שיעור מס ערך מוסף בישראל יעלה ב-1 בינואר 2025 באחוז אחד ל-18%. כך החליטה היום (שלישי) ועדת הכספים של הכנסת. שיעור המע"מ לא השתנה בארץ מאז שנת 2015 כאשר שר האוצר דאז, משה כחלון, יזם את הורדתו מ-18% ל-17%, כדי לסייע בהעלאת הפעילות הכלכלית והצמיחה במשק.
ההכנסה הנוספת הצפויה מהצעד של העלאת המע"מ תגיע ל-7.2 מיליארד שקלים בתנאי שהצריכה במשק לא תקטן עקב העלאת שיעור המע"מ. במשרדי ראש הממשלה והאוצר הוחלט על ההעלאה נוכח הגירעון העצום בתקציב המדינה וזאת חרף הבטחתו של ראש הממשלה רק לפני חודשיים שלא יהיו העלאות מיסים. גורמים כלכליים במשק ציינו כי מדובר בהחלטה רעה בתקופה שבה רבים ממשקי הבית מצויים בקשיים כלכליים נוכח המלחמה. העלאת המע"מ צפויה לתרום 0.6% לפחות למדד המחירים לצרכן בשנה הבאה.
למרות שחברי כנסת, כולל מהקואליציה, טענו כי הם לא יהיו "חותמת גומי" בדיוני התקציב ויתנגדו בין השאר להעלאת המע"מ - אישרה ועדת הכספים את הצו הקובע את העלאת המע"מ ל-18% החל משנת 2025. גם במליאת הכנסת צפוי רוב להעלאת המס.
ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני אישרה בכך את הצעת צו מס ערך מוסף שעליו החליטה הממשלה ב-15 בינואר, כחלק מהתוכנית המאזנת לשנת 2024. לפיכך החל מה-1 בינואר 2025 יעלה שיעור המע"מ באחוז אחד, כך שהמס על עסקה בישראל ועל יבוא טובין יעמוד על 18% במקום 17% כיום. פטורים ממע"מ כמו באילת, על ירקות ופירות ושירותי תיירות יישארו בינתיים בעינם.
ח"כ חנוך מלביציקי, שהתנגד להעלאת המס, אמר בדיון כי "מדינת ישראל משלמת מעל 10 מיליארד שקל בשנה על פנסיות תקציביות, למה לא נוגעים בזה? תוספת הרמטכ"ל היא 1.3 מיליארד שקל בשנה, ניסו להסדיר את זה בחוק וזה עדיין לא הוסדר ובכל זאת משלמים את הסכום הזה בכל שנה למרות שהוא לא חוקי. זהו מס טיפש שפוגע בחלשים בלי אלמנט צמיחה כלכלי לידו. העליתם ל-18% ולא התחלנו עם לבנון, שוב נעלה מיסים? אני לא אצביע בעד".
ח"כ חמד עמאר: "זו פגיעה בחלשים, התרופות יעלו, הכל יעלה. אצביע נגד כדי להיות בעד החלשים".
ח"כ אלי דלל: "אין ספק שאנחנו בתקופה שצריך מיסוי, אבל אני מצפה שלא יביאו לנו את הדברים הקלים. יש פטורים מתשלומי מס שמגיעים לעשרות מיליארדים, יכול להיות שחלקם מוצדקים, אבל צריך לטפל בהם. אני בעד העלאת המע"מ כי אני חושב שאין ברירה, אבל לפני כן היה צריך לעשות עבודה קשה שלא נעשתה".
ח"כ אורית פרקש הכהן: "זה חוסר אחריות לאומית לא לתמוך במס הזה, מי שקרא את הדו"ח של מודי'ס ראה שאנחנו גם במעקב שלילי, שבו בעוד כמה חודשים ישראל תיבחן על היכולת שלה להוציא את התוכניות שלה לפועל. נכון, זה לא מושלם, לא סגרו משרדים, לא קיצצו בכספים קואליציונים, אבל זה לא הזמן לפופוליזם".
ח"כ נעמה לזימי: "מדינה שלא עושה דבר פונה לצעד שפוגע בחלשים, למה לא לפנות למיסוי הון וחברות גדולות קודם כל? הכי קל זה מס שאף אחד לא ישים לב אליו אבל ירגיש אותו בכל התשומות הנלוות אליו. אני ממש רואה את הצעדים האלה כסיוע להון הגדול ופגיעה באוכלוסיה החלשה ביותר, זה תקציב גזרות".
תמר לוי בונה, מאגף התקציבים, במשרד האוצר, השיבה לדברים: "זו תוכנית רחבה יותר, הניסיון היה לגעת בכמה שיותר סקטורים, הדורות הבאים סופגים 6.6% גרעון - 130 מיליארד שקל. התקציב סופג קיצוצים משמעותיים בהוצאות התקציב, זה כבר קרה בממשלה. בעלי הדירות הם חלק מהנטל, הבנקים, ציבור העובדים, וגם הציבור הכללי. להשית את זה רק על מס חברות בעת הזו זה 3.75%, זה לא נראה סביר בעת הזו. כל הטבות במס מובאות בפניכם. לגבי הפנסיות התקציביות - יש חבות של מדינה כלפי הפנסיה שלהם, יש לנו התחייבות לעשות צעדים, זה לא בשל בלוח הזמנים הזה. כשהייתה התאוששות אחרי העלאת מע"מ, הדבר הראשון שהורידו היה המע"מ. הדרך להתמודד עם המחירים זה תחרות ושיפור הממשקים, אני מקווה שנוכל לעדכן אתכם בקרוב".
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, התנגד בתקיפות להחלטה: "מה עוד צריך לקרות כדי שנבין כולנו שאנחנו במשבר כלכלי? נתוני הרבעון שפורסמו אתמול הם הוכחה נוספת לכך, כאשר הצריכה הפרטית צנחה, ודווקא בזמן הזה רוצה המדינה להוסיף אחוז אחד למע"מ שיבוא לידי ביטוי בהעלאת מחירי החשמל, המים, התרופות, המשכנתאות לצעירים שכבר כעת רבים מהם מתקשים בהחזר התשלומים".
