ועדת ערר מכוח חוק הנכים בבית משפט השלום בחיפה קיבלה לאחרונה ערר שהגיש חייל לשעבר עם ליקויים בשמיעה, אף שמשרד הביטחון סירב להכיר בטנטון שממנו הוא סובל כתוצאה מהשירות הצבאי. נקבע כי בשלב זה יש להכיר בקשר הסיבתי בין הדברים, ואת שיעור הנכות יש להותיר לוועדה רפואית.
החייל התגייס ב-2011 לחטיבת הצנחנים והשלים את שירותו בתפקיד קשר מח"ט. לטענתו, השירות היה רצוף ברעשים כבדים של ירי וקולות פיצוץ, לרבות אירוע שבו נפל אחד מאטמי האוזניים שלו במהלך מטווח. החייל תמך את עמדתו בחוות דעת מומחה מטעמו, אשר קשר את הליקויים בשמיעה שהתגלו אצלו לאירועי השירות.
מנגד, בבדיקה על ידי המומחה מטעם קצין התגמולים במשרד הביטחון נמצא כי אצל החייל התגלתה החמרה בפגיעה בשמיעה לאחר השחרור, ולפיכך הוא סבר שאין לקשור בין בינה לבין השירות. בעקבות ההליך המשפטי הסכים משרד הביטחון להכיר בליקוי בשמיעה אך סירב להכיר בטנטון.
לנוכח הפער בין חוות הדעת מונה מומחה מטעם הוועדה. הוא קבע שהחייל אכן סובל מנכות מסוימת בגין פגיעה בשמיעה (ליקוי שכאמור הוכר בסופו של דבר), אולם לשיטתו אין קשר סיבתי בין הטנטון לבין השירות. הוא הסביר שלפי תקנות הנכים יש צורך בליקוי בתדר מסוים כדי להכיר בנכות בגין טנטון, והחייל לא הגיע לרף הזה בבדיקות שנעשו במהלך השירות.
המומחה מטעם הוועדה הוסיף כי בבדיקה מאוחרת שנעשתה אחרי השחרור עמד החייל בסף הנדרש, אך מכיוון שהשמיעה אינה מידרדרת כל עוד אין נזק נוסף, סביר להניח שהיו גורמים אחרים שהחמירו את הטנטון ואינם קשורים לשירות.
ועדת הערר בראשות השופט אבישי קאופמן קיבלה את הערר וציינה כי אף שאין לחלוק על קביעת המומחה מבחינה רפואית, מבחינה משפטית התוצאה שונה. צוין כי שעה שהמומחה מצא שהמערער אכן סבל מטנטון עוד במועד שחרורו מהשירות, אין מקום לערבב מין שבאינו מינו ולקבוע כי הוא לא סובל מהליקוי רק מפני שלפי תקנות הנכים יש להעמיד את שיעור נכותו על 0%. בשלב זה יש לקבוע שהמערער סובל מטנטון שנגרם עקב השירות הצבאי, וככל הנראה החמיר מאוחר יותר.
הודגש שהמומחה אישר כי המערער החל לסבול מטנטון במהלך ועקב שירותו הצבאי. לפיכך, מעת שהוכח קיומה של נכות אין עוד מקום להידרש לשיעורה, שכן מלאכה זו שמורה לוועדה רפואית וחורגת מסמכותו של קצין התגמולים.
"המערער הוכיח קיום 'נכות' כהגדרתה בחוק הנכים, עקב טנטון שנגרם עקב ובמהלך השירות. האופי המדויק של אותה נכות, כמו גם 'תרגומה' לשיעור נכות כזה או אחר לפי תקנות הנכים נתון לסמכות וועדה רפואית לפי החוק", נכתב. "אפשר והוועדה הרפואית תמצא כי הנכות כפי שהתגבשה במועד הקובע היא בשיעור אפס, וכי ההחמרה המזכה באחוזי נכות אחרים בגין טנטון אינה קשורה לשירות, אולם נושא זה כלל אינו לפתחנו".
לפיכך נקבע שהחייל לשעבר אכן סובל מטנטון וקיים קשר סיבתי בין תנאי שירותו לבין הנכות. את שיעור הנכות שיש לייחס לשירות תקבע ועדה רפואית מטעם משרד הביטחון.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערער: עו"ד מוניר ח'יר
• ב"כ המשיב: עו"ד דפנה קלמר
• עו"ד אסף ברק עוסק בדיני צבא ובטחון
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
