מעלים מחירים ומגדילים הכנסות: קמעונאות המזון בישראל תגדל ברווחיות ב-2021 והשוק נשלט על-ידי שש רשתות שמחזיקות ברוב השוק ואוגרות יותר עוצמה ורווחים גם השנה. כך עולה מבדיקת חברת המידע העסקי Coface Bdi.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הכנסות שוק המזון ל-2021 מוערכות בכ-63.8 מיליארד שקל, גידול של כ-2% בהשוואה ל-2020 וגידול של כ-13% לעומת שנת טרום הקורונה 2019. לפי אייל ינאי, מנכ"ל משותף בחברת Coface Bdi, "השוק אמנם עבר תהליך מהיר של גידול בהכנסות עקב עליית היקפי הצריכה בעקבות הקורונה, אבל הוא היה גדל בכל מקרה. גם עליות המחירים תרמו".
1 צפייה בגלריה
"המגמה היא עלייה בהיקפים, עלייה ברווחיות ובריכוזיות". קניות בסופרמרקט
(צילום: דנה קופל)
למרות שבשוק פועלים כ-2,000 שחקנים באמצעות כ-3,700 סניפים (בין היתר: מכולות, מינימרקטים, סופרמרקטים). נראה כי חל גידול בריכוזיות בשוק, כאשר שש הרשתות הציבוריות שופרסל, רמי לוי, טיב טעם, ויקטורי, יוחננוף ופרשמרקט שולטות על כ- 47% מהשוק לעומת 44% בשנת 2019. כך שבסיכום 2021, צפוי כי שש הרשתות יציגו גידול כולל של קרוב ל-5 מיליארד שקל ביחס לשנת 2019.
בבדיקה חסרות רשתות פרטיות גדולות ורווחיות כמו יינות ביתן, אושר עד וחצי חינם. בחברת Coface Bdi מסבירים שיינות ביתן אמנם לא נכללת בבדיקה שכן היא רשת פרטית ונתוניה אינם ציבוריים, אך גם היא נבדקה וכרשת השלישית בגודלה היא מגדילה את נתח השוק של הרשתות הגדולות מה שמחזק את המגמה של שוק שמספר המתחרים השולטים בו קטן והשליטים רק מתעצמים. לדברי ינאי, "גם אם בודקים את שתי הרשתות הפרטיות הגדולות רואים את אותה מגמה - עלייה בהיקפים, עלייה ברווחיות ובריכוזיות".
בחינת הרווחיות של שש רשתות המזון הציבוריות בסיכום המחצית הראשונה של 2021 מעלה כי הרווח הגולמי הממוצע שלהן עמד על 28.7% לעומת 27.2% במחצית הראשונה של 2019. הרווח התפעולי הממוצע עלה מ-4.6% במחצית הראשונה של 2019 ל-6.8% במחצית הראשונה של 2021.
לפי ינאי, ההשוואה ל-2019 היא משום ש-2020 הייתה שנה חריגה. "העוצמות היו יותר נמוכות מ-2020, אבל אותה מגמה של גידול בהכנסות ושיפור ברווחיות. גם ב-2021 היה סגר בתחילת השנה שעשה טוב לקמעונאיות המזון, אז היא גם לכאורה לא שנה מייצגת. אבל המגמה היא אותה מגמה. הקורונה היא גורם מאיץ אבל זה לא הקורונה שמובילה את המגמה. גם אם 2022 תהיה שנה רגילה – המגמה תימשך: החזקים מתחזקים, הריכוזיות גבוהה, רמת המחירים גבוהה והמרווחים נשארים גבוהים. אני לא רואה שינוי".
יש הרבה רשתות מזון בישראל וכשיש הרבה מתחרים – הם מייצרים לכאורה תחרות. איך קורה שאתם מגדירים את השוק כריכוזי?
"בסופו של דבר, יש מעט מאוד מבחר. בסוף הכוח הוא בידי ארבע-חמש רשתות, זה הכל".
אבל במדינה קטנה ארבע-חמש רשתות זה טוב. זה גם אמור לייצר תחרות. גם באירופה יש מספר קטן של רשתות גדולות עם נתח שוק גדול.
"אבל ברוב המקרים אין פה סניף ליד סניף ולכן אין תחרות אמיתית. תחרות זה כשיש באותו רחוב ארבע רשתות והצרכן בוחר לאן להיכנס בגלל המחיר. יש אזורים כאלה נקודתית אבל לא רבים".
יש בהחלט אזורים רבים כאלה למשל בת"א יש סניף של שופרסל, יוחננוף ואושר עד במרחק הליכה, אבל הם לא באמת מתחרים במחיר אלא על סוגי קהל. כלומר התחרות ביניהן היא לא בהכרח על המחיר.
"נכון. הם לא באמת מורידים מחירים בגלל תחרות משוכללת. יש גידול ניכר במחזורים של הרשתות, זה אומר שאין צורך בתחרות אגרסיבית על הכיס של הקונה, כי יש מספיק בשביל כולם והצרכן הישראלי לא בודק אם פה העלו לו מחיר ב-2% ושם העלו לו מחיר ב-5%. אין בארץ תחרות משוכללת וכנראה לא תהיה בזמן הקרוב. באירופה 62% מהצרכנים שינו את הרגלי הקנייה שלהם, החליפו מותגים ועברו רשת. בארץ זה לא ממש קרה בהיקף הזה. יש גידול בקניות אונליין ויש גידול בקניות במרכזי הערים (שם מוכרים ביוקר, מ.ק) אבל זה לא דרמטי כמו בחו"ל".
זינוק באונליין
ואכן מהבדיקה עוד עולה כי שלא במפתיע, בשנים האחרונות חל שינוי בהרגלי הרכישה של הצרכנים כשנתח הרכישה באינטרנט גדל באופן ניכר. בשופרסל שיעור הרכישות באונליין עמד על 13.6% ב-2018, ובסיכום מחצית הראשונה של 2021 כבר עומד על 26.8%. ברמי לוי נתח האונליין עמד על 3.9% בלבד ב-2018 ובסיכום מחצית הראשונה של 2021 עומד על 19.2%.
"גם באירופה ישנה מגמת גידול ברכישות אונליין עם גידול של 55% בשנה החולפת. למרות הגידול, נתח הרכישות אונליין הוא 5.3% בלבד. זאת לעומת שליטת הסופרמרקטים אונליין בבריטניה, שם רכישות באינטרנט מחזיקות בנתח של 11.2% משוק קמעונאות המזון. דווקא בגרמניה, מדינה עם רשתות ענק כמו אלדי, הן מהוות 2.6% בלבד. בישראל כמו בעולם ההוצאות על מזון גדלו בעקבות סגרי הקורונה".
בנוסף, המותג הפרטי בישראל ממשיך להתחזק, אך עדיין נמוך בהרבה ביחס למדינות אירופה. בשופרסל המותג הפרטי היווה 26.8% במחצית הראשונה של 2021, לעומת 25.1% במחצית הראשונה של 2019, גידול של מעל 300 מיליון שקל בהכנסות ממכירות מוצרי המותג הפרטי של שופרסל. ברמי לוי המותג הפרטי מהווה 19.2%. לשם השוואה, המותג הפרטי בבריטניה מהווה כבר 49.6% מסך המכירות במזון ומוצרי מכולת, כאשר הממוצע באירופה הוא 30.3%.יחד עם זאת המותג הפרטי באירופה כשיטה ותיק בהרבה מהמותג הפרטי בישראל.
"ככל שהמותג הפרטי יותר חזק אז הרווחיות משתפרת", מסביר ינאי. "אמנם הקמעונאים לא באמת מייצרים לעצמם את המוצרים שהם מוכרים תחת המותג הפרטי אבל המרווח בו תמיד יותר טוב וזה מגביר את הכוח של הרשתות שמחזיקות במותג כזה. אז גם המגמה הזאת ממשיכה להתחזק. בבריטניה המותג הפרטי חזק הרבה יותר מאשר בארץ, אבל בארץ יש מרווח גולמי גבוה מהנדרש במותג הפרטי, בגלל הריכוזיות".
