לא רק שהמהלך הפתיע רבים, הוא גם עורר ביקורת. נטען כי המעבר המהיר בין בית המשפט העליון לתפקיד בכיר בעולם העסקי מאיר באור שלילי את בית המשפט שאמור לשמור מכל משמר על האינטרסים הציבוריים הרגישים ביותר. עוד נטען כי המהלך ממחיש את הצורך בקביעת תקופת צינון בין כהונה בבית המשפט לבין קבלת תפקיד בכיר בעולם העסקי, על-מנת למנוע חשש לניגוד עניינים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
המינוי המפתיע של השופט בדימוס מלצר מעורר שאלות שראויות לדיון ביחס להשפעה של מינוי של שופט בדימוס לתפקיד בכיר בעולם העסקי, על מעמדו ועל תדמיתו של בית המשפט. ואולם, מהדיון הציבורי הער נשכח נתון חשוב מאוד הקשור למינוי של השופט מלצר לתפקיד - היתרון העצום לציבור המבוטחים במינוי של שופט עליון בדימוס ליו"ר אחד הגופים המוסדיים הגדולים במשק.
חברת ביטוח כדוגמת מגדל אינה עסק פרטי שתכליתו הבלעדית להשיא רווחים לבעליו. מגדל היא גוף מוסדי המנהל מאות מיליארדי שקלים של כספי ציבור, והוא בעל החזקות נרחבות בחברות רבות במשק. במובנים רבים מגדל וחברות הביטוח הגדולות האחרות הינן גופים מעין-ציבוריים, שחלות עליהן חובות של אמון, הגינות, שקיפות, שוויוניות ותום לב מוגבר. בפסיקה נקבע כי בנקים וחברות ביטוח כפופים לחובת אמון רחבה כלפי הציבור הרחב. לא בכדי הוקם רגולטור ייחודי לתחום, המפקח על שוק ההון והביטוח, שתפקידו להגן על ציבור המבוטחים ולהבטיח ניהול תקין של חברות הביטוח.
בפועל, פעמים רבות הגופים המוסדיים מועלים באמון לו הם חבים לציבור, והנהלות החברות מעדיפות את טובת בעל השליטה או שורת הרווח בטווח הקצר, ולא מעניקים משקל ראוי לאינטרס הציבורי ארוך הטווח, כלפיו הם מחוייבים.
כך למשל, בדו"ח מבקר המדינה משנת 2010 נמצא כי הסדרי תגמול קצרי טווח בגופים מוסדיים עלולים ליצור ניגוד אינטרסים בין עניינם האישי של מנהלי ההשקעות ונושאי משרה אחרים ובין טובתו של הציבור שהם מופקדים על ניהול חסכונותיו. בתחום אחר, מחקר באוניברסיטאות העברית ובתל אביב על מינוי דירקטורים חשף כי גופים מוסדיים כמעט לעולם לא מצביעים נגד מועמדים של בעל שליטה בחברות בהם הם מחזיקים. ידועה כמובן הדוגמא של השתוללת שכר הבכירים בבנקים ובחברות הביטוח שהובילה לחקיקה חוק מיוחד להגבלת השכר בגופים אלה, נוכח המחאה הציבורית הנרחבת.
מינוי של שופט בדימוס היא בשורה של ממש לממשל התאגידי
חברת מגדל עצמה הייתה בשנים האחרונות בעין הסערה. היחסים המתוחים בין הרגולטור ד"ר משה ברקת לבין בעל השליטה במגדל שלמה אליהו, עלו לכותרות שוב ושוב על רקע תחלופה גבוהה של בעלי תפקידים בחברה וחשש של רשות שוק ההון כי הממשל התאגידי בחברה אינו מתפקד כהלכה. חשש זה אף הוביל להטלת "סנקציות" על מגדל, והוטל עליה לרתק 1.5 מיליארד שקל נוספים מההון שלה בגלל החשש של הרגולטור מניהול לא תקין בחברה.
מינוי של שופט בדימוס בעל אוריינטציה כלכלית-עסקית היא בשורה של ממש לממשל התאגידי בגופים המוסדיים. היושרה והמעמד של שופט עליון בדימוס יאפשרו למלצר, כיו"ר החברה, להוביל מהלכים שיעצימו את האינטרס הציבורי, מבלי שהוא יחשוש מבעל השליטה או מגורמים אחרים בחברה. כשופט בדימוס, הוא ידע לעמוד מול לחצים של בעל השליטה ויקפיד על עצמאות שיקול הדעת שלו ושל הדירקטוריון. קשה להאמין ששופט בדימוס שבנה את שמו רב הערך על יושרה, עצמאות והגינות, ישנה את עורו במעבר לעולם העסקי. סביר יותר כי עמדתיו החברתיות והפרו-צרכניות של מלצר, כפי שבאו לידי ביטוי בפסקי דינו, יבואו גם לידי ביטוי גם בתפקידו החדש. שופט בדימוס יתקשה מאוד לפעול ולקבל החלטות שסותרות פסיקות קודמות שלו.
על כן, מנקודת המבט הציבורית המינוי של השופט מלצר כיו"ר מגדל הוא שינוי מרענן ומבטיח. אין ספק כי כללי הממשל התאגידי יהיו כעת נר לרגליה של מגדל ולפעילותה למען ציבור המבוטחים. גם הרגולטור רואה בחיוב רב את המינוי וכבר הודיע כי סנקציית ריתוק ההון העודף תוסר.
אכן, המינוי של השופט מלצר הפתיע רבים ועורר ביקורת, חלקה לגיטימית וחלקה לא עניינית, אך חשוב גם לזכור שמלצר, לצד השופט יורם דנציגר, היו השופטים הראשונים שמונו מהפרקטיקה הפרטית ישירות לבית המשפט העליון. משך שנים ארוכות עסק מלצר בייצוג לקוחות פרטיים וחברות גדולות, והוא צבר ניסיון רב בעולם המשפטי העסקי והכלכלי טרם המינוי. מכאן כשירותו לתפקיד. דיון ציבורי ומשפטי בתפקידם של שופטים לאחר פרישתם הוא חשוב וייתכן וצריך להסדיר כללים ברורים יותר בנושא. ואולם, מבחינת ציבור המבוטחים והחוסכים, המינוי של מלצר הוא בשורה.
הכותב הוא דוקטור למשפטים, עורך דין, הפרשן המשפטי של אולפן ynet, חבר המועצה הציבורית להגנת הפרטיות במשרד המשפטים ומומחה למשפט חוקתי ומינהלי באוניברסיטת רייכמן - המרכז הבינתחומי הרצליה.