15 אלף עובדים אמורה ענקית המעבדים אינטל לפטר בקרוב בשלוחותיה ברחבי העולם, כ-15% מכוח האדם שלה. מדובר במספר דרמטי, חסר תקדים בתולדות החברה, שהשפעתה על המשק הישראלי עצומה: אינטל אחראית ל-5.5% מייצוא ההייטק שלנו ולכ-1.75% מהתמ"ג. במצב העדין של המשק הישראלי - אחרי 9 חודשי מלחמה בדרום ועם אופציה פתוחה למלחמה אזורית כוללת – זוהי בשורה מדאיגה.
מנקודת מבט ישראלית, התסריט הכי גרוע הוא, שהיקף הפיטורים בכל שלוחות החברה בעולם יהיה יחסי בלבד. בישראל מעסיקה אינטל כ-11 אלף, והמשמעות היא שיותר מ-1,600 איש בשלוחות החברה בחיפה, בפתח תקווה ובקריית גת צפויים לאבד בקרוב את מקום עבודתם.
אבל גורמים בתעשייה מעריכים, כי לא מדובר במהלך רוחבי אחיד, אלא בוויתור על עובדים הקשורים לתחומי פעילות פחות רווחיים. ישראל נחשבת בחברה למרכז פיתוח וייצור אסטרטגי מרכזי. השבבים שתוכננו בחיפה מניעים כבר עשרות שנים מחשבים ומכשירים בכל נקודה על-פני הגלובוס, כולל ה"אס" החדש שהיא עומדת לשלוף מהשרוול, מעבד Lunar Lake למחשבי Copilot Plus. במקביל, ההשקעה במפעלי הייצור בקריית גת הוכיחה את עצמה כרווחית ועמדה במבחנים קשים לאורך השנים.
בכל מקרה, גם לפי התחזיות האופטימיות - ברור שהמהלך לא ידלג על ישראל. בחודש יוני הקפיאה אינטל חלק מתוכניות הרחבת המפעל שלה בקריית גת, שעלות הקמתו אמורה הייתה להסתכם ב-25 מיליארד דולר - פרויקט הבינוי הגדול ביותר כיום בארץ. כבר להקפאה הזו יש השלכות כלכליות: בעקבות ההסכם שחתמה עם ממשלת ישראל, אינטל מחויבת בעשור הקרוב לרכש גומלין בארץ בסך 60 מיליארד שקל. ועוד לא דיברנו על המשבר הנוכחי.
"אין לי אשליות לגבי הדרך שעומדת בפנינו", כתב המנכ"ל פט גלסינגר לעובדיו בסוף השבוע, "וצריך שגם לכם לא יהיו. ימים קשים לפנינו. ככל שזה קשה, אנחנו עושים שינויים הכרחיים כדי להביא עידן חדש של צמיחה".
משלמת מחיר כבד על מחדלים ניהוליים
קשה לומר שהדוחות הגרועים של החברה, שפורסמו ביום שישי והביאו לקריסת המניה שלה ב-26%, הפתיעו את התעשייה. בארבע השנים האחרונות הכנסותיה יורדות בהדרגה, המניה שלה מקרטעת, והפסדיה גדלים. החברה, שלאורך עשרות שנים שלטה כמעט ללא עוררין בשוק המעבדים העולמי, סופגת מכה אחר מכה.
זה החל במגיפת הקורונה העולמית, שתרמה למשבר בתחום הדגל שלה, המעבדים למחשבים: אחרי שמיליונים בעולם מיהרו להצטייד במחשבים אישיים, הביקוש ירד בבת אחת. בהמשך, עיכובים בתוך הארגון במעבר לטכנולוגיות ייצור מתקדמות השאירו את אינטל מאחורי יריבותיה הזריזות והיעילות מן המזרח. את שוק המעבדים לסלולר היא פספסה לפני שנים ברשלנות; את שוק מעבדי ה-AI היא איבדה ל-Nvidia; בשוק המעבדים לחוות שרתים הקרבות מתנהלים מזמן בלעדיה, בין Nvidia ל-AMD; וחברות כמו אפל וגוגל החליטו לוותר על שירותיה ולפתח עצמאית מעבדים "בתפירה אישית" למטרות שונות, בטכנולוגיה שונה משלה. אפילו מיקרוסופט, השותפה המסורתית למחשבי "ווינטל" (הלחמה בין מערכת ההפעלה ווינדוס לבין מעבדי אינטל), הפנתה לה עורף באחרונה: היא בחרה להתאים עצמה למחשבי "Copilot Plus" חדשים, המונעים בכלל על-ידי מעבדים מתחרים מבית קוואלקום, שהם מאריכי חיים ומתמחים כמובן בבינה מלאכותית. לאינטל יש לכך תשובה טובה, שתושק בספטמבר הקרוב, אבל הרכבת כבר נטשה את התחנה.
אין ספק: אינטל משלמת מחיר כבד על שנים של פיגור טכנולוגי מול יריבותיה בעקבות שורה של מחדלים ניהוליים והחלטות שגויות. בגלל גודלה והתרבות הארגונית המסורבלת שלה היא מתקשה לצאת מהסחרור בזריזות הנדרשת. המנכ"ל פט גלסינגר הודה ביום שישי מפורשת: "לוקח יותר מדי זמן עד שמתקבלות החלטות - אז אנחנו צריכים לחסל את הביורוקרטיה. יש יותר מדי חוסר יעילות במערכת - אז אנחנו צריכים לזרז את תהליכי העבודה".
גלסינגר מבצע באינטל מהפיכה אגרסיבית הכוללת תוכנית רב-שנתית, שיעדה לצאת מהשבר בתוך 4 שנים. במהלכן אמורות לצאת לשוק חמש "משפחות" של מוצרים משמעותיים שימחקו את הפער מול המתחרים. במקביל, הוא פותח לראשונה את שערי מפעלי הייצור של אינטל לכל מי שמעוניין לייצר שבבים ("פאונדרי") – שוק ששוויו מוערך ביותר מ-100 מיליארד דולר – וכך מנסה להכות ישירות את מלכת התחום, הענקית TSMC הטאיוואנית. אבל מדובר במהלך שדורש זמן, כנראה שנים; הלקוחות החשדניים לא ממהרים להגיע, וגם תהליכי הייצור של אינטל כנראה לא יעילים כבעבר. ובינתיים החברה מאבדת לקוחות ומדממת מיליארדים (ברבעון האחרון – 2.8 מיליארד דולר) דווקא בתחום שבו הובילה כל השנים – ערכות שבבי המחשב שלה.
