בימים שבהם מתפרסמים לא מעט אירועי אלימות, הטרדות מיניות ותקיפות מיניות, ובצל גל התלונות של נשים שהוגשו לאחרונה נגד סוכן הדוגמניות שי אביטל, בדקנו כיצד הנפגעות או הנפגעים בפרשות מסוג זה יכולים לפנות לבית המשפט כדי לקבל פיצוי כספי אשר יסייע להם לשקם את מסלול חייהם.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"אירועים מסוג זה עלולים להוביל לפגיעה גופנית שהינה מעבר לפגיעה המידית, שעלולה להותיר בקורבן נכות של ממש", מסביר עו"ד אורי אסא, שותף במשרד עורכי הדין בלטר גוט אלוני ושות'. לדבריו, "במקרים מסוימים, ובוודאי בתקיפות מיניות, סביר כי האירוע הטראומתי יותיר גם צלקות בנפשו של הקורבן, שיגולמו כנכות נפשית קבועה".
בעוד שלאירועים אלה פן פלילי ברור מבחינה משפטית, שבמסגרתו הקורבן מתלונן במשטרה ובהמשך עשוי להיות מוגש כתב אישום לשם מיצוי הענישה הפלילית עם מבצע העבירה - מבחינה אזרחית, הקורבן נותר בנכותו ללא פיצוי. "זאת למעט פיצוי עונשי הנפסק לעיתים על ידי בית המשפט בהליך הפלילי, אך הוא אינו מגלם פיצוי על נכותו ונזקיו של הקורבן - אלא מהווה חלק מעונשו של הפוגע", מוסיף עו"ד אסא.
עו"ד אורי אסאצילום: אסף רחמים"יש לזכור כי מעבר לכאבו וסבלו של הנפגע, וכן הוצאות רפואיות ואחרות שנגרמו ויגרמו לו מהפגיעה, משמעותה של נכות גופנית או נפשית היא למעשה גריעה תפקודית מכושרו של הנפגע להשתכר לכל משך שנות העבודה הצפויות עד לפרישתו. כלומר, בשל נכותו הקורבן לא יכול להשתכר כפי שהיה יכול לולא הפגיעה. בחלק מהמקרים מדובר בפגיעה כלכלית קשה ביותר".
מהי תביעה נגררת?
פה נכנסת לתמונה תביעה אזרחית נגררת לפלילים. אין כל ספק כי הקורבן לא צריך לשאת בנזקיו בעצמו, אלא ראוי שיגיש תביעה אזרחית כנגד התוקף בגינם. אולם, לרוב הקורבן הפגוע גופנית ונפשית מתקשה לגייס את תעצומות הנפש על מנת לצעוד שוב במסדרונות בית המשפט ולהילחם כדי לקבל את הפיצוי הכספי לו הוא זכאי, אשר אמור לסייע לו לשקם את מסלול חייו.
כדי להקל על הקורבן ולעודדו להגיש תביעה זו, יצר המחוקק את התביעה האזרחית הנגררת לפלילים. במסגרת תביעה זו, ממצאי ההליך הפלילי שהוכרע ושעל פיו הורשע התוקף מחייבים, ובשל כך לא מתבצע כל דיון נוסף בנוגע לאחריות התוקף לעבירה - אלא רק בסוגיית נזקי הקורבן. תביעה כזו ניתנת להגשה לאחר שפסק דינו המרשיע של התוקף הופך לסופי (כלומר, תם המועד לערער עליו).
"הליך זה מייתר ברוב המקרים את הצורך בעדות נוספת של הקורבן אודות האירוע ונסיבותיו וחוסך את העול הנפשי הקשה הכרוך הכך", מציין עו"ד אסא.
עם זאת, להליך זה שני כללים עיקריים אשר מקשים במידה מסויימת על השימוש בו. ראשית, יש להגיש את התביעה עד 90 ימים לאחר שפסק הדין המרשיע בהליך הפלילי הופך לחלוט (סופי) - ולאחר מכן לא ניתן להגישה, מה שמצריך הכנה שלה מבעוד מועד.
שנית, לא ניתן לצרף צדדים נוספים להליך האזרחי אלא רק את התוקף. "הדבר עלול להוות חסרון כאשר תתעורר בעיית גביית הפיצוי שיקבע בפסק הדין האזרחי מול התוקף, ובמיוחד כאשר ישנם גורמים נוספים אשר גם להם אחריות לאירוע (כמו מוסדות חינוך, מוסדות מדינה וכו'). מהם אפשר היה להיפרע במידה והיו נתבעים בהליך והייתה נקבעת אחריותם", מציין עו"ד אסא.
לכן, הקורבן אינו מחויב לבחור בדרך של תביעה נגררת להליך הפלילי אלא יכול לבחור להגישה כתביעה אזרחית רגילה, ואז כאמור הוא אינו מוגבל בתנאים האמורים - כלומר הקורבן יכול להגיש את התביעה לאחר 90 הימים, ובמסגרת ההתיישנות הקבועה בחוק, ויכול הוא לצרף גורמים נוספים לתביעתו.
במקרה כזה, יש לקחת בחשבון כי גם אם דיני הראיות ופסיקות בתי המשפט נוטים לנסות להקל על הקורבן מבחינת הצורך לשוב ולדון באירוע ובנסיבותיו, בחלק מהמקרים לא יהיה מנוס מכך כדי להוכיח את אחריות המעוולים כלפי הנפגע.
"לאחרונה", מציין עו"ד אסא, "התקבל פסק דינו של בית המשפט, בתביעה בה ייצג משרדנו נער אשר עבר תקיפה קשה על ידי נערים אחרים בעת שהותו במוסד חינוכי (במסגרת של תביעה אזרחית רגילה, ולא תביעה נגררת לפלילים), במסגרתו נפסק לזכותו פיצוי של מעל לחצי מיליון שקל מהתוקפים ומהמוסד החינוכי".
"סבורני כי יש לעשות כל שניתן על מנת לעודד נפגעי אירועי אלימות שלא לוותר ולהילחם על זכותם האינהרנטית לקבלת פיצוי בגין הנזקים אשר נגרמו להם, אם במסגרת תביעה אזרחית נגררת לפלילים ואם במסגרת תביעה אזרחית רגילה, וזאת משום החשיבות העליונה במתן מזור ופיצוי לנפגע והשבת מסלול חייו לתילו מחד, ומאידך כצעד הרתעתי נוסף למניעת אירועים אלה, כעול כלכלי משמעותי על התוקף, וזאת על אף העול הנפשי הכרוך לעיתים בניהול ההליך".
