בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע לאחרונה שאישה שהתחייבה למכירת דירתה בעיר ואז סירבה לעמוד בהסכם תפצה את הרוכש במאות אלפי שקלים. השופט נפתלי שילה דחה את טענתה שלפיה היא הוחתמה על ההסכם תחת כפייה ועושק כשהייתה בלתי כשירה.
ב-2022 חיפש התובע דירה להשקעה בעיר. בסיוע מתווכות נמצאה דירתה של האישה וכעבור זמן מה נחתם ביניהם הסכם. אלא שימים ספורים אחרי החתימה היא הודיעה לרוכש שהיא יורדת מהעסקה.
1 צפייה בגלריה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
המוכרת, שכחצי שנה לפני חתימת ההסכם איבדה את בתה בתאונת דרכים, כתבה לו: "אני לא מוכרת את הבית. באו אליי כמו זאבים כשאיבדתי ילדה והמצב הנפשי שלי לא טוב". ניסיונות הרוכש להסביר למוכרת שהיא כבולה עמו בחוזה לא הועילו, ובספטמבר 2022 הוא הגיש נגדה את התביעה.
הוא טען שמדובר באישה מניפולטיבית המשתמשת בטרגדיה שפקדה אותה כדי להתחמק מההסכם בחוסר תום לב, כשמטרתה האמיתית היא לקבל תמורה גבוהה יותר על הדירה. הוא דרש שהיא תמסור לו את הדירה, תעביר את הבעלות בה על שמו, ותשלם לו פיצוי של כ-435 אלף שקל בשל הפרת ההסכם.
מנגד התעקשה המוכרת כי הוחתמה על ההסכם בניגוד לרצונה. לטענתה הרוכש, המתווכות ועורכת הדין שייצגה את הצדדים בעסקה ניצלו את היותה חולה סיעודית המרותקת למיטה, תלויה במכשיר חמצן, סובלת מבעיות נפשיות ושרויה באבל על מות בתה כדי להחתים אותה על ההסכם בעל כורחה, תוך שהם מוחאים לה כפיים ומעודדים אותה לחתום כאילו הייתה ילדה קטנה. לעמדתה, אין לאכוף את ההסכם מפאת היעדר גמירות דעת וכשירות מצדה, ובשל עושק וכפייה שהופעלו עליה.
עו"ד בעז עמירעו"ד בעז עמירלירז גידו
אבל השופט שילה קבע שמהעדויות עלה כי המועד לחתימת החוזה סוכם איתה מראש, ושטענתה כי הפגישה בוצעה כשהיא שכובה על מיטה תוך שהנוכחים מוחאים לה כפיים על חתימותיה, היא בגדר שקר מוחלט. הרוכש סיפר שהיא "עישנה כמו קטר" במהלך הפגישה ובטח שלא חוברה לחמצן.
"התרשמותי ממהלך חקירתה של הנתבעת הייתה שמדובר באישה מניפולטיבית ומתוחכמת שמנסה לנצל את מצבה הטראגי להשגת מטרותיה. הנתבעת הרבתה לעמוד באולם כשהיא מחזיקה תמונה גדולה של בתה ואף על חולצתה מוטבעת תמונת בתה המנוחה", כתב.
הוא הגיע למסקנה שהמוכרת הייתה כשירה לחלוטין במעמד ההסכם וניהלה משא ומתן עיקש מול הרוכשים הפוטנציאליים. כך למשל, היא סירבה למכור את דירתה לזוג נשים ודאגה לוודא שהתובע יהודי. "פעולות אלו מלמדות על יכולתה הקוגניטיבית האיתנה של הנתבעת ועל שליטתה בכל תהליך מכירת הדירה", נכתב.
בנסיבות אלה קבע השופט שהסכם המכר ייאכף, באופן שב"כ התובע תמונה ככונסת נכסים לצורך השלמת העסקה. בנוסף, המוכרת חויבה לשלם לרוכש את הפיצוי המוסכם על הפרת חוזה, בסך 200 אלף שקל, בתוספת 400 שקל עבור כל יום של איחור במסירת הדירה. היא חויבה לשלם לתובע שכר טרחת עו"ד בסך 81,900 שקל וכן הוצאות משפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ הרוכש: עו"ד דנה גולן • ב"כ המתווכות: עו"ד גיא עקיבא • ב"כ עורכת הדין: עו"ד מאיר שי • עו"ד בעז עמיר עוסק במקרקעין ונדל"ן • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין