ועדת הכספים בראשות ח"כ אלכס קושניר, אישרה היום (ג') לקריאה ראשונה הצעת חוק שתשנה את ברירת המחדל בתוכנית "חיסכון לכל ילד", כך שזו תהיה תמיד מסלול השקעה עם סיכון מוגבר בקופת גמל להשקעה.
כיום, במצב בו הורה לילד הזכאי ל"מענק לכל ילד" לא בחר במשך חצי שנה היכן ינוהלו כספי ילדו, מושקעים הכספים במסלול בעל הסיכון הנמוך ביותר. על פי הצעת החוק של חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל שאושרה היום בוועדה, יושקעו הכספים בקופות גמל להשקעה במסלול השקעה עם סיכון מוגבר עד שימלאו לילד 18, ולאחר מכן יועברו הכספים למסלול בסיכון בינוני, לשם שמירת הצבירה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
באוצר ציינו כי הם בוחנים אפשרות להוציא לגמרי את הבנקים מאפשרויות הבחירה במסגרת השינוי, והסבירו כי לפי מחקר של סמנכ"ל המחקר בביטוח לאומי לשעבר, בחמישון התחתון – 90% ממי שלא בוחר את ברירת המחדל בוחר בבנקים. נציגי האוצר ציינו כי גם אם לא יוציאו לחלוטין את הבנקים מאפשרויות הבחירה, הם ככל הנראה יידרשו לתנאים שונים, בראשם אפשרות ניוד של הורים הבוחרים להשקיע את כספי הילדים בבנקים, שעה שכיום לא ניתן לנייד מבנק לקרן השקעות או לבנק אחר.
גלי כספרי, מנהלת מחלקת מחקר באיגוד הבנקים, טענה מנגד כי "הצעת החוק מבקשת להסיר מהמדף מספר גדול של מוצרים שמבטיחים ללקוחות ביטחון מלא. יש לקוחות שלא רוצים ולא יכולים לספוג שום הפסד בכסף שלהם. לעמדתנו עושים את הדיון בעיתוי הכי גרוע שיש, הבורסות נופלות, קופות הגמל בסיכון מוגבר כבר מרגישות את זה. דווקא בשלב הזה אתם מבקשים לעשות שינוי, שבמקביל לירידות יש מגמות משמעותיות בעולם - העלאת הריבית והתפרצות אינפלציונית. דווקא עכשיו ההצעה אומרת שאת כל המוצרים צמודי המדד, יש להסיר מהמדף. אנחנו חושבים שיש מקום לכל המוצרים, מי שמעדיף ביטחון מלא ולא רוצה לספוג שום הפסד, שתהייה לו גם את האופציה הזו".
חברי הכנסת ונציגי הגופים השונים דחו את דברי נציגת הבנקים, וציינו כי בטוח של חסכון ארוך טווח כחסכון לכל ילד אין להסתכל על תקופה של שנה בלבד, וכי לאורך זמן ההשקעות מפצות משמעותית על הפסדים של תקופות נקודתיות.
ח"כ אזולאי הציג מחקר שנשען על נתוני המוסד לביטוח לאומי, שלפיו ילד שהחלו להפקיד לעניינו את הכספים בינואר 2017 (כשהתוכנית יושמה) באופן השמרני ביותר (כהפקדות בחשבון חיסכון בבנק), ובחרו שלא להשקיע 50 שקלים נוספים מקצבת הילדים - צפויים לקבל בגיל 21 כ-13,300 שקל. זאת לעומת ילדים שהוריהם בחרו להשקיע בקרן בעלת תשואה גבוהה, גם את 50 השקלים הנוספים מקצבת הילדים (קרי הפקדות של 100 שקלים מדי חודש) - שצפויים לקבל בגיל 21 כ-61,700 שקל.
במשרד האוצר ורשות שוק ההון ציינו כי הם עדיין מתלבטים באופן בו יועברו החוסכים לסיכון נמוך יותר לקראת המועד בו ניתן לפדות את הכספים, מחשש שהעברה למסלול ללא סיכון כלל באופן חד, באופן שרירותי בגיל מסוים, עולל ליפול דווקא על תקופה של ירידות בשוק ההון, מה שעלול לנעול הפסדים ולהביא לאובדן של חלק מהרווחים, וכי נכון יהיה אולי לעשות זאת באופן מדורג יותר. כן ציינו כי אין חובה למשוך את החיסכון בגיל 18, כאשר משיכה בגיל 21 תביא למענק נוסף, וכי מדובר במכשיר משתלם מאוד להמשיך ולחסוך בו אף שנים נוספות.
בעקבות הדברים הסכימו חברי הוועדה לקבוע כי שינוי המנגנון ממסלול בסיכון גבוה למסלול בסיכון בינוני (כללי) יעשה בגיל 18, בשונה מהצעת החוק המקורית שקבעה העברה למסלול בסיכון נמוך בגיל 15.
בתום הדיון אושר החוק לקריאה ראשונה כאמור, כאשר יו"ר הוועדה ציין כי נושא השארת הבנקים כאופציה לבחירת ההורים או הוצאתם מהמנגנון יבחן במסגרת הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית, וסיכם: "ברור שבקריאה שנייה ושלישית יש הרבה תיקונים שצריך לעשות, סימולציות, ניוד, ילדים בלי קשר עם הוריהם, הרבה סוגיות שנצטרך לדון בהן, אבל המטרה החשובה ביותר היא קביעת ברירת המחדל במסלול השקעה משמעותי שיניב רווח משמעותי לתחילת החיים עבור כלל הילדים בישראל".
