בפסק דין שפורסם לאחרונה קיבל בית המשפט למשפחה בירושלים תביעה לביטול מזונות שהגיש אב לשלושה בשל שינוי נסיבות שכלל בין היתר עדכון של זמני השהות עם הילדים ועליית הכנסות האם, שכוללת כיום קצבת נכות עבור אחד הילדים. עם זאת, השופט ערן שילה דחה את בקשת האב, תלמיד ישיבה, לחייב את האם לשלם לו מזונות.
לבני הזוג שלושה ילדים קטינים. במאי 2017 ניתן פסק דין המחייב את האב במזונות בסך כולל של 3,900 שקל. באותה תקופה האב פגש את הקטינים פעמיים בשבוע אחר הצהריים ובכל סוף שבוע שלישי. פסק הדין ייחס לתובע, שהקדיש את זמנו בעיקר ללימוד תורה, פוטנציאל הכנסה של לפחות שכר מינימום וייחס לאם הכנסה בסך 8,540 שקל.
בתביעה לביטול המזונות טען האב שחלו כמה שינויי נסיבות המצדיקים את שינוי פסק הדין. לדבריו, הורחבו משמעותית הסדרי הראייה כך שהקטינים לנים אצלו בכל יום שלישי ובכל סוף שבוע שני, וכן שוהים עמו גם בימי חמישי אחר הצהריים אחת לשבועיים. שנית, הוריו אינם תומכים בו כפי שתמכו בו בעבר, והסיוע הכלכלי שממנו שילם בפועל את המזונות כבר אינו קיים.
הוא הוסיף שהכנסות האם גדלו משמעותית ועומדות כיום על 20 אלף שקל לחודש. לדבריו, היא החלה לקבל קצבת נכות של כ-2,600 שקל לחודש עבור אחד הילדים שאובחן על הרצף האוטיסטי. בנסיבות אלה סבר האב שהאם היא שצריכה לשלם לו מזונות בסך 1,516 שקל לחודש ובנוסף להעביר לו 820 שקל מידי חודש מתוך קצבת הנכות.
האם טענה מנגד שלא חל שינוי נסיבות המצדיק הפחתה של המזונות. היא הסכימה שהסדרי הראייה אכן הורחבו אך טענה שמדובר בשינוי מינורי. עוד לדבריה, הורי האב עדיין תומכים בו והוא אינו ממצה את פוטנציאל ההשתכרות שלו. לדבריה, הכנסתה עומדת על 11,800 שקל בלבד, והיא אמנם מקבלת קצבת נכות עבור אחד הילדים אך זו אינה מכסה את כל ההוצאות בגין צרכיו המיוחדים.
עו"ד יהודה שוורץיבגניהשופט ערן שילה קבע שהתובע הוכיח שינוי נסיבות המצדיק את שינוי היקף החיוב במזונות. ראשית, הורחבו משמעותית הסדרי הראייה. בעת מתן פסק הדין הקטינים לנו אצל התובע לילה אחד מידי שלושה שבועות וכיום הם לנים אצלו ארבעה לילות בכל שבועיים. בנוסף הוכח שחלה עלייה משמעותית בשכרה של האם והיא עומד כיום על כמעט 12 אלף שקל.
זאת ועוד, העובדה שאחד הילדים החל לקבל קצבת נכות בסכום משמעותי משנה את מאזן ההכנסות וההוצאות והוכרה בפסיקה כעובדה שיכולה להוות כשלעצמה "שינוי נסיבות".
השופט קבע שיחס ההכנסות הפנויות של הצדדים עומד על כ-70% לאם ו-30% לאב. יחס זמני השהות קרוב מאוד ליחס ההכנסות הפנויות, והילדים שוהים עם האם כ-70% מהזמן. בנסיבות אלה ציין השופט שראוי היה לחייב את האב לשלם לאם בין 450 ל-540 שקל לחודש אך אלו מתקזזים אל מול חובתה של האם להשתתף בעלות המדור של האב.
בסיכומו של דבר נקבע שאף אחד מהצדדים לא יידרש לשלם למשנהו מזונות שוטפים מידי חודש. בתוך כך קיבל השופט את טענת האם כי הוצאותיה עבור הילד שאובחן על הרצף עולות על גובה הקצבה המשולמת לה בגינו.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד א' אטיאס וי' סטולר
• ב"כ הנתבעת: עו"ד ה' גרוסמן
• עו"ד יהודה שוורץ עוסק בדיני משפחה
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
