בית משפט השלום בבאר שבע קיבל לאחרונה תביעת דיבה שהגיש פקח של עיריית אשדוד נגד בעל עסק שקילל אותו והכפיש אותו ברשתות החברתיות אחרי שרשם דוחות לחובתו. השופטת רחלי טיקטין עדולם דחתה את גרסת הנתבע שלפיה הפקח התנכל לו כי סירב לתת לו סחורה בחינם, וקבעה שהוא יפצה אותו בכ-65 אלף שקל.
הפקח עובד בעירייה כ-10 שנים. הנתבע היה בעל חנות בגדים ואביזרי לבוש ברובע א' באשדוד, עליו הפקח היה ממונה. ב-2019 הוא רשם לחובתו שלושה דוחות בסך 730 שקל בגין הצבה של סטנדים, קרטונים וסחורה מחוץ לחנות ללא היתר.
לפי הפקח, ביוני 2019 הוא הגיע לחנות והבחין במתקנים המוצבים בחוץ. לדבריו, הוא ביקש מהבעלים לפנותם מבלי שיינתן לו קנס, אולם למחרת שב לחנות והבחין באותן חריגות. לטענתו, כשביקש מהנתבע להזדהות החל האחרון לאיים עליו ולקלל אותו בכינויי גנאי כגון "סמרטוט רצפה" ו"פח אשפה".
בהמשך פרסם בעלי החנות בפייסבוק תגובות בגנותו שבהן כתב בין היתר כי הוא "רגיל למלא שקיות בחנויות כדי לא לתת דוחות ולתת שקט... אצלי זה לא קורה אז האפס הזה כל בוקר בא אליי לחנות מצלם נותן דוח על כלום והולך". בנוסף פרסם הנתבע בקבוצת וואטסאפ של סוחרים בעיר אשדוד הודעות קוליות בהן דיבר בגנותו.
בעלי החנות טען כי לדוחות ולפרסומים קדם אירוע של נטילת מגבות על ידי הפקח מהחנות ללא תשלום. לדבריו, הפקח הגיע לחנות כשאביו במקום וביקש ממנו לקחת ארבע מגבות כדי לבדוק אם אשתו רוצה לקנות אותן. האב הסכים. כעבור זמן מה, כשהפקח לא שילם על הסחורה, פנה אליו האב ובתגובה הוא החזיר את המגבות משומשות ומלוכלכות.
עו"ד נבון קצבענת קזולהעל פי בעלי החנות, האירוע הוביל את הפקח להתנכל לו באמצעות הגעה יומיומית לחנות, צילום שלה ומתן דוחות והתראות ללא סיבה מוצדקת. הוא הוסיף שבהמשך גילה כי מדובר בשיטה של שלפיה סוחרים בעיר נותנים לו סחורה ללא תשלום והוא בתמורה נמנע מלקנוס אותם.
אבל השופטת רחלי טיקטין עדולם קיבלה את התביעה וקבעה שהגידופים שהטיח בפקח, כמו גם יתר הפרסומים, מהווים לשון הרע. לדבריה אירוע המגבות לא הוכח ובגרסאות בעלי החנות ואביו נמצאו סתירות. בנסיבות אלה לא הוכח כאמת הפרסום שלפיו התובע: "רגיל למלא שקיות בחנויות". היא ציינה שלא הוכח כי הפקח התנכל "למאות עסקים" וגם לא הוכח שנהג לקבל טובות הנאה מבעלי עסקים.
היא הוסיפה כי כמות הדוחות והתראות שנתנו, וטווח הזמנים ביניהם, אינם מלמדים על התנכלות. בפסק הדין צוין שבעלי החנות לא זכאי להגנת תום הלב בשל השפה שבה בחר להשתמש כמו גם העובדה שלא טרח לברר אם הפרסומים הם אמת.
בהתחשב בהיקף הגדול של הפרסומים ובחומרתם חייבה השופטת את בעל החנות לפצות את הפקח ב-45 אלף שקל בתוספת הוצאות בסך 5,000 שקל ושכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד משה אבקסיס
• ב"כ הנתבע: עו"ד אורית בשן
• עו"ד נבון קצב עוסק בלשון הרע
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
