בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קיבל לאחרונה באופן חלקי ערעור שהגיש מציל בבריכה בפתח תקווה שהורשע בגרימת מוות ברשלנות ביומו הראשון בעבודה כשלא הבחין במשך דקות בטביעה של ילד בן 13. השופטים דחו את הערעור על ההרשעה אך הקלו בעונשו וקבעו שהוא יירצה תשעה חודשי עבודות שירות ולא מאסר בפועל.
האירוע התרחש במאי 2017 בבריכת "תפארת הבריכה". במקום לא היה מכשיר דפיברילטור כמתחייב בחוק. המציל העיר על כך למנהל לפני שהחל בעבודתו, וזה הבטיח לו שיטפל בעניין אך לא עשה כן. על פי כתב האישום, הילד הגיע עם קבוצת חברים במסגרת יום גיבוש לימודי. בסמוך לשעה 16:00 הוא החל לשחות באזור המים העמוקים משפת הבריכה השמאלית לעבר השפה הימנית, מכיוון ישיבתו של המציל.
בצילומי האבטחה ניתן היה להבחין שהילד התקשה בשחייה. באותו זמן המציל ישב בסוכת המציל, מטרים ספורים ממסלול השחייה שלו. כשהגיע למחצית הבריכה הוא נעצר והחל לחבוט במים בחזקה ולהניף את ידיו באוויר בניסיון שלא לטבוע. לאחר כדקה, משאפסו כוחותיו, הוא שקע לקרקעית שם שהה במשך כשתי דקות וחצי מבלי שאיש מבחין במתרחש. רק אז נקרא המציל לעזרה על ידי אחד המתרחצים. הוא קפץ לבריכה ומשה את הקטין מהמים כשהוא מחוסר הכרה וללא דופק ונשימה. מאמצי ההחייאה כשלו.
בית משפט השלום בפתח תקוה הרשיע אותו בגרימת מוות ברשלנות. הוא דחה את טענת המציל שהיה בבריכה עומס חריג וקבע שהיה לו שדה ראייה ללא הפרעה לעבר האזור שבו שהה המנוח. בגזר הדין צוין שהנאשם לא פעל כמציל סביר כדי למנוע את טביעת הילד ולא ברור מה גרם לו לא להבחין במקרה. על המציל נגזר עונש מאסר בן 10 חודשים מאחורי סורג ובריח, לצד מאסר על תנאי ופיצוי של 20 אלף שקל למשפחת המנוח.
עו"ד מוסא דקהבערעור טען המציל שלא היה צריך להרשיעו שכן הבריכה הייתה עמוסה מאוד עד כדי "טירוף" והוא פעל באופן סביר. הוא ביקש להתערב בעונש שהוטל עליו וטען כי רשלנותו נמצאת ברף הנמוך שכן לא ביצע פעולה מסיחת דעת והיה צמוד כל העת לעמדת המציל.
שופט המחוזי יורם צלקובניק שכתב את דעת הרוב לא מצא בסיס להתערב בעצם ההרשעה. "במשך כשלוש דקות, לא היה למערער כל קשר עין עם המנוח, וחרף תנועות המצוקה, שהמערער תורגל בזיהוין נוכח הכשרתו, לא עשה דבר כדי למנוע טביעת המנוח", כתב. הוא הדגיש שעם מעט תשומת לב, המציל היה עשוי להושיע את הילד.
עם זאת נקבע כי ניתן להורות על הפחתת העונש ונשיאתו בדרך של עבודות שירות, תוך התחשבות בכך שלנוכח מספר המקרים המועט מסוג זה, לא מתקיימים צורכי הרתעה מובהקים. השופט הביא בחשבון את העובדה שהמערער מנסה לשקם את חייו ומתמודד עם בעיות משפחתיות מורכבות (מפרנס את אמו ואחיו הנכה).
בסיכומו של דבר נקבע שהמערער יישא תקופת בת תשעת חודשי עבודות שירות. השופטת דנה מרשק מרום הצטרפה לפסק הדין. השופט דרור ארד-אילון סבר בדעת מיעוט שיש להפחית את העונש לחמישה חודשי עבודות שירות.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערער: עו"ד ציון אמיר
• ב"כ המדינה: עו"ד איציק מורדוך מפרקליטות מחוז מרכז
• עו"ד מוסא דקה עוסק בפלילי
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
