2023 מסתמנת כשנת שפל להייטק הישראלי: השקעות ההון-סיכון בארץ הסתכמו בשנה האחרונה ב-7.3 מיליארד דולר, ירידה של כ-60% בהשוואה להשקעות ב-2022, ושיעור ירידה כפול מזה שנרשם בארה"ב. כך עולה מדוח סיכום שנת 2023 בהייטק הישראלי של מכון המחקר והמדיניות SNPI.
סך ההשקעות בארץ בשנה החולפת היה דומה לזה שנרשם ב-2018, לאחר שב-2021 ההשקעות הגיעו לשיא של 29.2 מיליארד דולר וב-2022 ירדו ל-17.3 מיליארד דולר. הצניחה העקבית בהשקעות החלה מהרבעון השני של 2022 והגיעה לשיאה ברבעון האחרון של 2023 בעקבות המלחמה. ברבעון זה גייסו סטארטאפים ישראלים כ-1.3 מיליארד דולר בלבד - הנתון הרבעוני הנמוך ביותר מאז 2017.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אמנם מגמת הירידה בהשקעות לא ייחודית לישראל, שכן 2021 הייתה שנת שיא בהייטק העולמי בכלל ומאז נרשמו נרשמו ירידות בכל העולם עם ההאטה הגלובלית בכלכלה ועליית האינפלציה. אך עם זאת, עדיין ניתר לראות בבירור כי ההייטק הישראלי נפגע בשנה האחרונה בצורה קשה יותר בהשוואה לעולם.
הירידה בהשקעות בישראל בין 2022 ל-2023 (בשיעור של 58%) הייתה כמעט כפולה מזו שנרשמה בארה"ב (30%) וגבוהה משמעותית גם מאירופה (44%). כותבי הדוח מציינים כי לא ניתן לדעת במדויק איזה חלק מהירידה בעסקאות יש לייחס לאי היציבות הפוליטית של השנה החולפת בשל המהפכה המשפטית והתנהלות הממשלה ואיזה חלק לתנודתיות של מחזורי עסקים (שכן, לאחר גידול חד במלאי ההון צפוי תיקון בצורה של מיעוט השקעות).
עם זאת, הכותבים מדגישים כי "במהלך השנה האחרונה עמדתנו הייתה שאי-היציבות הפוליטית בישראל מסכנת את עתיד ההייטק הישראלי. עמדה זו מתבססת על כלל עבודת המחקר במכון וכן על שיחות רבות עם משקיעים, יזמים וגורמים נוספים באקוסיסטם. על אף שלא ניתן לקבוע זאת בצורה חד-משמעית בנקודת הזמן הנוכחית, ישנן אינדיקציות רבות לכך שהביצועים החסרים של ההייטק הישראלי בהשוואה לאקוסיסטמים מובילים אחרים, נובעים מאותה אי-יציבות מקומית".
עוד נתונים מדאיגים שעולים מהדוח הם כמות הסטארטאפים החדשים וסבבי ההשקעה המוקדמים, שאת ההשפעות שלהם נראה רק בשנים הבאות - כאשר פחות סטארטאפים יבשילו לחברות צמיחה גדולות. בשנת 2023 ירדו מספר סבבי ההשקעה המוקדמים ב-45% בהשוואה ל-2022. לפי כותבי הדוח הנתונים מעידים על פגיעה של ממש ביזמות הישראלית, שהיא שילוב של חוסר נכונות של משקיעים להשקיע בשלבים מוקדמים בהם הסיכון רב יותר, והעדפה של יזמים פוטנציאלים למשרות בטוחות בחברות גדולות יותר.
בנוסף, נרשמה גם ירידה במספר קרנות ההון-סיכון הפעילות בשוק הישראלי, מה שעלול להעיד על אחד משניים: או שהקרנות הזרות מתרחקות מהשוק הישראלי בשל חוסר היציבות המקומי, או שהן אינן מוצאות סטארטאפים אטרקטיביים להשקעה. שתי האפשרויות, כמובן, מדאיגות ביותר. שיעור הקרנות הזרות שהשקיעו בישראל בשנת 2022 ולא חזרו להשקיע ב-2023 עומד על 42% - יותר מכפול ביחס לממוצע ב-2022-2018, שעומד על כ-17% בלבד. גם שיעור הקרנות המקומיות שהשקיעו בישראל ירד, כאשר 32% מאלה שהשקיעו ב-2022 לא שבו להשקיע ב-2023, לעומת ממוצע של 19% בשנים הקודמות.
הסיבות לאופטימיות ב-2024 - והתפקיד הקריטי של הממשלה
במכון SNPI מציינים כי אנו נמצאים בעיצומו של עידן חדש בהייטק הישראלי, ו-2024 תהיה שנת מבחן להמשך שגשוגו של הענף, או להתגברות התרחקותו מהמגמות הגלובליות. בין השאר מתייחסים בדוח למלחמה בישראל, ודווקא מציינים כי על אף אי הוודאות המתמשכת והפגיעה בתדמית והתלות של ישראל בהשקעות זרות - באירועים ביטחוניים קודמים הפגיעה בהייטק הייתה מוגבלת. עוד שאלה שתשפיע על עתיד ההייטק הישראלי, על פי הדוח, היא היכולת של התעשייה המקומית להשתלב במהפכת הבינה המלאכותית. בעניין זה מציינים כי בזמן שמדינות אחרות הובילו בשנים האחרונות אסטרטגיות AI לאומיות ארוכות-טווח, ישראל הייתה עסוקה ברצף של מערכות בחירות וכינוס ועדות בתחום, שלא הובילו להחלטות נחושות ולמימושן.
לסיכום הדוח כותבים המחברים כי בתקופה של שינויים וחוסר ודאות כפי שאנחנו צפויים לחוות בשנים הקרובות, מדיניות ממשלתית חכמה יכולה להיות ההבדל בין צמיחה ודעיכה. כאן מציינים הכותבים כי הם מודאגים בגלל הנתק בין הממשלה להייטק, כתוצאה מהמהפכה המשפטית והמחאה שקמה בעקבותיה. עוד מציינים את המסגרת החקיקתית המיושנת, ואת התחרות העולמית שהתגברה בשנים האחרונות – כשמדינות אחרות החלו לקדם באופן משמעותי את הסקטור הטכנולוגי שלהן.
פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר SNPI: "ההייטק הישראלי נמצא במצוקה אחרי שנה קשה במיוחד, עם האטה עולמית, רפורמה משפטית והמלחמה שטרם הסתיימה. אין לישראל את הפריווילגיה להסתמך רק על כוחות השוק, ולהסתכן בדעיכת המנוע של המשק - ואחריו של כלכלת ישראל כולה. כמו במשברי עבר, יש להבטיח שההייטק יתאושש ואף ייצא מחוזק מהמשבר הנוכחי, ויחזור לעמדת הובלה עולמית. היום, יותר מתמיד, יש צורך במדיניות ממשלתית חכמה, קוהרנטית ופרו-אקטיבית. אנו קוראים למקבלי ההחלטות לא להתעלם מנורות האזהרה הבוהקות - ולפעול באופן מידי להקמת כוח משימה כלל-ממשלתי, בשיתוף סקטור ההייטק והחברה האזרחית, במטרה לפתח וליישם אסטרטגיה ברורה וארוכת-טווח. ללא מאמץ משותף, ישראל עלולה למצוא את עצמה מידרדרת לנקודת אל-חזור".
אורי גבאי, מנכ"ל SNPI: "אירועי השנה החולפת הביאו את ההייטק הישראלי לחוסר ודאות מתמשך, והפכו את 2024 לשנה קריטית שתקבע את עתידו. בדוח זה אנו מצביעים, לצד הסיבות לאופטימיות, על הסכנות הגדולות שמאיימות על הענף - ובראשן החמצת רכבת ה-AI. ללא הייטק מוביל לא יהיה חוסן כלכלי ולאומי. במציאות הנוכחית של תחרות גלובלית מואצת לצד משבר מקומי, האתגרים שניצבים בפני ההייטק הישראלי הופכים לקשים הרבה יותר".
