מירב קריסטל על יוקר מחירי הפלאפל
(צילום: אבי חי, נויל האריס)
זה שווארמה. זה פלאפל. וזה גם כוס מיץ גזר ומילקשייק. הכל מתייקר כאן, כי זאת האווירה. והסוחרים ממולחים ומבינים שהעיתוי מתאים. אם מחיר הדלק קופץ ב-34 אגורות, החשמל עולה ב-3.4%, הארנונה מתייקרת כמעט ב-2%, אז למה בעצם לא להעלות את מחיר מנת הפלאפל ביום אחד ב-30% ולייקר למחרת את מנת השווארמה ב-20%?
וכך בעל הדוכן מהרהר: מה, לא יקנו את כדורי הפלאפל שלי כי העליתי את המחיר בחמישה שקלים? מישהו ירגיש בכלל שהשווארמה עלתה מ-40 ל-48 שקל? מה, האמא לא תקנה לילד כוס מיץ כי מחירה עלה בארבעה שקלים? אז מה אם זאת התייקרות ב-33%?
![פלאפל קו]ת חולים](https://ynet-pic1.yit.co.il/cdn-cgi/image/f=auto,w=740,q=75/picserver5/crop_images/2020/08/11/10166545/10166545_0_0_1000_750_0_x-large.jpg "מנת פלאפל. הכל מתייקר")
כדי להבין מה מתרחש כאן בימים האלה כדאי פשוט לחזור לאחור. עשר שנים אחורה, לפעמים חמש מספיקות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התייקרו כאן בעשור האחרון מחירי הפירות הטריים בכ-50%, הארוחה במסעדה עלתה ב-25% ועל הדירות לא צריך להרחיב את הדיבור, שהרי הן עלו בשנה האחרונה בלבד ב-11%. וכאשר מדובר בדירה ממוצעת, שעולה בערך 2 מיליון שקל, ההתייקרות היא "רק" של 220 אלף שקל בשנה אחת. כסף קטן.
הצרכן הישראלי הפראייר מכה שנית
המחאה החברתית הפתאומית שפרצה ברחובות בקיץ 2011, לפני קצת יותר מעשור, הדאיגה מאוד את ממשלת נתניהו. ועדת טרכטנברג מונתה, התקבלו כמה המלצות שלה, ויופי. כנהוג במחוזותינו לא חלפו אלא שנים מעטות והכל נשכח. מחיר הקוטג' (גם הגבינה וגם הבית) שוב קפץ, מחיר הגבינה הצהובה שוב זינק, מחיר הסטייק במסעדה כמעט הוכפל, והצרכן הישראלי הפראייר המשיך לקנות אותם "כי אין ברירה, זה המחיר שרצו ממני".
בישראל אין משמעת צרכנית ובארץ עם חדשות לבקרים בתחום הביטחוני, המדיני והפוליטי, חשש מפעולות טרור, דאגה מהקורונה ופחד מאלימות גוברת ברחובות, מחיר הפלאפל פשוט לא מדאיג במיוחד את הצרכנים. הפראיירים יאכלו פלאפל בכל מחיר.
בו בזמן, הממשלות האחרונות עסוקות בעיקר בהישרדות. המאבקים הפוליטיים עוסקים בבתים בשייח ג'ראח, במתווה הכותל, במותו הטראגי של חייל, בעימותים צעקניים בכנסת כמעט על הכל, חוץ מאשר בעניין מחירי הגבינה הלבנה, הלחם והעוף. מדי פעם עולה לשיח הציבורי אחת ה"חוצפות", כמו לגבות 70 ק"ג על קילו אבוקדו, ואם באותו ערב מתרחש אירוע ביטחוני, הכל נשכח.
אז מה צריך לקרות כאן כדי שפעם אחת ולתמיד נשלם פה על מילקי (מתוצרת ישראל) בדיוק כמו בברלין? וכדי שדירה בחדרה או ביבנה לא תעלה יותר מאשר דירה דומה בפריז או בלונדון?
אולי זה לא מסובך: הממשלה חייבת להעמיד בראש סדר העדיפויות - בראש, לא בזנב - את יוקר המחיה בישראל, לאכוף חוקים (כן, יש גם חוק שמאפשר להעמיד סוחר לדין על גביית "מחיר בלתי סביר") והצרכנים חייבים להתחיל לעשות את מה שלא עשו כאן עשרות שנים: לא לקנות בכל מחיר.
