בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה ערעור שהגישה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חולון שבמוקד שלו עמדה השאלה אם היא רשאית לגבות היטל השבחה מחברה שרכשה מגרש בעיר וקיבלה היתר בנייה.
ב-2012 פורסמה תוכנית מתאר שעוסקת בחידוש ושיפור פני אזור תעשייה בחולון והפיכתו לאזור תעסוקה מיוחד. התוכנית חלה על אזור ששטחו כ-690 דונם, כולל רחוב הרוקמים. בין היתר קובעת התוכנית כי איחוד חלקות או מגרשים יאפשר קבלת תוספת זכויות בנייה של עד 20%, תוך פירוט התנאים הנדרשים לכך (קיר משותף בין הבניינים, חזית אחידה, חניון משותף ועוד).
ב-2016 נמכר מגרש בצפון הרחוב. מדובר במגרש שצמוד אליו מגרש נוסף שעליו בניין בן שמונה קומות. המגרש שנמכר נמוך מעט מבחינה טופוגרפית מהמגרש שלידו. בגין העסקה חויב המוכר בהיטל השבחה הכולל חישוב של תוספת זכויות בנייה של 20% לפי התוכנית המשביחה. במסגרת הליך בפני שמאי מכריע טענה אז הוועדה המקומית כי מדובר בזכות מוקנית, תוך שהדפה את טענת המוכר כי תוספת הבנייה אינה ודאית ותלויה בשלל גורמים.
הרוכשת, חברת בנייה בשם "סימון שקורי", ביקשה להקים במגרש בניין דומה לבניין שבמגרש הסמוך, תוך ניצול תוספת הזכויות. במסגרת היתר הבנייה שניתן ב-2018 היא קיבלה תוספת זכויות של 20% בזכות קיר משותף עם המגרש הצמוד. ההיתר כלל הקלה בגובה קומת הקרקע על מנת לאפשר לחברה להתאים את מפלס הבניין לבניין הצמוד.
בגין ההקלה הוציאה לה הוועדה המקומית שומת היטל השבחה. היא טענה כי עניין תוספת הזכויות לא מוצה בשלב המכר, וכי רק בזכות ההקלה אפשר היה לעמוד בתנאי התוכנית ולנצל את תוספת הזכויות.
עו"ד מיה זיסמן שנצרועדת הערר לתכנון ובנייה במחוז תל אביב דחתה את עמדת הוועדה המקומית. בהחלטה ממרץ 2021 פסקה ועדת הערר בין היתר כי לו סברה הוועדה המקומית כי לא ניתן לתת את תוספת הזכויות ללא מתן ההקלה, היה זה מחובתה לציין זאת במסגרת הליך השמאות המכרעת בשלב המכר.
הוועדה המקומית לא השלימה עם התוצאה והגישה ערעור, אך השופט הרי קירש דחה אותו. הוא היה מוכן לצאת מנקודת הנחה המקבלת את גישת הוועדה המקומית שלפיה ההקלה אפשרה את קבלת הזכויות הנוספות. עם זאת לדבריו, טענתה זו סותרת את טענותיה בהליך שהתקיים מול המוכר בו היא טענה שמדובר בזכויות מוקנות.
השופט הדגיש שבשלב המכר הוועדה המקומית לא גרסה כי תידרש השלמה להטלת היטל ההשבחה בעת מימוש עתידי הכרוך במתן הקלה. הסתירה המובנית בטיעוני הוועדה המקומית מצדיקה את דחיית עמדתה.
גם לגופו של עניין, כתב השופט, השומה המכרעת בשלב המכר התיימרה למסות את תוספת הזכויות במלואן, ועל כן אין לאפשר לוועדה המקומית לשוב ולמסות את אותה חבילת זכויות פעם נוספת, כעת באצטלה של "השלמה". הוועדה המקומית חויבה בהוצאות בסך 32 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערערת: עו"ד ארז שפירא, עו"ד כרמית פרוסט
• ב"כ המשיבה: עו"ד מטי לשם
• עו"ד מיה זיסמן שנצר עוסקת בחוקתי ומנהלי
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
