בן 38 שהורשע בזיוף צוואת ניצולת שואה ערירית ודמנטית נדון לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב ל-21 חודשי מאסר בפועל, קנס כספי גבוה ופיצוי לאישה שטיפלה במנוחה בערוב ימיה, הזוכה על פי הצוואה המקורית. "הנאשם פעל לסילוף וסיכול רצונה של המנוחה תוך תכנון מוקפד, תחכום ותעוזה", כתבה השופטת ענת יהב, אולם התחשבה בו בקביעת העונש לנוכח תרומתו לחיילי צה"ל במהלך מלחמת "חרבות ברזל".
המנוחה שכלה את ילדיה ואת ימיה האחרונים העבירה לבדה בבית אבות כשהיא שקועה בחובות וחולה בדמנציה ללא יכולת לתקשר עם הסביבה. בשנת 2009 היא ערכה צוואה לטובת האישה היחידה שדאגה לטפל בה ("המתלוננת"). עוד לפני מותה ב-2014, ניצל הנאשם את מצבה הרעוע והשתלט על הרכוש היחיד שנותר לה, דירתה במרכז הארץ, והחזיק בה למשך יותר מעשור.
לאחר מות הקשישה הגישה המתלוננת בקשה לקיום צוואה. בשלב זה הגיש הנאשם התנגדות תוך שהציג להוכחת עמדתו צוואה הנחזית לטובתו שלטענתו נערכה על ידי המנוחה. בנסיבות אלה הוגש נגדו כתב אישום המייחס לו עבירות של ניסיון לקבלת דבר במרמה, שבועת שקר, זיוף ושימוש במסמך מזויף. אחרי הליך הוכחות, שבמהלכו נמנע מלהודות במיוחס לו, הורשע הנאשם בעבירות.
בשלב הטיעונים לעונש ביקשה המדינה להשית עליו 34 חודשי מאסר לצד עונשים נלווים מרתיעים. את עמדתה נימקה בכך שמעשיו הפסולים נפרשים על פני שנים רבות, ובשום שלב הוא לא לקח עליהם אחריות ולא פעל להשיב את הדירה.
מנגד טענה ההגנה כי הנאשם אב לארבעה ילדים שצריכים אותו בבית, עבר תהליך שיקום וכיום הוא "לא קשור לדברים האלו בכלל". בנוסף, הוא תרם במהלך המלחמה לחיילי צה"ל. בנסיבות אלה נטען שיש להסתפק בתשעה חודשי עבודות שירות לכל היותר.
השופטת יהב מתחה ביקורת נוקבת על מעשי הנאשם. לדבריה, הוא "פעל לסילוף וסיכול רצונה של המנוחה תוך תכנון מוקפד, תחכום ותעוזה, הפקיד את הצוואה ואף המשיך והשתמש באותו מסמך בהליכים משפטיים שונים לצורך השגת מטרתו".
נקבע כי "התחכום שבמעשיו מתפרש על פני שנים רבות בהן שהה הנאשם בדירה – הכול, תוך בצע כסף ובמטרה לגרוף רווח כלכלי אשר הניעו אותו לבצע מעשים אלו, תוך רמיסת רצונה האחרון של המנוחה ופגיעה במי שלו הורישה את רכושה. מדובר בהתנהגות מחושבת וממוקדת מטרה והיא להעביר לחזקתו את דירתה של המנוחה".
השופטת דחתה את טענתו שלפיה הנאשם עבר תהליך חיובי מאז ביצוע העבירות. לדבריה, הוא לא פסק ממעשיו ולא נטל עליהם אחריות, וללא הגשת הצוואה המקורית לקיום – סביר שהיה ממשיך במעלליו שנים רבות נוספות מבלי שאיש היה מגלה. יתרה מזאת, לנאשם עבר פלילי בעבירות אלימות ובהליך הנוכחי הוא נמנע מלהודות או להביע חרטה על מעשיו, והיה צורך בניהול הוכחות מלא לשם הרשעתו.
לנוכח האמור קבעה השופטת שאינה יכולה לקבל את תזת השיקום שהציגה ההגנה. לצד זאת, היא זקפה לטובת הנאשם את תרומתו לחיילי צה"ל במלחמת "חרבות ברזל". היא גזרה עליו 21 חודשי מאסר בפועל, שישה חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 90 אלף שקל ופיצוי למתלוננת בסך 20 אלף שקל.
• לקריאת גזר הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המדינה: עו"ד אורן חיים
• ב"כ הנאשם: עו"ד זוהר ברזילי
• עו"ד יעל גרינבאום עוסקת בירושות וצוואות
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
