אחת הדרישות של המפלגות החרדיות ושל חלק מנציגי "הציונות הדתית" לקראת הקמת הממשלה, הייתה תיקון החוק כך שתתאפשר הפרדה מגדרית במרחבים ציבוריים. אולם, לפחות באקדמיה ובהכשרות מקצועיות, הדרישה להפרדה מגדרית אינה חדשה. כבר לפני למעלה משנתיים בג"ץ דן בנושא, כאשר המצדדים בעד המהלך סבורים כי מדובר בדרישה לגיטימית שעשויה להגדיל את שיעור החרדים המשתתפים בשוק העבודה, ואילו המתנגדים סבורים בין היתר כי מדובר בהליך מיזוגני וב"מדרון חלקלק" שעלול להוביל להפרדה באזורים ציבוריים נוספים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנווהאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
השבוע ב"כסף חדש" - התוכנית הכלכלית של ynet radio - ניסינו להבין את הטיעונים בעד ונגד המהלך, ולשם כך שוחחנו עם רחל עזריה - מובילה חברתית, מנכ"לית תנועת דרכנו חברת כנסת וסגנית ראש עיריית ירושלים לשעבר, ועם פרופ' יובל אלבשן - דיקן הקמפוסים החרדיים בקרייה האקדמית אונו. האזינו לריאיונות המלאים באמצעות הסימניות הרלוונטיות בנגנים המצורפים.
2 צפייה בגלריה
הפרדה מגדרית בפינת רחובות צפניה ועזרא, סמוך לשכונת "מאה שערים", בירושלים
(צילום: ענבר טויזר)
בריאיון לרועי כ"ץ, טענה עזריה כי הכשרות מקצועיות בהפרדה מגדרית היא דרישה חדשה יחסית, שאינה נחוצה ושעלולה להוביל להרחבת התופעה גם לאזורים ציבוריים נוספים. "העניין עם השיטה הזו היא שאין לזה גבול ואין לה כללים. ברגע שמתחילים בהפרדה אז דורשים עוד הפרדה ועוד הפרדה. אנחנו בדקנו וגילינו שבכל הנוגע לתחבורה ציבורית למשל, מעט מאוד חרדים מחכים לקווים הנפרדים. אם מגיע קו נפרד, הם יעלו על הקו הנפרד, אבל מעטים מאוד - 2% מהנוסעים - היו מוכנים לחכות עד שיגיע אותו קו נפרד", היא טענה.
לדבריה, "אנחנו רואים שכשלא היו הכשרות נפרדות אז הגיעו גברים ונשים חרדיות. בתי ספר לילדים, בתי כנסת ובריכות שחייה אלו שלושת המקומות שבהם תמיד הייתה הפרדה. כל השאר זה דברים חדשים שהתחילו בשנות האלפיים ולכן גם אין כללים מעוגנים".
עוד טענה עזריה, כי הפתרון להגדלת שיעור החרדים העובדים הוא לא בהפרדה המגדרית. "המדינה מוכנה להגדיל את המלגות ולהשקיע הרבה כסף בשביל זה. אבל ברגע שמדברים על הפרדה בין גברים לנשים המחיר הוא גבוה מדי וגם לא ברור מה יקרה אחר כך ולאן זה יגיע בסוף.
"בתור אישה דתיה, אני יכולה לומר לך שכל עוד אין את האופציה הזאת - אז ברור שהולכים ללמוד בלימודים מעורבים. ברגע שיש אופציה נפרדת, אז פתאום אומרים: 'רגע, מה, את לא מספיק רצינית? למה שלא תלכי ללמוד בנפרד?' - ברגע שמציעים את האופציה, אז מתחיל הלחץ החברתי והרבני. אני יודעת מה המחיר שאני משלמת כאישה בכלל וכאישה דתיה בפרט, ואני יודעת שאין לזה עיגון, לא הלכתי ולא במציאות הישראלית".
"לאליטה נורא נוח להדיר נשים חרדיות מהאקדמיה"
בניגוד לדבריה של עזריה, פרופ' אלבשן טען בריאיון לדן רבן כי "ההפרדה המגדרית ליוותה את העדה החרדית מימים ימימה. ברגע שחרדים התחילו להיכנס לעולם התעסוקה שדרש הכשרות מוכרות על ידי המדינה, אז באו הדרישות האלה. הצעקה התחילה כשזה הגיע גם למקצועות שהיה קשה לחלק מהאנשים ששמו עצמם למשמרות האקדמיה לראות את הלימודים בהפרדה, למרות שזה במקומות פרטיים לחרדים בלבד.
"הסיפור הוא פשוט", הוסיף פרופ' אלבשן, "אנחנו לא יכולים גם לדרוש מהאנשים האלה לבוא ולהשכיל ולטעון שתארים אקדמיים הם מפתח הכרחי להיכנס לעולם התעסוקה, ומהצד השני להגיד 'העולם האקדמי יתנהל רק לפי איך שאנחנו מאמינים'".
באשר לטיעון הנחיצות של ההפרדה, הוא טען כי "יש הבדל בין למידה אחד ליד השני לאורך שנתיים, שלוש או ארבע, לבין משהו זמני. אני לא חרדי ואני לא מייצג אותם, אבל התשובות שאני מקבל הן שכשמדובר בפרנסה זה מותר לפי ההלכה, וכשזו למידה זה אסור. דרך אגב, אני לא אוהב הפרדה מגדרית ולאורחות חיי ולאמונות שלי זה לא מתאים, אבל מכאן ועד שאני אכפה על אחר אמונות שמנוגדות לערכיו - אני כאדם ליברל לא מסוגל לעשות את זה".
באשר לסוגיה ההלכתית, אמר פרופ' אלבשן כי "יבואו אנשים ויגידו 'אבל ההלכה לפי הרב הזה...', אז לפי הרבנים שלהם ולפי קודי ההלכה שלהם - זה המצב. השאלה איך אנחנו מתמודדים עם זה. אנחנו יכולים לחכות עד מחר שכל החרדים יהיו דתיים לאומיים, מה שכנראה לא יקרה, או שאנחנו הולכים לחרדים הנוכחיים - שהם כבר אחוז לא קטן במדינה הזאת - ומאפשרים להם הפרדה במקומות משלהם".
2 צפייה בגלריה
"לאליטה נורא נוח להדיר נשים חרדיות מהאקדמיה". הנערות האורתודוקסיות ממלאות את עזרת הנשים בתפילת ראש חודש אדר ב'
(צילום: הקרן למורשת הכותל)
באשר לטענה כי מדובר ב"מדרון חלקלק" שעלול להוביל להפרדה במקומות נוספים, אמר פרופ' אלבשן: "אז למה זה בסדר בבתי הספר ובבתי הכנסת? מדובר באקדמיה לחרדים בלבד והמוסדות להכשרה הם מוסדות להכשרה לחרדים בלבד. מי שלא עונה להגדרה של חרדי לא יוכל ללמוד שם גם אם הוא מאוד רוצה. זה מיועד לקהל חרדי".
על האפשרות של תמריצים אחרים לקידום הנושא, כדוגמת מענקים ותמריצים כלכליים, אמר כי "לי יש מפת ערכים ותפיסת עולם משלי ואני לא אמכור אותם תמורת כסף. ההנחה שלי היא שגם אנשים עם תפיסות עולם הפוכות לשלי, כמו החרדים, לא יעשו את זה בשביל תמריץ כספי. עובדה שהם לא עשו את זה בהרבה מאוד הזדמנויות אחרות".
עוד טען פרופ' אלבשן, כי "אנחנו במאבק מול קבוצת אינטרס שהשתלטה על האקדמיה ורוצה שהיא לא תשתנה כי היא מתאימה להם ולנוחיותם. כשאמרו לנו שאסור הפרדה מחוץ לכיתות הלימוד' הספריה והקפיטריה היו פתוחות לכולם ומספר החרדים שבאו ללמוד הלך וקטן. למה? כי כשבנות חרדיות באות ללמוד בגיל 19-18, הן בדרך כלל באות ללמוד לפני נישואים, ההורים שלהם רואים שיש גברים בקפיטריה ובספריה ולא נותנים להן להירשם. הן בעצמן גם לא באות להירשם.
"זאת אומרת, שלכאורה בשם שוויון זכויות, אתה מדיר מהאקדמיה נשים חרדיות, לא נותן להן אפשרות להיות עורכות דין ובעלות מקצועות צווארון לבן, מחזיר אותן לסמינרים למורים - ששם משום מה היד לא נשלחת - וכך עולם כמנהגו נוהג. לאליטה זה נורא נוח", טען פרופ' אלבשן.
