנסת אורחים".
הביתן מעוצב בהשראת הנוף המדברי המשותף לישראל ולאיחוד האמירויות. מעליו מתנוססים שבעה שערי ענק עליהם מוקרן מיצג מרהיב על החדשנות הישראלית התורמת לעולם טוב יותר. בקצה הביתן פסל הנושא את הכותרת "אל המחר", הכתוב באותיות מיוחדות, משולבות בעברית ובערבית, ומסמל את העתיד שכולנו שואפים אליו. מסלול הביקור עובר במסדרון החדשנות, שם משתתפים המבקרים בשאלון חווייתי אינטראקטיבי על ישראל ומתבקשים להצביע במחיאת כף לתשובה הנכונה. בקצה המסדרון מוזמנים המבקרים לצפות במיצג חווייתי של 360 מעלות על שלל הגוונים, הנופים והתרבות של ישראל.
גם האדריכל קנפו מסביר כי רצה להקים מבנה שונה, פתוח. "למעשה כל הביתנים באקספו הם סגורים, ודווקא שלנו, של הישראלים, הוא הפתוח", הוא אומר. לדבריו, הוא רצה לנתק את הביתן מהתדמית הביטחוניסטית הסגורה של ישראל ולבנות מקום בעל תדמית שונה, פתוחה ומזמינה.
עבור שלטונות איחוד האמירויות וישראל האקספו הגיע בתזמון מצוין, הכוכבים ממש הסתדרו. למקומיים עניין רב להיפתח לישראלים, והעניין בנו עצום. התקשורת המקומית, והערבית בכלל, שיגרו לכאן משלחות גדולות, כולל משפיעני רשת רבים, עם מאות אלפי עוקבים משלל מדינות ערב. כולם הגיעו ושמחו להתארח בביתן הישראלי.
אבן מהירח
בלי קשר לישראל, האקספו הוא אירוע שמסמל את הדרך בה האמירויות בכלל ודובאי בפרט רואות את עצמן מול העולם. הכל בגדול, מפואר, נקי ומוחצן. האקספו היא מעין אולימפיאדת התערוכות וכל ביתן שואף להציג את מדינתו באופן הטוב ביותר, עם ההישגים הטכנולוגיים הכי יוקרתיים, אוצרות הטבע והתרבות וגם המאכלים.
שטח האקספו משתרע על פני יותר מ-4,300 דונם, כחצי שעה נסיעה מחוץ לדובאי עצמה. התערוכה מבוססת על שלושה תתי נושאים – הזדמנות, ניידות וקיימות. המרחבים עצומים ויש המון מה לראות. החום הכבד שעדיין שורר במהלך היום וגם בערב בדובאי מקשה על הליכה מרובה בשטח הענק, ואת המפלט ממנו אפשר כמובן למצוא בביקורים בביתנים של המדינות השונות.
הביתן המרשים ביותר הוא היפני. בין היתר בזכות אוסאקה, שזכתה כבר באירוח של אקספו 2025, הביתן היפני זכה להתעניינות רבה. הוא ענק ומושקע ולוקח את המבקרים לסיור של כמעט שעה בנבכי התרבות ותפיסת העולם הרוחנית והגשמית של יפן.
הביקור אצל האיטלקים תמיד כיפי, מלא סגנון וסטייל, אבל הפעם הם באמת התעלו על עצמם: לצד יצירות אמנות יפות, יצרו האיטלקים את פסל דוד של מיכלאנג'לו בתלת-ממד ובגודל אמיתי. המיצג הפך במהרה לאחד ממוקדי העניין המרכזיים באקספו.
האמריקאים, כהרגלם, הלכו על ביתן ענק שמפאר את המורשת שלהם, ההישגים שלהם, גם בחלל החיצון. כך אפשר לגעת ממש בפיסת אבן מהירח שמוצגת במקום. מחוץ לביתן האמריקאי הוצב העתק מקורי, בגודל אמיתי, של רקטת הפלקון 9 של חברת ספייס-אקס שמשגרת לאחרונה גם תיירים לחלל.
במהלך ההליכה בתערוכה בולטות מאוד העוצמה וההשקעה הכספית של כל מדינה. כך למשל גם הברזילאים הקימו ביתן מפואר, מרוקו יצרה ביתן יפה, עם שלל הצבעים, הטעמים והצלילים של המדינה. מולה הוקם הביתן הענק של ערב הסעודית, לא רחוק מהביתן של המארחת איחוד האמירויות, שיותר נכון לקרוא לו אצטדיון או חללית ענק.
לצד אלו מדינות פחות עשירות שובצו במקומות נידחים יותר והקימו ביתנים צנועים בהרבה. חלק מהמדינות העניות, או כאלה שנמצאות כרגע במשברים פוליטיים גדולים, כמו לבנון ואפגניסטן, קיבלו ביתן שמומן כמעט כולו על-ידי המארחת, שלא רצתה לוותר על אף מדינה.
הפארק נקי להפליא, בכל פינה יש שירותים, מקומות מוצלים שאפשר לשבת ולנוח בהם קצת, להתבונן ביופי מסביב. צוות אבטחה באופניים דואג לשלום הציבור, אם כי תחושת הביטחון באקספו ובדובאי בכלל היא מלאה לגמרי. ברחבי הפארק מסתובבים להם גם רובוטים קטנים וחמודים עם אינטליגנציה מלאכותית שדואגים להזכיר למבקרים לעטות מסכות. כן, ענייני הקורונה. הדרישות נוקשות והחוקים ברורים. בכל רחבי דובאי, ובאקספו בפרט, הרשויות מקפידות על נהלי הקורונה, כולל הצגת בדיקות שליליות בכניסה לפארק בעת רכישת הכרטיסים.
האקספו יימשך חצי שנה והמארגנים מקווים למשוך למקום כ-25 מיליון תיירים. בקרוב מזג האוויר צפוי להתקרר מעט, ויהיה נעים יותר להסתובב באווירה בינלאומית מרעננת וגם לחוש גאווה ישראלית גדולה.
