מהומה רבה על לא דבר: אחרי שביקשו דחייה לאפריל בטענה שהמלחמה עיכבה את היערכותם, הבנקים החלו לשלוח ללקוחותיהם מסרונים ובהם סך העמלות ששולמו בדצמבר. לשון החוק מחייבת את הבנקים לשלוח את המסרונים "בתחילת כל חודש", אך עד כה המתינו הבנקים בתקווה שתחולת החוק תידחה.
חוק הגילוי על עמלות וריביות נכנס לתוקף ב-1 בינואר השנה, לאחר שנחקק ביוני האחרון במסגרת חוק ההסדרים, במטרה להגביר את השקיפות ואת המודעות הצרכנית בשוק הבנקאות. החוק קובע כי החל מ-1 בינואר כל לקוח יקבל מסרון המציג את סך העמלות ששילם בחודש הקודם, והחל מ-2 ביוני 2024 כל לקוח יקבל מסרון נוסף המציג את סך הריביות ששילם בחודש הקודם.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בעקבות מלחמת חרבות ברזל, פנה איגוד הבנקים לבנק ישראל ולמשרד האוצר בבקשה לדחות את יישום החוק בשלושה חודשים, וטען כי הבנקים אינם ערוכים טכנולוגית, זאת עקב המחסור בכוח אדם והסטת המשאבים הבנקאיים בעקבות מצב החירום בארץ, למשל לטיפול בהקפאת הלוואות וסיוע ללקוחות במסגרת מתווה בנק ישראל, וכן במסגרת יוזמות של הבנקים עצמם.
בבנק ישראל ובאוצר קיבלו את בקשת הבנקים, אך הדחייה מחייבת גם את אישור ועדת הכלכלה. הוועדה התכנסה בשבוע שעבר לדיון סוער, בו סירבו חלק מחברי הכנסת לאשר את הדחייה. אחד המתנגדים המרכזים לדחייה הוא ח"כ ינון אזולאי, שקידם הצעת חוק פרטית בנושא וניהל את ישיבות ועדת הכספים בהן אושר החוק. בסיום הישיבה נקבע כי נציגי הבנקים והוועדה ייפגשו בהמשך השבוע וינסו תחת יו"ר הוועדה דוד ביטן להגיע להסכמות.
לשון החוק כאמור מחייבת את הבנקים לשלוח את המסרון ללקוחות "בתחילת כל חודש" - הגדרה שניתנת לפרשנות, אך בינתיים כל יום שעובר מסכן את הבנקים בתביעות ייצוגיות, ובימים האחרונים איגוד הבנקים החליט למשוך את בקשת הדחייה. בבנק הבינלאומי היו הראשונים לציית לחוק ולשלוח את המסרונים, כאשר ברוב הבנקים המסרונים יישלחו רק בימים הקרובים.
עם זאת, ניכר כי הבנקים מיישמים את החוק באופן חלקי. בבנק הבינלאומי אמנם היו הראשונים לשלוח את המסרונים, אך אלו אינם כוללים את עמלות כרטיס האשראי, במרכזן דמי כרטיס. בבנק דיסקונט שלחו ללקוחות מסרון שמזמין את הלקוחות להיכנס לאיזור האישי ושם לראות את סך העמלות ששולמו, זאת בשונה מלשון החוק שמחייבת לעדכן את הלקוח במסרון עצמו בסך העמלות ששילם.
העובדה שהבנקים טענו שהם אינם ערוכים לכך, אך לבסוף החליטו לציית לחוק, מעלה חשד שבקשתם לא הייתה הכרחית, ומעוררת סימני שאלה בנוגע לתמיכת בנק ישראל והאוצר במהלך. מנגד, גורמים במערכת הבנקאות טוענים כי הם אכן לא ערוכים טכנולוגית, ואי-דחיית החוק עלולה להביא לטעויות במשלוח המסרונים. אחד מהגורמים אמר: "לא נהיה עבריינים, נשלח את ה-SMS, אבל לצערנו לא נעשה את זה כמו שצריך".
