"המדד האחרון בהחלט הפתיע. אם האינפלציה תמשיך לעלות ותפתיע כלפי מעלה, לא תהיה ברירה אלא להמשיך להעלות את הריבית. עם זאת, אנחנו כבר צופים שהמדד הבא שיתפרסם ב-15 ביוני יהיה גבוה יחסית אבל ככל שלא יהיו הפתעות מעבר לזה ושלא יהיו גם פיחותים נוספים בשער החליפין של השקל, אני חושב שאפשר להעריך שסביבת הריבית הנוכחית תשקף ריסון מספק של המחירים". כך אמר היום איתמר כספי, מנהל יחידת ניתוח מוניטרי בחטיבת המחקר בבנק ישראל, ל-ynet radio.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש"
כספי התייחס למצב בו העלאות הריבית בישראל לא מצליחות, לפחות בינתיים, לבלום את האינפלציה בעוד בארה"ב העלאות הריבית מורידות את שיעור האינפלציה השנתית. "זה קצת אשליה", הוא הבהיר. לדבריו, מה שתרם בעיקר לירידה בארה"ב היה המחירים של אנרגיה ומזון, שאינם במדד הליבה, שהם בעלי אלמנט גלובלי שירדו. "אצלנו הם לא עלו כי המשק הישראלי די חסין משינויים חדים במחירי האנרגיה למשל אז לא ראינו את העלייה החדה וגם לא ראינו את הירידה. בגלל זה הפד לא ממהר בהכרח לעצור ולא ממהר להוריד את הריבית".
על הזינוק ברווחי הבנקים כתוצאה מהעלאות הריבית אמר כספי, כי "מדובר בתופעה שמתרחשת בארץ ובעולם. זה חלק מהאפיון של המערכת הבנקאית בסביבה של ריבית עולה. בנק ישראל עושה מאמצים בשביל להגדיל את התחרותיות הן בשוק הפיקדונות והן בשוק ההלוואות, מאפשר שקיפות של הריביות והשוואות ריביות, ובהחלטה די פשוטה אפשר להפוך פיקדון עם תשואה ריאלית שלילית לתשואה ריאלית חיובית. זו המלצה לכיוון הלקוחות".
יכול להיות שבמדד הקרוב אתם תראו כבר את התוצאות של הקפאת המהפכה המשפטית, שיש טיפה יותר ודאות?
"לוקח זמן. זאת אומרת שער החליפין מן הסתם משפיע על האינפלציה. כששער החליפין מפוחת מוצרי היבוא מתייקרים וזה משפיע על האינפלציה המקומית דרך התמסורת הזו בין מחירי חו"ל למחירים בארץ. אבל לוקח לזה שלושה חודשים או חצי שנה או לפעמים יותר עד שאנחנו רואים את זה. זאת אומרת הפיחות שהתרחש השנה עדיין נמצא חלקו בצנרת ואם הדבר הזה יתייצב או יתהפך אז ייקח זמן עד שנראה את זה, אבל כמו שאמרתי הציפיות הן עדיין להתכנסות של האינפלציה לכיוון הגבול העליון של היעד".
צפו: ריאיון עם ד"ר סיגל ריבון
(צילום: חגי דקל)
סיגל ריבון, מנהלת האגף המוניטרי בחטיבת המחקר בבנק ישראל, אמרה לאולפן ynet כי "כשמסתכלים על הנתונים האחרונים רואים איזושהי רגיעה או התמתנות מסוימת בקצב הגידול של הצריכה הפרטית, וזה המנגנון שדרכו הריבית עובדת. האשראי יקר יותר, מצד שני גם יותר כדאי לשים את הכסף בחיסכון, לקבל עליו את הריבית, וכשמסתכלים על הצריכה השוטפת בהחלט רואים התמתנות, ואנחנו מקווים שזה יאפשר ללחץ על המחירים להתמתן ולאינפלציה לרדת".
לדבריה, "אנחנו בוודאי מסתכלים על האזרח. אנחנו מסתכלים על כל הנתונים, כולל גם מה קורה למשכנתאות, מה קורה בשוק הדיור, מה קורה למחירי הדיור, מה קורה לתשלומי המשכנתא. אנחנו כמובן מאוד דואגים ושמים לב ליציבות הפיננסית של משקי הבית, גם של המוסדות האחרים, ובהחלט זה נלקח בחשבון. בסופו של דבר אינפלציה יש לה עלויות מאוד גדולות. נכון שהעלאת ריבית זה משהו שמקשה, זה לא נעים, אבל זה הכלי שיש בידי הבנק המרכזי בשביל להילחם באינפלציה גבוהה, שפוגעת ביעילות ופוגעת בעיקר בשכבות החלשות. ולכן הצעדים שבנק ישראל נוקט הם הצעדים המתחייבים, כדי לבצע את תפקידו ולהחזיר את יציבות המחירים".
