מאות דיירים מעכבים חתימות על הסכמים בפרויקטים לפינוי בינוי במרכז ובמזרח פתח תקווה, עקב החשש שההפקעות העתידיות של הקרקעות לטובת בניית המטרו בעיר יפגעו בקידום ההתחדשות העירונית בבניינים שבהם הם מתגוררים. כך עולה מפנייה דחופה שהוגשה לאחרונה לרשות הממשלתית להתחדשות עירונית והגיעה לידי ynet.
הפנייה הוגשה על ידי עו"ד טל גרשטיין ממשרד עוה"ד גרשטיין-סהר, המייצג כ-250 דיירים ברחובות דוד וולפסון, עין גנים, אלתרמן, לאה גולדברג וליויק בעיר, הנמצאים לאורך קו המטרו M2 שאושר על ידי הממשלה בתחילת חודש מאי. לדבריו, "ישנם דיירים שהיו מעוניינים לחתום על הסכמי פינוי בינוי לפני זמן רב, וכבר ניתן היה להוציא אותם לפועל, אולם כעת הם מתעכבים ולא חותמים משום שהם חוששים לעתיד הפרויקטים בעקבות הודעות ההפקעה ששלחה נת"ע בחודשים האחרונים בחלק מתוואי המטרו בגוש דן".
2 צפייה בגלריה
רחוב לאה גולדברג ב פתח תקווה
רחוב לאה גולדברג ב פתח תקווה
"חוששים לעתיד הפרויקטים". רחוב לאה גולדברג בפתח תקווה
(צילום: גל הולצר)
מדובר בשני פרויקטים מרכזיים המיועדים לפינוי בינוי סביב תחנות המטרו העתידיות בפתח תקווה – "מטרו מרכז" ו"מטרו סירקין". כל מתחם מתוכנן להשתרע על שטח של כ-200 דונם ולכלול אלפי יחידות דיור חדשות, לצד שטחי מסחר, תעסוקה וציבור. במסגרת זו, מתוכננות להיהרס, בין היתר, כ-500 דירות ישנות לטובת בנייה חדשה, מתוכן כ-80 דירות הממוקמות במגרשים הצפויים להפקעה.
שתי התוכניות נמצאות בהליכי תכנון תב"ע (תוכנית בניין עיר) בוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל), ומקודמות על ידי עיריית פתח תקווה והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. בסך הכול מתוכננים 5 מתחמי פינוי בינוי לאורך תחנות המטרו והרכבת הקלה בעיר, במסגרת תוכנית המתאר העירונית פת 2040.
ב-2023 אושרו בפתח תקווה 3 תוכניות פינוי בינוי להקמת 2,111 דירות חדשות במקום 591 דירות קיימות ישנות, והיא מדורגת במקום השישי ברשימת 10 הערים המובילות בתוכניות פינוי בינוי שאושרו בשנה החולפת. לפניה ירושלים במקום הראשון עם 37 תוכניות שאושרו לבניית 6,657 דירות חדשות; תל אביב-יפו עם 9 תוכניות שאושרו לבניית 4,584 דירות חדשות; נתניה עם 11 תוכניות לבניית 4,565 דירות; רמלה עם 3 תוכניות לבניית 2,648 דירות ואשקלון עם 2 תוכניות לבניית 2,141 דירות. אחרי פתח תקווה ברשימה: קריית ים, חולון, אזור וחדרה.
עורך דין טל גרשטיין עו"ד טל גרשטיין צילום: ענר גרין
במכתב ששלח עו"ד גרשטיין לרשות הוא כתב כי "במצב מתוקן אמור היה להתקיים שיתוף של בעלי הזכויות בהשפעת פרויקט המטרו על הנכסים שלהם ועל אפשרות ההתחדשות במגרשים האמורים. אלא שלדאבוננו אין זה המצב, ומרשינו דואגים כי יישארו בסופו של דבר ללא קורת גג".

סימני שאלה

לדברי אדריכל טל קאופמן ממשרד קיקה ברא"ז אדריכלים, "תוואי המטרו מציב מגבלות משמעויות בתת הקרקע, בין היתר חוסר אפשרות לבסס מגדלים רבי-קומות מעל התוואי או לבנות מרתפים עד לעומק של 10 מטרים בלבד, כלומר כ-3 קומות מרתף. מגבלות אלו מקשות על תכנון ובנייה בצפיפות גבוהה בתוואי המטרו".
היזם קובי ארדיטי, מנכ"ל חברת RMA מקבוצת רם-מוגרבי-ארדיטי המקימה מתחמי פינוי בינוי בעיר, מוסיף כי "חוסר הוודאות סביב בניית התשתית התחבורתית החדשה מציף חששות רבים בקרב הדיירים. אנו מנגישים עבורם את התרחישים השונים - ועדיין, צריך לזכור שסוגיית הפקעות המטרו בהתחדשות עירונית רק תלך ותתעצם, ככל שיקודמו הליכי התכנון והביצוע ברשויות השונות. על כן, שיתוף הציבור ושקיפות המידע יצמצמו משמעותית עיכובים או התנגדויות במימוש פרויקטים של התחדשות עירונית, במקביל לבניית פרויקט המטרו".
רן בנימין, דייר ברחוב לאה גולדברג בפתח תקווה, שבו צפויה הפקעה לטובת מסילה תת קרקעית של המטרו, מספר: "אנחנו גרים בדירת 3 חדרים שנבנתה בשנות ה-60 של המאה הקודמת ומיועדת לפינוי בינוי, אולם כרגע אנחנו בהמתנה ומנסים להבין האם בכלל נוכל לבצע את הפרויקט אצלנו בגלל תוכנית המטרו. גם תהיה לנו רכבת מתחת לבית, אבל מעבר לכך – איך יבנו את היסודות לבניינים החדשים? איך יחפרו לנו בזמן שהבניינים הישנים עדיין יעמדו? יש המון סימני שאלה ואנחנו עומדים מול המצב חסרי אונים".
צפו: הממשלה אישרה את התוכנית להבאת עובדים זרים לענף הבניין
(צילום: אסף חן)
מהרשות הממשלתית להתחדשות עירונית נמסר: "ככלל, תמ"א 70 וקידום פרויקט המטרו מעודדים תהליכי התחדשות עירונית ולא פוגעים בהם. זאת, בין היתר על ידי קביעת זכויות בנייה משמעותיות, בעיקר סביב התחנות עצמן. במקרה המדובר, הרחובות כלולים בשתי תוכניות שונות - תחנת פתח תקווה מזרח (סירקין) ותחנת העירייה. הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מכינה בימים אלה תוכניות פינוי ובינוי סביב התחנות ומקדמת אותן בוותמ"ל – כך שבעלי הדירות יוכלו ליהנות מקידום סטטוטורי מהיר של הפרויקט.
"התכנית לתחנת סירקין מורכבת במיוחד, כיוון שנוסף על המטרו, היא נושקת לכביש ארצי מס' 40, אשר מסתמן כי יבוצע שיקוע שלו. מרכיב אשר משפיע משמעותית על התוכנית. יודגש כי בשתי התוכניות התקיימו מפגשים עם הציבור על מנת לעדכן אותם בדבר ההליך המקודם. ביחס לתחנת מטרו מזרח (סירקין), המתקדמת יותר, אף הוצגו לתושבים עקרונות התכנון בהתאם לשלב הרלבנטי. יצוין כי אישור קווי המטרו עצמם, ביניהם קו M2, נעשה במסגרת הוות"ל (הוועדה לתשתיות לאומיות) והיא זו שהמליצה לממשלה על אישור הקו. ולכן בכל הקשור לטענות בדבר הליך אישור הקו, יש לפנות למינהל התכנון".
ממינהל התכנון נמסר: "כחלק מקידומו של פרויקט המטרו, פרויקט התשתיות הגדול והמורכב ביותר שנעשה במדינת ישראל, באופן טבעי נדרשות גם הפקעות מאחר שהוא עובר בתחום אזורים בנויים. מתחמים אותם נדרש להפקיע היו ידועים לציבור, ובמסגרת הליך ההתנגדויות נשמעו מאות השגות בפני חוקר וקיבלו מענה".