בית משפט השלום בבת ים קיבל לאחרונה תביעה שהגישה אישה שנלכדה בסאונה בקאנטרי ספורט חדרה, איבדה את הכרתה, נפלה ונפצעה. השופטת ליעד שגב קבעה שהיא תפוצה בכ-280 אלף שקל.
התובעת, כיום בת 71, ביקרה במרץ 2017 בקאנטרי ונכנסה לסאונה חדשה שלדבריה הייתה בתקופת הרצה. כשניסתה לצאת, היא איבדה את ההכרה וצנחה על הרצפה. כתוצאה מכך נגרמה לה חבלת ראש ופנים קשה שכללה דימומים, שבר בלסת, שבר של גשר השיניים ואובדן של שלוש שיניים.
בתביעה שהגישה כעבור שנתיים נגד הקאנטרי וחברת הביטוח שלו, "הכשרה", היא טענה שכשביקשה לצאת מהסאונה היא ניסתה לפתוח את דלת הכניסה ללא הצלחה. לדבריה, בדלת הייתה ידית קטנה בגודל כפתור והיא ניסתה לאחוז בה ולפתוח את הדלת בדחיפה ובמשיכה, אך זה לא עזר ולבסוף איבדה את ההכרה כתוצאה מהחום הגבוה.
עוד היא ציינה כי הוראות הפתיחה של הדלת היו שגויות שכן הן הורו למשוך את הדלת בעוד שבדיעבד התברר שצריך היה לדחוף אותה, אך בכל מקרה אי אפשר היה לעשות זאת בשל גודלה וצורתה של הידית, שהייתה עשויה ממתכת והתחממה.
מנגד, הנתבעות טענו כי לא הייתה שום תקלה בדלת והתובעת הייתה צריכה פשוט לדחוף אותה ולצאת. עוד לגרסתן, התובעת שהתה בסאונה זמן ניכר מעבר למותר כמפורט בשילוט בכניסה. עקב שהותה הארוכה בסאונה, טענו, היא נחלשה והכרתה עורפלה ובגלל זה היא לא הצליחה לצאת. בנסיבות אלה נטען כי פגיעותיה של התובעת נגרמו רק באשמתה.
אבל השופטת שגב דחתה את טענות האשם התורם וקיבלה את התביעה, לאחר שהאמינה לתובעת שהעידה כי היא מנוסה בשימוש בסאונות וכי לא שהתה בפנים לפרק זמן ארוך מהמותר.
בפסק הדין צוין שהנתבעות לא עשו דבר על מנת להוכיח את טענותיהן בעניין התנהלות התובעת ותקינות הדלת, אף שאמורות להיות בידיהן ראיות בעניין. כך למשל, סרטון אבטחה שיכול היה לשפוך אור על השאלות השנויות במחלוקת נמחק על ידי הקאנטרי, או לפחות לא נשמר, לאחר שמנהל החברה צפה בו.
בנוסף, עובדים שהיו מחוץ לסאונה ומדריכה ששוחחה עם התובעת לפני כניסתה אליה לא הובאו לעדות, אף שעדותם יכולה הייתה ללמד על שעת הכניסה של התובעת לסאונה ומשך שהייתה בה.
מעבר לזה, התובעת תיאר באופן ברור ומפורט את השתלשלות האירועים מהרגע שבו החליטה לצאת מהסאונה ועד שאיבדה את הכרתה. "אין זה סביר – והנתבעות לא עשו דבר להוכחת האפשרות – כי מי ששהתה בסאונה יותר מן הזמן המותר ובגין כך נגרם לה ערפול חושים (כטענת הנתבעות), תצליח לשחזר בצורה כה חיה ומדוייקת את שאירע", נכתב.
נקבע שהנתבעות לא הביאו ראיות שיעדו על אופי דלת הסאונה, סוג הפתיחה שלה והיותה תקינה, ותמוהה טענתן כי היה על התובעת לדחוף את הדלת בזמן שהשילוט מורה לעשות את ההיפך. "האם היה על התובעת להניח כי הנחיות בטיחות שנתלו מחוץ לחדר סאונה חדש שזה עתה נפתח לקהל היו לא מדויקות ומטעות?", תהתה השופטת.
לפיכך נקבע כי פגיעותיה של התובעת נגרמו משום שלא הצליחה לצאת מהסאונה כשביקשה לצאת ממנה, מסיבות הקשורות לקאנטרי, ולא משום ששהתה בה מעבר למותר. בסך הכל חויבו הנתבעות לשלם לה פיצוי של 229,200 שקל עבור הכאב, הסבל והטיפולים שנאלצה לעבור בשל התאונה, בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 53,633 שקל והוצאות משפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד יורם מלמן
• ב"כ הנתבעות: עו"ד עזרא האוזנר
• עו"ד מירב אפרים עוסקת בנזקי גוף ותאונות
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
