בצעד חריג הורה לאחרונה בית המשפט המחוזי בלוד על ביטול פסק בוררות שאושר בבית המשפט למשפחה בראשון לציון: השופטים ורדה פלאוט, צבי ויצמן וצבייה גרדשטיין פפקין קבעו שהליך הבוררות בוצע באופן פגום מבחינה דיונית שעה שהנתבע חויב לשלם לתובעים מיליוני שקלים מבלי שראה בכלל את סיכומיהם.
הנתבע והתובעים (שאחד מהם הוא אחיו), תושבי פריז, ניהלו קשרים עסקיים בתחום הנדל"ן. העסקה לא עלתה יפה והתגלע ביניהם סכסוך כספי. בהיותם יהודים מאמינים פנו הצדדים לבית דין צדק וחתמו על "שטר בוררין" הממנה שלושה רבנים על מנת להכריע בסכסוך. ביוני 2021 ניתן פסק הבוררות, בן עמוד אחד, המחייב את הנתבע לשלם לתובעים 2.35 מיליון אירו.
בתגובה הוא עתר לביטולו בבית המשפט למשפחה. בין היתר הוא טען שלא ניתנה לו זכות טיעון כהלכה וכי לאחר דיון של שעה אחת בלבד מצא עצמו מחויב לשלם כתשעה מיליון שקל. תביעתו נדחתה תוך שהובהר כי אמת המידה להתערבות בפסק בורר היא מחמירה, וכי בית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על פסק בורר.
בבקשת הערעור שהוגשה למחוזי באמצעות עורכי הדין שחר ולנר ויונתן ריין, הם עמדו על כך שזכות הטיעון שלו נפגעה. לדבריהם, פסק הבורר ניתן מבלי שסיכומי התובעים נמסרו לעיונו כך שלא הייתה לו הזדמנות להגיב להם, ובדיעבד התברר שהם צירפו מסמכים מזויפים שהשפיעו על התוצאה הסופית, ומכאן שמוצדק לבטל את פסק הבוררות.
לעומתו טענו התובעים באמצעות עו"ד רינה חורי כי בשטר הבוררות צוין מפורשות שהדיינים אינם כפופים לסדרי הדין ולכללי הראיות, כך שגם אם לא ניתנה לנתבע הזדמנות לעיין בסיכומיהם – אין בכך פסול.
עו"ד מאיה רוטנברגלימור יעריתחילה ציינו שופטי המחוזי כי התובעים לא יכלו לאשר שסיכומיהם אכן הועברו לנתבע במהלך הבוררות, ומכאן שיש לקבוע כעובדה שהם לא נמסרו לו. משמעות הפגם הדיוני הזה, קבעו השופטים, היא פגיעה בכללי הצדק הטבעי.
"אין זה ראוי שהליך משפטי מתנהל באופן שצד אחד רואה טענותיו וראיותיו של חברו ואילו חברו מנוע מלעיין בטענותיו ולהגיב עליהם במידת הצורך", כתבו השופטים, והוסיפו כי הנתבע היה עיוור לטענות שעמן נדרש להתמודד.
לפיכך נדחה ניסיון התובעים להיבנות מהכללים הייחודיים שחלים על הליך בוררות. השופטים הדגישו שלא יעלה על הדעת שבורר ישמע טענות של בעל דין ללא נוכחות הצד שכנגד, קל וחומר כשאין הסכמה מפורשת לכך.
יתרה מזו, אף בהנחה שהבוררים הוסמכו לקיים ישיבות במעמד צד אחד, עדיין חלה עליהם חובה ליידע את הצד שכנגד על הדברים שנאמרו בפגישות ולתת לו הזדמנות להגיב. השופטים קבעו שדברים אלה – שנאמרו על דיונים בעל פה – נכונים גם ביחס להצגת כתבי טענות, כך שזכויות הנתבע בהליך נפגעו. לפיכך הם הורו על ביטול פסק הבורר ופסק הדין המאשר, וחייבו את התובעים לשלם לנתבע הוצאות בסך 20 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערער (הנתבע): עו"ד שחר ולנר ועו"ד יונתן ריין ממשרד ולנר ושות'
• ב"כ המשיבים (התובעים): עו"ד רינה חורי
• עו"ד מאיה רוטנברג עוסקת בדיני משפחה, גישור ובוררויות
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
