ועידת התחבורה, התשתיות והאנרגיה מאורגנת על-ידי קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף נותני חסות.
בעוד יישובי הדרום מתחילים אט אט להשתקם, הלחימה בצפון הנטוש עלתה מדרגה, היישובים נטושים למחצה ומצב התשתיות, שמלכתחילה היה בפיגור ניכר, הוחמר לאין ערוך מאז תחילת המלחמה, כפועל יוצא של ההפגזות ושל שחיקת הכבישים על ידי הטנקים והנגמ"שים הצה"ליים. אחד מתושבי הצפון המפונים הוא מנכ"ל חברת נתיבי ישראל (נת"י) ניסים פרץ, שבימים כתיקונם מתגורר במושב דוב"ב, מצפון להר מירון.
"הבנתי שלהיות במרכז זה לא נורא", הבהיר פרץ בוועידת התחבורה, התשתיות והאנרגיה של ynet ו"ידיעות אחרונות". "אני מוכן להיות מחוץ לבית עוד שנתיים, רק שיחזירו את החטופים במהרה".
כתושב הצפון, האם ומתי יוכלו התושבים לחזור לבתיהם?
"אני חושב שקשה להתייחס אל תושבי הצפון כמקשה אחת. להערכתי האישית, אם עכשיו מסתיימת המלחמה בצפון 60% יחזרו כבר מחר, 20% יישבו אל הגדר במשך שנה-שניים ויעקבו אחר ההתפתחויות ו-20% לא יחזרו בכלל".
בוא נדבר על המציאות שאותם 60% יחזרו אליה. איזה מין עתיד נכון לנו כאשר כל סוגיה שנוגעת לתשתיות נחשבת להשקעה לא כלכלית?
"קודם כל צריך לומר שהתשתיות, גם בדרום וגם בצפון, לא הותאמו מעולם לכלום. לשאלתך, יש באוצר הרבה אנשים טובים, אבל לפעמים באמת הם רואים הכל דרך הפריזמה הכלכלית המיידית. למשל, הם אומרים שכשיהיו 200 אלף איש בקריית שמונה יהיה נכון לחבר אותה לרכבת ישראל, אבל במדינות מתקדמות בעולם אומרים בדיוק להפך – תחברו לרכבת ותקבלו 200 אלף איש – כי אלה מנופי הצמיחה.
"הבעיה היא שהגישה הזו לא נוגעת רק לתשתיות. למה, למשל, אני צריך לקחת את אמי המבוגרת מדוב"ב לרופא מומחה במדיקל בהרצליה? ומה יעשו בצפון הבת שלי שמסיימת רפואה והבן שעושה ניתוח דאטה נתונים?".
כתושב הצפון בעצמי, גם אני התרגשתי מהמקטע הצפוני של כביש 6, אבל לא ברור לי למה כשסוף סוף מחברים את הצפון בעורק תחבורה ראשי, אנחנו צריכים לשלם אגרה על המקטע הקטן הזה.
"אני מוכרח לומר שיש לי ביקורת קשה מאוד על ההנהגה המוניציפלית של הצפון. עובדה היא שבמקטע הדרומי של כביש 6 לא משלמים. אלה החלטות פוליטיות ותוצאה של חולשה מוניציפלית של הצפון".
כלומר, העובדה היא שאנחנו מדברים כבר 20 שנה על רכבת לקריית שמונה וזה לא קורה היא פוליטית?
"כן, אבל העובדה היא שהתשתיות התחבורתיות בכל המדינה מפגרות בשני עשורים לפחות, משום שלא קיבלו החלטות שהיו צריכים לקבל לפני 20שנה. בצד האופטימי, אני יכול לומר שיש לנו היום בנתיבי ישראל 400 פרויקטים, מכביש 90 באילת עד מטולה ומג'דל שאמס, ואנחנו מנסים להדביק פערים. אשר לרכבת לקריית שמונה, אני אומר שוב שאסור להסתכל על זה דרך השאלה מי ישלם על זה. אם רוצים לחבר את ישראל, בואו נקרב את הפריפריה".