מהלך הדיון שייערך היום (א') בממשלה בהצעת תקציב המדינה וחוק ההסדרים במשק ידוע מראש: השרים דורשים תוספות תקציביות של 12-14 מיליארד שקל בשנה, הם ימתחו ביקורת על סעיפים שונים, הדיון יימשך לשעות הלילה המאוחרות עד לבוקר של יום שני, אבל בסופו של דבר התקציב חייב להיות מאושר בממשלה. בתחילה תוכנן להמשיך את דיוני התקציב ביום חמישי, אבל שר האוצר, אביגדור ליברמן, התעקש שהתקציב יאושר על ידי הממשלה עד מחרתיים כדי שלא לאבד את המומנטום.
השרים עצמם יודעים: אם התקציב – המוגש לאישור הממשלה לאחר שנתיים ו-8 חודשים שבהן לא אישרו הממשלות הקודמות תקציב שנתי רגיל – לא יאושר, הם יכולים להתחיל ולארוז את תיקיהם. מאחר שאף אחד ואחת עוד לא הספיקו לממש את האג'נדה הפוליטית, הכלכלית, חהברתית ועוד, הם לא ימהר לוותרו על הסקודה סופרב שקיבלו ממינהל הרכב הממשלתי.
ליברמן, שהוא השר הכי חזק בממשלה והכי ותיק בה, מטפל בתקציב המדינה משנת 1996, עת כיהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה בתקופת בנימין נתניהו. הוא יודע שכל זה יקרה לאחר שהשרים יתמקחו עם שר האוצר, וחלקם יצביע נגד התקציב. ליברמן הצליח כבר לגייס רוב של לפחות 17 מבין 27 שרי הממשלה בעד התקציב, לאחר שהגיע להבנות עם ראשי המפלגות נפתלי בנט, יאיר לפיד ובני גנץ. לגנץ העניקו בנט וליברמן תקציב שנתי של 58 מיליארד שקל.
דרישותיו של שר הבריאות, ניצן הורוביץ, לתוספת תקציב למשרדו מוערכות ב-5 מיליארד שקל. הדרישות כוללות הגדלה אוטומטית של תקציב הבריאות בכמיליארד שקל מדי שנה, ובנוסף 950 מיליון שקל בשנה לסל התרופות, הגדלת מספר הרופאים, הוספת כוח אדם למערכת הבריאות, קיצור תורנויות המתמחים, הקמת 2 בתי חולים, הפחתת השתתפות עצמית בתרופות ושירותי בריאות לקשישים ועניים ועוד.
הנהלת מרצ הסמיכה ביום חמישי בלילה את שריה להתנגד לתקציב אם לא ייענו הדרישות החברתיות: תקצוב בתי החולים הציבוריים, קיבוע תקני רופאות, אחים וצוותים רפואיים, הגדלה קבועה של סל הבריאות, שיקום מערך בריאות הנפש וכן היערכות רחבת היקף למאבק במשבר האקלים. אם לא יענו הדרישות, 3 שרי מרצ יצביעו נגד התקציב. השר לשיתוף פעולה אזורי, עיסאווי פריג' (מרצ), דורש להכניס לתקציב הנוכחי מיליארד שקל, חלקה היחסי מתוכנית רב שנתית בעלות של 5 מיליארד שקל במגזר הבדואי שגובשה במשרד.
"קיצוץ בתקציב החינוך ישליך על תלמידים מוחלשים"
עם שרת התחבורה ויו"ר מפלגת העבודה, מירב מיכאלי, התנהל מו"מ בסוף השבוע לדרישתה להוספת 3 מיליארד שקל לתקציב משרדה, שיעמוד על 35 מיליארד שקל. גורמים ממשלתיים מקווים שתושג הבנה עם מיכאלי, שתאפשר תמיכת 3 שרי העבודה בתקציב. עם זאת, שר התפוצות, נחמן שי, דורש, לפי האוצר, תוספת תקציב של 300 מיליון שקל - אך באוצר מתנגדים לדרישה.
שי אמר לכלכליסט: "אם לא יגיעו איתי להסכם, אצביע נגד התקציב. אני דורש התחייבות תקציבית של כ-300 מיליון שקל למשך 3 שנים על מנת לבצע תוכנית רב שנתית. הנושא הוא ביטחוני-אסטרטגי לישראל. אם לא נשקיע בקהילה היהודית בארה”ב וביכולת שלה להשפיע על המפלגה הדמוקרטית, נתקשה לחתום בעוד כמה שנים על מסמך ההבנות עם ארה"ב, שנותן לנו 40 מיליארד דולר ל-10 שנים".
שר האוצר לשעבר כץ נגד ליברמן: מעלה מיסים ומרמה את הציבור, זה מס עבאס
(צילום: משה מזרחי)
עם 2 שרי תקווה חדשה – שר הבינוי והשיכון, זאב אלקין, ושרת החינוך, יפעת שאשא ביטון – מתנהל מו"מ לנוכח דרישתם לתוספת של 1-3 מיליארד שקל לכל אחד מהמשרדים, ולנוכח התנגדותם לקיצוץ. גורמים במשרד החינוך הזהירו כי לקיצוץ בתקציב המשרד תהיה משמעות על היכולת לתת שירותי חינוך לתלמידים מרקע מוחלש, כמו במגזר החרדי והערבי. התוכנית הכלכלית שפורסמה ביום שישי כללה קיצוץ של 570 מיליון שקל בתקציב משרד החינוך. הקיצוץ הוסבר בכך שתקציב המשרד יותר מהוכפל בעשור האחרון, אבל המשרד לא התייעל והישגי ישראל בחינוך נותרו נמוכים.
מדובר בקיצוץ של קרוב ל-1% מתקציב המשרד, מעבר לקיצוץ הרוחבי המתוכנן ממילא של אחוז בכל אחת מהשנים 2021 ו-2022. בשבוע האחרון ניהלו שאשא ביטון ובכירי משרדה מאבק להוצאת הסעיף מהתוכנית הכלכלית. וכך, כמה שעות לאחר שהתוכנית פורסמה, הודיע משרד החינוך שסעיף הקיצוץ לא יובא לאישור הממשלה. נראה, אם כן, שהיה מדובר ב"עז", כלומר סעיף שמכניסים לתוכנית הכלכלית כדי שהמשרד יבזבז את משאביו הפוליטיים להילחם בה. במקרה זה, המטרה יכולה להיות מניעת דרישות תקציביות חדשות של משרד החינוך.
לעומת זאת, עם שר התקשורת, יועז הנדל, הושגה הסכמה על תקציב משרדו. אם בתקווה חדשה תתקבל החלטה שכל השרים יצביעו נגד התקציב, המשמעות היא 4 שרים שיתנגדו.
ליברמן תומך בהגדלת תקציב הביטחון
ליברמן, כאמור, מבקש להגיש את תקציב המדינה ואת חוק ההסדרים לאישור הכנסת בקריאה ראשונה ב-1 בספטמבר. אם התקציב לא יאושר בהצבעה בקריאה השנייה והשלישית עד 4 בנובמבר - הכנסת תתפזר לבחירות. כלומר, יהיו לממשלה חודשיים לדיונים בוועדת הכספים על התקציב.
בהינתן שהקואליציה מונה 61 מנדטים, לא ברור אם ח"כ עמיחי שיקלי מימינה יתמוך בתקציב, שיעגן את קיומה של הממשלה לפחות עד יוני 2023. זאת לאחר שהתנגד בהצבעה להקמת הממשלה. לכן ייתכן שלצורך אישור התקציב, תידרש הקואליציה לתמיכה מבחוץ של ח"כים מסיעת הרשימה המשותפת שנמצאת באופוזיציה. לצורך כך, יצטרכו להיענות לדרישותיה להגדלת תקציבים למגזר הערבי ולהכרה ביישובים בלתי מוכרים. לפי הערכות, מדובר במיליארדים שכבר הובטחו לרע"מ לטובת המגזר הערבי.
אשר לקיתונות הביקורת ששפכו פקידי האוצר על הסיכומים שהושגו בין בנט וליברמן עם גנץ, אלה לא עברו מעל ראשו של ליברמן. בהיותו שר הביטחון עד סוף 2018, הוא אכן תמך ברוב הדרישות של מערכת הביטחון, לעיתים בניגוד לעמדת אגף התקציבים. ליברמן אף אמר בשבוע שעבר בדיונים פנימיים כי האיומים על ישראל לא רק גדלו - אלא זינקו בכמה דרגות. הוא בולט בתמיכתו העקבית בהגדלת תקציב הביטחון ומתנגד לקיצור שירות החובה - רפורמה שאכן ירדה לפי שעה מהפרק, במסגרת הסיכומים על תקציב הביטחון.
עם זאת, בסביבתו של ליברמן טוענים כי הפרסומים, שלפיהם הוחלט להסיר מהשולחן את העיסוק בתוספות הרמטכ"ל (שעלותן נאמדת ביותר ממיליארד שקל בשנה), אינם מדוייקים וכי בכוונתו לגבש מתווה על מנת שהן לא יחולקו באופן "פרטיזני", כהגדרת אותם גורמים. על פי המתווה המסתמן, הגדלות הרמטכ"ל (אחוזי הוותק שנספר לפנסיה של פורשי הקבע) לא יינתנו עבור שנות שירות החובה, כפי שנהוג כיום.
ותודה לחוק הנורווגי
בתוך כך, בדרך לווידוא השגת רוב של 61 חברי כנסת לתקציב המדינה, הרחיבה הממשלה את ממדיו של החוק הנורווגי באופן חסר תקדים, עד כדי טענות שהיא קונה את התמיכה בתקציב בג'ובים. ההסבר לטענה טמון בעובדה שכדי למנוע התנגדויות לתקציב או מרידות של חברי קואליציה שאינם מרוצים מהתפקיד שקיבלו או שמאיימים להתנגד לתקציב כעת - חולקו להם ג'ובים מיניסטריאליים. כמו כן, הם יתפטרו מהכנסת ומי שייכנס במקומם הם חברי כנסת חדשים שצפויים לתמוך בתקציב.
בשבוע שעבר הוחלט למנות את אלי אבידר (ישראל ביתנו) כשר הממונה על התכנון האסטרטגי במשרד רה"מ, ובנוסף מוצע למנות את ח"כ מאזן גנאים (רע"מ) כסגן שר השיכון. עלות שנתית של לשכת שר בלי תיק היא כ-3 מיליון שקל ועלות לשכת סגן שר 2.6 מיליון שקל. כלומר, מדובר בעלות של 5.6 מיליון שקל לשנה לתקציב המדינה, למשרות שהן למעשה מיותרות.
מבקרת המדינה, מרים בן פורת, האשימה בשנת 1992 את מפלגת העבודה ב"קניית שלטון בכסף". כאן, יש מי שיאמרו, קונים את השלטון בג'ובים. הקואליציה בת 61 ח"כים תמנה 28 שרים ו-6 סגני שרים. כלומר, יותר ממחצית מספר הח"כים בקואליציה (34 איש) הם נושאי תפקידים מיניסטריאליים, חלקם מיותרים לגמרי.
פורסם לראשונה: 22:17, 31.07.21
