הסחרור במחירי הסחורות שבר שיאים ב-2021, ואלה ממשיכים לעלות גם ב-2022 ומוכיחים כי אכן מדובר באירוע עולמי, ושמשק כנפי הפרפר בברזיל או בסין משפיע על כולנו.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
התחממות כדור הארץ ופגעי האקלים שמתגברים מדי שנה גורמים לכך שאם על ברזיל, אחת ממגדלות הקפה הגדולות בעולם, עובר קיץ חם במיוחד ולאחריו מגיעה קרה שפוגעת ביבולי קפה הערביקה, מחירי המקיאטו או האספרסו שלנו יזנקו בהתאם (מחיר קפה ערביקה עלה ב-2021 בלמעלה מ-60%). בקנדה ובצפון-דקוטה מזג אוויר חם בצורה קיצונית לאזור הוביל לכך שגידולי שיבולת השועל נפגעו ומחירם זינק בלמעלה מ-70%. בנוסף, כשמחיר התבואה עולה גם מחיר המזון לפרות עולה ומייקר את עלות החלב ומוצריו (מחיר החמאה למשל, באירופה עלה בכ-30% ויש מחסור במוצר).
אבל לא רק פגעי האקלים שפגעו בכמות התוצרת החקלאית בעולם הביאו לזינוקים במחיר. מדובר בקוקטייל קטלני של נסיבות: פגעי הקורונה נוספו לפגעי מזג האוויר וגרמו לפגיעה בשרשרת האספקה ולשיבושים קשים בתעבורה הימית ובשינוע הסחורות. מחיר מכולה ימית עלה מ-2,000 דולר ל-12 אלף דולר דולר ועד 16 אלף דולר למכולה, זאת לצד ריבוי עובדים חולים שחסרים בקווי הייצור ותופעה חדשה של עובדים שמתפטרים למען איכות חיים טובה יותר.
המחסור בעובדים מעלה את שכר העבודה ובהכרח את עלות הייצור ומתגלגל למחיר המוצר. את החוסרים שנוצרו בסחורות פגשו ביקושים מוגברים שגרמה הקורונה: הצרכנים שישבו בבית ופיצו עצמם בקניות וגם מדינות שהגבירו צריכה: הממשלה הסינית, למשל. במיוחד בתקופת הקורונה, כשנוצר חשש מירידה בביטחון המזון וביכולתה לספק מזון בעתיד לאזרחיה, ממשלת סין ייבאה, ועדיין מייבאת, כמויות גדולות מהרגיל של חיטה וסויה וגם ברזל וחומרי בניין במסגרת תוכניתה לשדרג תשתיות, מה שיצר לחץ נוסף על המלאים העולמיים שהצטמצמו ועל המחירים.
ויש גם סיבה "ספקולטיבית" לעליות המחירים. בשיקגו פועלת בורסה לסחורות. ישנם משקיעים המהמרים על מחירי הסחורות, חלקם ספקולנטים כבדים והם מזניקים את מחיריהן. במיוחד כעת כשהמניות והביטקוין נופלים והם מחפשים אלטרנטיבות כמו השקעה בתירס, בחיטה, בנפט וכדומה. רובם משקיעים מקצועיים, כמו קרנות גידור ופנסיה, שנצמדים למדדי הסחורות כדי להגן על השקעותיהם מפני האינפלציה.
ואם זה לא מספיק, גם הגורם הגיאו-פוליטי מצטרף לחגיגה: אוקראינה ורוסיה, שתיהן יצואנית תבואות, בעיקר של חיטה, מהגדולות בעולם, ויש חשש שפלישה רוסית לאוקראינה תפגע ביצוא החיטה של שתי המדינות. ב-2014, כשרוסיה פלשה לחצי האי קרים, מחירי החיטה זינקו תוך חודש ב-30%. כיום מחיר החיטה בשיא של שבע שנים. גם מחירו המאמיר של הנפט - שמהווה זרז לכל שוק הסחורות כי הוא הדלק למכליות הסחורות בים, לחומר גלם לתעשיית הפלסטיק והאריזות - מוסיף שמן למדורה.
מזג אוויר סוער וקר באירופה חשף בעיה חדשה: לאנרגיה הירוקה שהאירופאים הסתמכו עליה אין יכול אגירה, ואירופה, שסבלה ממחסור בימי שמש וברוח, נאלצה לעבור או לחזור לשימוש בפחם ובגז, בו בזמן שפוטין מטעמים פוליטיים ורצון ללחוץ על המערב מנצל את המחסור לעצירת הגז ומחירו נוסק. מה הלאה? רוב המומחים תמימי דעים, במיוחד עם הקורונה תימשך, כי העלייה במחירי הסחורות בעולם צפויה להימשך בטווח הבינוני-ארוך, הפסימיים טוענים כי מדובר בעשור.
ומה בישראל?
מובן שעליות מחירי סחורות בעולם משפיעות גם על ישראל, במיוחד משום שישראל היא מדינה שרוב חומרי הגלם שלה - החל מחיטה (מגדלים בארץ בכמות קטנה), עבור בקפה, סוכר, גרעינים למזון לבעלי חיים ועד ברזל - מיובאים מחו"ל. העובדה שהשקל חזק מאוד מיתנה חלק מההתייקרויות וקיזזה ליבואנים ולצרכנים חלק מעליות המחירים. אבל עדיין, מדי יום יצרנית מזון אחרת מגישה מחירון חדש לרשתות השיווק ומעלה את מחיר מוצריה.
השבוע הייתה זאת חברת דיפלומט, מהיבואניות הגדולות בתחום, ששלחה לרשתות מחירון חדש לפיו יעלה מחירם של טונה סטארקיסט ב-5.4%, קורנפלקס קלוגס ב-5.6%, צ'יפס פרינגלס ב-8.7%, מותגי קפה ג'ייקובס ב-7%, קטשופ היינץ ב-6.4% ועוד. אסם ייקרה את הקפה הפופולרי טסטרסצ'ויס ב-6.4%, במבה ב4.25%, בייגלה ב-5%, פסטה פרפקטו ב-6.6% ועוד.
למרות העובדה שיש אירוע כלל-עולמי של עליית מחירי חומרי הגלם וההובלה, התחושה היא שעליות המחירים מגולגלות על חשבוננו, הצרכנים, ואנחנו אלה שנשלם את המחיר. הרי בתקופות שמחירי חומרי הגלם ירדו בעולם - והיו תקופות כאלה - ההוזלות לא גולגלו אלינו. ולכן הציפייה מהיבואנים והיצרנים, במיוחד אלה שרווחיים מאוד, היא לספוג לפחות חלק מההתייקרויות.
פורסם לראשונה: 08:13, 28.01.22
