בית המשפט למשפחה בקריית גת קיבל לאחרונה תביעה שהגיש גבר להכיר בתוקפו של הסכם הממון שנחתם בינו לבין פרודתו ערב נישואיהם, ודחה את גרסתה שלפיה המסמך נחתם בכפייה. השופט בן שלו לא קיבל גם את טענתה שההסכם נחתם על ידי עורכי דין שאינם מומחים לדיני משפחה ועל כן הוא חסר תוקף.
בני הזוג הכירו ב-2006 וחודש לאחר מכן נכנסה האישה להיריון. ביוני אותה שנה הם ערכו הסכם ממון שקבע כי נכסיהם – וילה ומניות של הבעל מצד אחד, ודירה ורכב של האישה מהצד השני – יישארו בבעלות בלעדית של כל אחד מהם במקרה של פרידה, ולא ייכללו בחלוקת הרכוש. ההסכם נוסח על ידי עורך דין שהיה מפקדו של הגבר בצבא ובהמשך אומת אצל נוטריון.
כשבועיים אחרי החתימה הצדדים התחתנו ובהמשך הביאו לעולם כמה ילדים. בתקופת נישואיהם התגוררה המשפחה בנכס של הבעל, עד שיחסיהם התערערו והוא עזב את הבית בעוד האיה נשארה לגור בו.
באוקטובר 2021 הוגשה הבעל את התביעה שבה עתר להכיר בתוקפו של הסכם הממון, אלא שאשתו טענה שהוא בטל נוכח כמה פגמים. לדבריה, הן עורך הדין שניסח את ההסכם והן הנוטריון שאימת אותו אינם מומחים בדיני משפחה, והם לא הסבירו לה על השלכותיו הרות הגורל. היא הוסיפה שההסכם נחתם תחת כפייה שכן בעלה לשעבר איים שאם היא לא תחתום הוא ייפרד ממנה והחתונה תבוטל, באופן שיצריך אותה לעבור הפלה.
אבל השופט שלו קבע שאין סיבה לקבוע שההסכם בטל. הוא שוכנע שמאחורי טענות האישה עומד רצונה להישאר לגור בווילה של הפרוד, אך מבחינה משפטית העובדה שהיא מתחרטת על ההסכם מצביעה רק על טעות בכדאיות העסקה, שאינה מאפשרת לבטל הסכם.
אשר לטענה בדבר מומחיות עורכי הדין הובהר בפסק הדין שהחוק לא מחייב זאת. מעבר לזה, נקבע כי גרסת האישה שלפיה משמעות ההסכם לא הוסברה לה קרסה אחרי שבחקירתה הנגדית העידה שאינה זוכרת אם הסבר שכזה ניתן לה או לא.
מסקנת השופט, אם כן, הייתה שלא הוכחו פגמים טכניים בהסכם. למסקנה דומה הוא הגיע גם בסוגיית הפגמים ברצון הצדדים, ובראשם הטענה כי החתימה נכפתה על האישה: "הנתבעת לא השכילה להוכיח בכל ראיה מעבר לטענתה הכללית, כי התובע איים על הנתבעת ובמשתמע כפה עליה לחתום עליו. אדרבה, היא קיבלה החלטה מושכלת לחתום על הסכם הממון לבקשת התובע, על מנת להוציא לפועל את רצונה המוצהר להינשא לתובע, משנקלטה להיריון ולא חפצה בביצוע הפלה".
לדברי השופט, לא מבעלה לשעבר חששה האישה במעמד חתימת ההסכם אלא מתגובת משפחתה שלא ידעה כי נכנסה להיריון מחוץ לנישואים. מכאן שמדובר בהחלטה משותפת שהתקבלה אמנם בסד זמנים דוחק לנוכח ההיריון, אך לא בכפייה. לפיכך תביעת הבעל התקבלה ונקבע שההסכם תקף. האישה חויבה לשלם לו הוצאות בסך 15 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד מיכה גבאי ועו"ד ליאור מרכס
• ב"כ הנתבעת: עו"ד יעקב מלכה ועו"ד לירון מלכה
• עו"ד מורן בריק מילר עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין