"במהלך ישיבת הנהלה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה", מספר פרופ' דני פפרמן, עד לפני שישה שבועות הסטטיסטיקאי הלאומי של ישראל ומנכ"ל הלמ"ס בריאיון פרידה, "נכנסה למשרדי סמנכ"לית בכירה ומסרה לי שראש המטה של מנכ"ל משרד ראש הממשלה הודיע לה בהפתעה גמורה שעליי להפסיק מיד את עבודתי. זאת לאחר שכיהנתי בתפקיד במשך תשע שנים רצופות ושבוע בדיוק לאחר שהתחלנו את מפקד האוכלוסין והדיור הארצי הגדול שאת ההכנות אליו ואת ביצועו בשטח הובלתי וניהלתי".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
פפרמן, פרופ' לסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת סאות'המפטון בבריטניה, ואני יושבים בבית קפה שכונתי לעת שקיעה, ולא קשה להבחין בהבעת פניו המשדרת תהייה, עלבון וכעס. "הסיום הלא-מכובד הזה של עבודתי", מוסיף פפרמן, "פוגע לא רק בי אלא בעיקר במוסד שעמדתי בראשו, בעובדיו המצוינים ובמשימות המוטלות עליו. אין לי עד היום צל של מושג למה נהגו כלפינו בחוסר כבוד כה בוטה. אולי חשב מי שחשב כי הבחירות בפתח ורצוי למהר עם מינויים בכירים מטעם".
קיבלת הודעה רשמית על הפסקת העבודה?
"אף אחד לא טרח לפנות אליי כדי לבשר לי על הפסקת עבודה. מבחינתם של מקבלי ההחלטות אני לא חלק מהסיפור. לאחר כמה שבועות קיבלתי מראש הממשלה מכתב סטנדרטי של שתי שורות. בתגובה שלחתי לו, לראש הממשלה החליפי ולנציב שירות המדינה מכתב אישי בנושא. לא זכיתי למענה או להתייחסות. הכול אומנם נעשה כדין, אבל האם זו הדרך לשלוח הביתה את הסטטיסטיקאי הלאומי? המעמד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חטף מכה רצינית דווקא ממי שבאחריותם לחזק אותה. ביזו אותי ואת הלמ"ס".
כהונתו של מנכ"ל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מוגבלת לשמונה שנים, לכאורה. לכאורה כי בתום התקופה ביקש משרד ראש הממשלה מפרופ' פפרמן להמשיך בתפקידו, כל פעם לעוד שלושה חודשים. כך חלפה לה שנה של כהונה נוספת בהמשכים בלי שאפילו נבחרה ועדה לאיתור מחליפו. עתה מנהל – זמנית – את הלשכה יואל פינקל, סגננו של פרופ' פפרמן.
המדינה שינתה בינתיים את תנאי הסף הדרושים להגשת מועמדות למשרת מנכ"ל הלמ"ס: כבר לא חובה להיות פרופסור מן המניין כדי לזכות בג'וב, מספיק ניסיון מוכח בניהול "מדעי נתונים". העובדה שכל מקימיה ומנהליה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – אחד המוסדות הממלכתיים הנהנים מיוקרה מקצועית מיוחדת בארץ ובחו"ל – היו עד כה בעלי תואר פרופ' זניחה ובטלה בעיני הממשל הנוכחי. פרופסורים רק מפריעים לו למשול והוא מקפיד לא להיעזר בהם. ראש הממשלה בנט לא מינה ראש למועצה הלאומית לכלכלה, עוד משרה ציבורית בכירה שכיהנו בה פרופסורים.
אחד מנתוני המפתח הכלכליים שמפרסמת הלשכה הוא מדד מחירי הדירות. עד כמה הוא מהימן?
"מדד מחירי הדירות מסתמך על דיווחים של רשות המסים על עסקאות בדירות, אך אלו מתקבלים באיחור ומתייחסים לדירות במקומות שונים ובאיכות שונה. לכן הלמ"ס מפעילה שיטות מדעיות וסטטיסטיות מתקדמות כדי לתקן את הנתונים ולהתאים אותם לסטנדרטים מקובלים. בעבר התיקונים בדיעבד לא היו זניחים וגרמו לעיתים קרובות למבוכה. בשנים האחרונות, שנים סוערות בענף הדיור, השיטות הסטטיסטיות שלנו השתפרו מאוד והתיקונים בסך הכול זניחים. מדד מחירי הדירות משקף עכשיו די במדויק את מה שמתחולל בשוק. בלמ"ס יש כוונה להמשיך ולשפר אותו על ידי שילוב של נתונים מרשות המסים, חוק המכר והערכות שמאים".
האם מדד דמי השכירות מפספס בגדול את מגמות ההתייקרות האחרונות?
"ההתייקרות בפועל של דמי השכירות מתרחשת כאשר השוכרים מחדשים חוזי שכירות או חותמים על חוזה חדש. מי שמתגורר בדירה שכורה בחוזה קיים, לא מרגיש ששכר הדירה עולה. המדד שלנו, המתבסס על מידע אודות שוכרים המתקבל משלושה סקרים מרכזיים של הלמ"ס, מבטא את המציאות הזו. במהלך השנה, כאשר יותר ויותר חוזי שכירות ישנים יגיעו לסופם ויוחלפו בחדשים, ההתייקרות תבוא לידי ביטוי סטטיסטי בעליית מדד דמי שכירות. השינוי יתבטא גם בסעיף הדיור במדד המחירים לצרכן".
ובמדד כולו, כלומר יעלה את קצב האינפלציה.
"מדד המחירים לצרכן המתפרסם מדי חודש כולל, ישירות ובעקיפין, את השינויים בשכר הדירה. אזכיר לך שבתקופת הקורונה והסגרים השתנו מאוד הרגלי הקנייה של הציבור ונערמו קשיים רבים באיסוף הנתונים ובעיבודם. המציאות החריגה דרשה מאיתנו התאמות מאוד לא פשוטות. אני סבור שהלשכה לסטטיסטיקה עמדה היטב במשימה. בעיה אחת לא נפתרה: המחסור בסוקרים. הוא החריף באפריל השנה כשהתחלנו בביצוע מפקד האוכלוסין הלאומי הגדול".
"בתקופת הקורונה השתנו מאוד הרגלי הקנייה של הציבור ונערמו קשיים באיסוף הנתונים ובעיבודם. המציאות דרשה מאיתנו התאמות לא פשוטות. אני סבור שהלשכה לסטטיסטיקה עמדה היטב במשימה. בעיה אחת לא נפתרה: המחסור בסוקרים"
המפקד הוא גאוותו הגדולה של פרופ' פפרמן. מדובר במדגם ענק של 700 אלף ישראלים מכל הגילים המתגוררים בכ-3,500 אזורים סטטיסטיים. תושבים הנכללים במפקד נדרשים, לפי חוקי המדינה, להשיב על שאלונים מפורטים, תוך שמירה קפדנית על אלמוניות מלאה. השאלונים, לדברי פפרמן, "מתייחסים בעיקר לתכונות דמוגרפיות וחברתיות ונראים טוב". האם תשובות שקריות עליהם מהוות עבירה פלילית? מסתבר שלא. "אם חלילה שיקרת לסוקר", אומר פפרמן, "לכל היותר תסתכן בקנס של 500 שקל, שבפועל כמעט אף אחד לא שילם". זו, כמובן, לא הזמנה לשקר.
מועד סיום המפקד יידחה בגלל המחסור בסוקרים?
"אני חושש שהוא יידחה מעבר לסוף 2022. החברות שזכו במכרז לביצוע המדגם מתקשות אף הן, ברמות השכר הנוכחיות, לגייס סוקרים בעלי כישורים נדרשים. בחנו את האופציה לשלוח שאלונים באינטרנט, אך שיעור ההשבה המקוון נמוך מדי. כדי שהמפקד ייחשב להצלחה, שיעור ההשבה על השאלונים צריך להגיע לפחות ל-90%".
זו מטרה שאפתנית, בהתחשב בהיסוס של קהילות חרדיות ומוסלמיות מסוימות להשתתף במפקד, אף שרבנים וראשי קהילות העניקו לו את ברכתם ולמרות ההמתנה הדרוכה של מוסדות מדינה רבים לממצאי המפקד בקהילות ובקבוצות אלו דווקא.
שאלתי את פרופ' פפרמן האם הוא מצפה להפתעות מרעישות כשיסוכמו הממצאים. "לא", הוא ענה בלי היסוס, "לא יהיו הפתעות. לא נמצא עוד מיליון ישראלים ששמותיהם לא מופיעים במרשם התושבים ולא ישתנו נתוני היסוד של המשק והחברה".
במהלך מגפת הקורונה הציעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה למשרד הבריאות, מגלה עוד פרופ' פפרמן, לסייע בתכנון וארגון של סקר הבדיקות הסרולוגיות לאבחון ההדבקה כדי שיספקו תמונה נכונה של התחלואה ברמה לאומית ומקומית.
אני מבין שהצעת העזרה של הלמ"ס נדחתה.
"פניתי עם ההצעה שלנו לשני שרי בריאות. לצערי, הסיוע נדחה בטענות כאלה ואחרות, אף שגורמים בכירים במשרד הבריאות צידדו בו. בסיכומו של דבר יצא לפועל בשיתוף הלמ"ס רק סקר סרולוגי מוגבל אחד, בבני-ברק. הזדמנות מדעית חשובה הוחמצה חד-משמעית".
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לקחה על עצמה, בהשראתו ובהובלתו של המנכ"ל פפרמן, ובשיתוף עם האוניברסיטה העברית ומשרד התפוצות, את מפקד יהדות התפוצות. מאמץ ראשון מסוגו למדוד כמה יהודים יש בעולם לא רק על סמך מגמות דמוגרפיות רב-שנתיות ונתונים מקומיים, כפי שנעשה בעבר. "הגורמים שהתייעצתי איתם הדגישו שהנושא חשוב מאוד", אומר פפרמן, "ויחד עם זאת הזהירו אותי מכניסה לסוגיות נפיצות כמו מיהו יהודי ומה עושה את האדם לשייך לקהילה יהודית". לאחר עזיבתו ספק אם המשימה, שיש הרואים בה הסתבכות פוליטית צפויה מראש, תצא אל הפועל.
מידע אמין נחשב במאה ה-21 למשאב יקר מפז. איסופו, עיבודו ופרסומו מוטלים בחוק על שכמה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; היא אגף המודיעין של החיים האזרחיים. בלי עבודתה הרצופה יגששו מקבלי החלטות בחשיכה גמורה. פפרמן: "לפרסומי הלשכה, כלכליים ולא-כלכליים, יצא מוניטין של אמינות גבוהה מאוד. לא קיבלנו ערעורים עליהם מהמשתמשים הקפדניים ביותר בארץ, כמו אגף התקציבים באוצר ובנק ישראל ולא מהאו"ם, הבנק העולמי או OECD. אדרבא, בכנסים בינלאומיים בהם השתתפתי ישראל מובאת כמודל לסטטיסטיקה איכותית ומהימנה". הבה נשמור עליה בשבע עיניים, על מקצועיותה ואי-תלותה.
