חנות בירושלים מכרה לנער על הרצף האוטיסטי שעון הוגו בוס מזויף, כך לפי הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. הרשות הטילה על בית העסק עיצום כספי בגובה 34 אלף שקל, אחרי קבלת אסמכתאות מהוגו בוס העולמית שהשעון שנמכר בחנות מזויף. גובה העיצום נקבע בשל שלוש הפרות של חוק הגנת הצרכן, אך לא בשל היות הנער בעל מוגבלות, שכן לא הוכח שבעל החנות ידע שהוא מוכר שעון לבעל מוגבלות.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"במסגרת החקירה שנערכה פנו להוגו בוס העולמית מהיבואן הרשמי של הברה בישראל. הוא שלח את השעון להוגו בוס העולמית ועל סמך חוות הדעת של היצרן, המשכנו את ההליך", הסבירה ל-ynet אניטה יצחק, סגנית הממונה וראש אגף חקירות ומודיעין ברשות להגנת הצרכן. "הקנס ניתן על סמך שלושה סעיפים. קודם כל, זאת הטעיה. זה לא שעון הוגו בוס והוא שווק כשעון של הוגו בוס. בנוסף: בחשבונית אין פרטי עסק מזהים ועל כל מוצר צריך שיהיה לפי החוק סימון: בית ייצור יצרן יבואן החומרים שמהם מורכב המוצר ופה לא היו הסימנים האלה".
מה לגבי הטענה לניצול מצוקה של בעל מוגבלות?
"חקרנו את העניין במסגרת ההליך ובהתאם להוראות חוק הגנת הצרכן לגבי השפעה בלתי הוגנת, אך היה פה קושי ראייתי להוכיח את העניין הזה, שהמוכר ידע שהוא בעל מוגבלות (לטענת בעלי החנות הוא בתפקוד גבוה ולא הבחינו במוגבלות שלו, מ.ק), לכן את הסעיף הזה הזזנו הצידה והלכנו על עצם ההפרה. שלחנו לבית העסק הודעת כוונת חיוב. יש להם זכות לטעון בפנינו ורק אז מתקבלת החלטה לגבי מתן הקנס וגובהו. הם גם לא טענו בפנינו והקנס נכנס לתוקף.
"התלונה הזאת עברה אלינו ממשטרת ישראל כי עבירה לכאורה של זיוף היא באחריות משטרת ישראל. אנחנו מקווים שגופים וצרכנים נוספים יפנו אלינו בעבירות של זיוף שהן הטעיה".
קנה שני שעונים ב-1,580 שקל
העימות בין משפחת הנער לחנות החל כשמשפחת הבחור פרסמה פוסט בפייסבוק בו טענה שהחנות לא הייתה צריכה למכור לנער שעונים. בעל העסק מפעיל שתי חנויות לממכר שעונים, תכשיטים, ארנקים ותיקים בשם "להיט בראש", ברחוב בן הלל. באפריל 2020 הגיע הנער, אז בן 18, לאחת החנויות ורכש שעון יד שנושא את הלוגו HUGO BOSS. כמו כן רכש שעון נוסף. שניהם נמכרו לו ב-1,580 שקל סך הכל. ברשות להגנת הצרכן מסרו כי "בפועל שעון היד אינו מתוצרת המותג הוגו בוס".
עורך הדין אסף אמוןלפי הרשות, חוק הגנת הצרכן אוסר על עוסק לעשות במעשה או במחדל, בכתב או בע"פ, מעשה העלול להטעות צרכן בכל עניין מהותי בעסקה. לפי החוק גם זהות היצרן, היבואן או נתן השירות גם הם עניין מהותי בעסקה. מסירת מידע לצרכן העלול להטעות אותו מהווה הפרה בגינה ניתן להטיל עיצום כספי בגובה 25 אלף שקל. כמו כן ניתן להטיל עיצום בסך 7,000 שקל על אי גילוי שמו וזהותו של העוסק על גבי החשבונית. במקרה זה, קובעת הרשות, על גבי החשבונית שמסר העוסק, לא צוין שם בית העסק ומספר זהותו.
ניתן גם להטיל עיצום בגובה 7,000 שקל על אי סימון מידע על שם המצרך, ארץ הייצור שלו, שם היצרן, מספר זהותו, או היבואן ואי פירוט חומרי היסוד מהם מורכב הפרטי. נקבע כי במקרה זה העוסק מכר והחזיק למטרות מכירה את שעון היד כשפרטים אלה לא סומנו על גביו או במצורף לו.
בא כוחה של המשפחה, עו"ד אסף אמון ממשרד אמון ושות', מסר בתגובה: "לאחר קבלת האישור לכך שהשעון אכן מזויף בכוונתנו להגיש תביעה אזרחית נגד החנות בשל הטעיית צרכנית ומצג שווא. אין מקום לתופעות מסוג זה בחברה שלנו ואנו נעשה כל שביכולתנו למגר תופעות אלו".
מהחנות נמסר בתגובה: "החנות קונה את מוצריה דרך יבואן מקביל של מוצר מורשה וככל והשעון הינו מזויף הרי שאין ולא הייתה דרך לחנות לדעת זאת. מבחינתנו קנינו ומכרנו שעון תקין ומקורי עם תעודת אחריות יצרן. לא ידענו ולא ניתן לדעת האם הילד הינו על הרצף האוטיסטי. מדובר בעסק בעל מוניטין של עשרות שנים ויעידו על כך מאות לקוחות מרוצים. הודעת הקנס המתוארת טרם נמסרה אל בית העסק וברגע שתימסר אנו נבחן את צעדינו בהתאם".
