בין ההצלחה המטאורית שלה באירוויזיון להופעת הענק הנוספת המתוכננת בפארק הירקון, נועה קירל נתנה גם הופעה מעט אחרת. הכוכבת הרותחת של התקופה הרימה את קהל האורחים באירוע בר מצווה שנערך ב"מערבה", מתחם האירועים היוקרתי של השף רן שמואלי.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
מי שהייתה אמונה על האירוע הנוצץ היא רחלי ויינר, מפיקת האירועים של האלפיון העליון. "זה היה אירוע בהשקעה מטורפת", היא מספרת. "המשפחה נתנה לי יד חופשית, ברמה שבחרתי לאמא את השמלה והנעליים. הם אמרו לי, 'רק תגידי למחרת כמה צריך לשלם'".
ויינר נמצאת שם בשביל להגשים את החלומות הפרועים ביותר עבור אלו שכסף אינו מהווה עבורם מחסום. החלומות הללו יכולים לכלול אלמנטים שישאירו אתכם פעורי פה – כמו תקציב פרחים בלבד העומד על יותר ממיליון דולר.
היא מדגישה כי מבחינתה כל האורחים הם VIP – ועדיין היא מודה: "אם יש מישהו שאנחנו צריכים לתת לו אקסטרה תשומת לב, יש לי בצוות מישהי שזה התפקיד שלה. אנחנו נותנים לה הדרכה על מי היא צריכה להתביית, והיא יושבת עם בקבוק ויסקי ביד. הוא עוד לא מספיק להרים את הכוס כשהיא ריקה – היא כבר מילאה לו אותו".
אם חשבתם שהקורונה, הריבית המזנקת, השסע בחברה הישראלית, המצב הביטחוני או ההתחממות הגלובלית ישפיעו במשהו על ענף אירועי היוקרה, טעות בידיכם. התעשייה הזו מגלגלת מיליארדים בשנה, עם אירועים שבהם ה"וואו" נשמע למרחקים.
עולם אירועי היוקרה זכה לאחרונה לחשיפה יוצאת דופן בארה"ב בזכות מאמר שפרסמה ב"אטלנטיק" סוצ'יל גונסאלס - עיתונאית, סופרת ומפיקת חתונות יוקרה לשעבר.
גונסאלס חשפה סודות כמוסים מתעשיית ההפרזות הנ"ל, והודתה במעשים ספק מוסריים שעשתה עבור הלקוחות שלה: מה קורה כשההורים הם אלו שמשלמים על האירוע ודורשים להשתלט עליו? (התשובה: עושים כדבריהם כי בעל המאה הוא בעל הדעה); מה קורה כשמפיקים אירוע לביל גייטס? (אומרים לו שהוא אולי גאון, אבל לא מבין דבר באירועים); ואיך להגיע לכיס של לקוחות פוטנציאליות? (משכירה של חברת יח"צ שבונה האשטאג ספציפי לאירוע ועד להבטחה לכתבה מחמיאה באחד מעשרות מגזיני הכלות האהובים בארה"ב).
את אלקי ג'ייקובס, ילידת ארה"ב, מחלוצות התחום בארץ ומי שאחראית על אפקט ה"וואו" של מיטב עשירי ארצנו, כל זה לא מפתיע: "זה ברור, זאת ההתפתחות של העולם שלנו. העולם חשוף ואת צריכה להיות out there".
"יש אירועים עם אמן מפורסם שרק ההופעה שלו עולה מיליון דולר", היא אומרת. "בהרבה מהאירועים שאנחנו מפיקים הקהל מגיע מעבר לים, אף אחד לא בא רק ליום אחד, אז מדובר למעשה בסדרת אירועים. יש ארוחת שישי בערב, שבת בצהריים שבדרך כלל זה מסיבת חוף, יכולה להיות חינה ויש את הגאלה – אירוע הלילה, החופה והמסיבה עצמה. זה יכול להגיע לחמישה אירועים ויותר. יש הפקות שבהן מטיסים 300 איש ליוון, להודו, לישראל. יש אירועים גרנדיוזיים שהם עבודה של חודשים, בקנה מידה מאוד-מאוד גדול".
מהו החלום הכי מטורף שהגשמת?
"יש הכול. מספיק שהכלה אומרת שפרח מסוים הוא מה שהיא חלמה עליו, ובאותה העונה הפרח היוקרתי הזה לא גדל בארץ – אז צריך להטיס פרחים מחו"ל. עוד דבר שאנשים מאוד משקיעים בו הוא הקולינריה. בארץ יש לנו שפים מובילים שפותחים מסעדות בכל העולם, אז מאוד פופולרי להביא שף אורח שמוביל את האירוע ונותן את הטון מבחינת קולינריה. האירועים האלה מאוד קונספטואליים. אני באה מעולם התיאטרון. אני רואה את האירועים דרך עין תיאטרלית מאוד.
"אבל אירוע זה לא רק עיצוב ואוכל. זה סיפור. אני לא רואה את האירוע רק כפרחים או אביזרים, אלא שהאורחים נמצאים בתוך סיפור שאני רוצה לספר, או שבעל השמחה רוצה לספר. בגלל זה כל אירוע מאוד שונה מהשני. זה לא קופי-פייסט. באירועים מאוד גדולים לפעמים לוקחים במאי. יש הופעות, יש המון שחקנים בתוך אירוע יוקרתי".
ג'ייקובס נמצאת בתחום כבר 30 שנה, עוד מימיו הראשונים של ענף אירועי היוקרה בארץ. "בהתחלה הקהל הישראלי לא הבין את הקונספט. היו שואלים אותי אם הפרח על השולחן בא עם האולם או עם הקייטרינג. כיום אנשים מסתכלים על היום הזה כמו על לבנות מלון בוטיק ללילה, רק שאחר כך כואב לפרק את זה".
היא עצמה גדלה במשפחה אמידה, אבל שום דבר מנוף ילדותה אינו מזכיר את האירועים שהיא מעצבת כיום. "אבא שלי היה עורך דין פלילי והאמא זמרת אופרה, כך שלא היה חסר דבר. קיבלתי את חוש האסתטיקה מההורים ולקחתי אותו לעולם שלי", היא אומרת. "עם זאת, אף פעם לא היו אצלנו אירועים כאלו. האירועים שאני עושה לא דומים בכלל לאירועים שהייתי בהם, ולא כי לא יכולנו אלא כי זאת הייתה הבחירה. אפילו החתונה שלי הייתה בבית של ההורים שלי בקונטיקט. היו 300 אנשים. טוב, בכל זאת התחתנתי עם קיבוצניק".
לצד אירועים שהיא מעצבת לישראלים הכוללים קפיצה לחו"ל, ג'ייקובס גם מעצבת אירועים לעשירי העולם שבוחרים לחגוג את הימים המיוחדים שלהם כאן בלבנט. "אלו לא רק יהודים", היא אומרת, "אבל החשיבות מבחינת יהודים לקיים בר מצווה או להתחתן בארץ זה מאוד חזק. אנשים רוצים לבוא לכאן, והם מביאים את הקהל שלהם לארץ במיוחד לאירוע.
"מה שעוד מיוחד בארץ שלנו זה שברדיוס קטן, מצפון עד דרום, אפשר לבחור לוקיישנים כל כך מגוונים, עם נוף לגמרי אחר. את יכולה לארגן לילה במדבר, ולמחרת אירוע בצפון ואחר כך בכותל בירושלים. יש מקומות היסטוריים שהקהל יקבל סיפור שלם דרך הלוקיישן שלהם, כמו מצדה. החופה יכולה להשקיף על הכותל, ואחר כך אפשר להגיע עד לפארק תמנע – הארץ שלנו קטנה ויש בה מגוון עצום של לוקיישנים".
איך זה לעצב אירוע במקום כל כך עוצמתי כמו הכותל או להבדיל פארק תמנע?
"כשאני מעצבת אירוע במגדל דוד בירושלים, לדוגמה, אני צריכה קודם כל לנשום את המקום. המקום הרבה יותר חזק ממני. צריך רק להוסיף למקום כדי להפוך אותו ליותר יפה. החוויה של אירוע היא טוטאלית, בשביל האורחים יש איזשהו סיפור שקורה שם. סיפור של טעם, שמיעה, ראייה, תחושה – כל החושים. אירוע הוא חוויה שהאורחים עוברים, וזאת העבודה שלנו – לייצר חוויות".
יש דברים שלא תעשי?
"אני לא אעשה שום דבר שאני לא מאמינה בו. אם אני אעשה אירוע קיטש, זה יהיה בכוונה תחילה כך שהקונספט הוא קיטש, אחרת אני לא יכולה לעשות את זה. אני מאוד מאמינה לקול הפנימי שלי."
היו תקופות שהענף נפגע?
"ברור שבזמן הקורונה. אבל הכול חזר. לקח קצת זמן אבל זה קרה".
הריאיון מתקיים ימים ספורים לפני שג'ייקובס שמה פעמיה לאחד מאיי יוון, לשבוע של אירועים גב-אל-גב שכוללים חגיגת צבעים עוצרת נשימה, לצד דיוק מושלם וירידה לפרטים הכי קטנים שניתן להעלות על הדעת, עד שהעין רואה הרמוניה מהפנטת. נראה שאין איך לעקוף את זה: הדרך להשיג את אפקט ה"וואו" היא לשפוך טונות של כסף.
אבל יש עוד דבר שכנראה מניע את האנשים שמרימים לעצמם או ליקיריהם אירוע במחיר של דירה בינונית בפריפריה. אפשר לקרוא לזה לחץ חברתי או מעמדי - הרי כולם יודעים שהם עתירי ממון, אז מה יגידו עליהם חבריהם אם יבחרו לקיים חתונה צנועה?
ג'ייקובס מבקשת לספק עוד נקודה למחשבה: "חשבו כמה עבודה אירוע בסדר גודל כזה מספק לאנשים. עיצבתי אירוע שהפיקה אחת מחברות ההפקה המובילות בעולם כיום, שהיא במקרה ישראלית. זה היה בהודו, חתונה של משפחה לא יהודית. חמישה ימים של אירועים ענקיים, תיאטרון ואמנות בקנה מידה שאי אפשר לתאר.
"בלב המדבר, מחוץ לארמון העיר אודייפור, הוקמה ארץ פלאות חורפית לגמרי, עם משטח החלקה על קרח מעל אגם שהוקם במיוחד לאירוע וארמון שלם שנבנה לצד הארמון – וזה רק עבור אחד מהאירועים. עכשיו, נכון, יש הרבה אנשים רעבים בהודו. אבל את יודעת כמה אנשים עובדים על אירוע כזה? רק לסידורי הפרחים יש לי כ-25 עובדים. אז אירוע כזה נותן כל כך הרבה פרנסה לכל כך הרבה אנשים שעבדו על הבנייה של האירועים האלה, בכל רחבי הודו. זה משלם משכנתאות ונותן אוכל הביתה. כמובן שהתחום הזה מביא גם המון סטרס - הוא לא מתאים למי שלא יכול להתמודד עם לחץ".
איך את מתמודדת עם הלחץ?
"האדרנלין של אירועים זה עולם אחר. את בספירה אחרת. יש לך דדליין. יש טיימינג שהווילון עולה, כמו בתיאטרון, ואין דרך חזרה. הלחץ הוא מתמשך. חיים עם זה. אני עכשיו באל.איי, מנסה לנוח לקראת סדרה של שבוע אירועים באתונה שיש לי בתחילת החודש הבא".
אם כל מה שקראתם עד עתה על אירועי יוקרה עשה לכם חשק לשטוף את העיניים כעת בתמונות באינסטגרם, לפחות לגבי האירועים שוויינר מפיקה צפויה לכם אכזבה. היא נמנעת מלפרסם את עצמה ברשתות החברתיות, ותמונות מהאירועים שהפיקה לא מגיעות לשם. באופן שאולי נשמע מעט סותר, אנשים שמשקיעים סכומי עתק באירועים לא בהכרח מעוניינים שכולם יראו אותם.
"רוב האנשים המאוד עשירים, שמשקיעים סכומים חסרי תקדים, מעדיפים להישאר אנונימיים. הם לא רוצים להיחשף. לדוגמה, בשבוע שעבר הפקתי בר מצווה, לא גדולה אבל מושקעת. האמא הסתכלה מסביב ואמרה, 'הכול כל כך יפה. אולי תצלמי ותעלי לאינסטגרם - אבל בבקשה בלי תמונות שלנו'. לקוחות כאלה לא אוהבים שהשם שלהם עולה. אלו שרוצים שיראו אותם הם בדרך כלל מפורסמים, שבכל מקרה נחשפים, אבל אנשים מאוד עשירים שאינם מפורסמים היו רוצים להישאר מאחורי הקלעים".
זאת כנראה גם הסיבה לכך שוויינר מבקשת שלא נזכיר שמות של לקוחותיה, על אף שכמה מהם מוכרים לכם היטב ממדורי הכלכלה והרכילות העסקית.
איך הגעת לתחום?
"אני במקור מקריית שמונה, סרן במילואים, ניהלתי את מטה הבחירות של ראש העירייה. הייתי עושה שם כנסים פוליטיים עם נתניהו, עם שרים. ואז הכירו ביני לבין בעלי, והוא החליט שהוא מייבא אותי להרצליה פיתוח", ויינר צוחקת. "חברה משותפת רצתה להכיר לי אותו. הסתכלתי בפייסבוק שלו וראיתי תמונות עם יהודה לוי. חשבתי לעצמי, מה לי ולעולם הזה? תוך חודשיים הוא הציע לי נישואים".
הבעל שהיא מדברת עליו הוא אסף ויינר, מפיק אירועי יוקרה. היא הצטרפה לעסק שלו, ועד מהרה שבתה את ליבם של חברי האלפיון העליון, חלקם שכנים של בני הזוג בשכונה היוקרתית שבה הם חיים עם ארבעת ילדיהם המשותפים (בחמש שנים, אם כבר מדברים על הפקה) ועם שני ילדיו של ויינר.
"בהתחלה עשינו רק אירועים עסקיים, ואז עשינו את הפתיחה של מלון סטאי תל אביב (השוכן בכיכר השעון ביפו - מ"ש). טבילת אש עם אלף איש הכי חזקים בתל אביב. היו שם כל הסלבס הכי מטורפים. שם הייתה ההופעה הפומבית הראשונה של בבו קובו ומירי בוהדנה".
אחר כך, לדבריה, הגיע "אירוע של 15 יום, בר מצווה וחתונה בתקציב בלתי מוגבל. זאת אומרת שיכולנו לעשות כל מה שעלה על דעתנו. זה היה בכל הארץ. הטיפול שלנו מתחיל מכל אורח שמגיע לארץ, ואנחנו מחכים לו עם שלט וואן. ככה 500 אורחים, וכמובן שמלינים אותם. אחר כך עוברים ממקום למקום, ירושלים, טבריה – אירוע טירוף. אחרי עשרה ימים חלק מאורחי בר המצווה עוזבים ומגיעים אורחי החתונה. האירוע הזה כבר היה כרטיס הביקור שלי".
"עשינו בר מצווה מטורפת למשפחה של יהלומנים במנהרות הכותל. יש מקום מדהים שנקרא 'אחר כתלינו', בתוך מנהרות הכותל. זה להכניס מאה רכבים (רכבי יוקרה, יש להניח - מ"ש) בשער יפו. היה אירוע מושלם".
יש אירוע שקשה לעשות?
"בדרך כלל מי שיש לו דרישות מוגזמות גם יודע לשלם בהתאם, ואין משהו שאי אפשר לעשות. הכול תלוי בכסף בסופו של דבר. אני אומרת בשיחה הראשונה – להיות מפיק טוב זה לקחת את החלום שלכם ולהפוך אותו למציאות. זה הסיפור של עולם האירועים".
את מדגישה שאת רחלי אוחנה מקריית שמונה. איך את מסתכלת על העולם הזה?
"לרחלי מקריית שמונה לא היה חסר כלום. זה שגדלתי בקריית שמונה לא אומר שגדלתי בחוסר. גדלתי בווילה. אנחנו שישה ילדים, וההורים שלי תמיד עבדו ודאגו שלא יחסר לנו כלום. וגם אני עבדתי מאוד קשה בחיים שלי. את כל מה שיש לבעלי ולי עשינו בעשר אצבעות, בלי הורים שמממנים אותנו, בלי ירושה, כך שבתוך עמי אני חיה.
"כיום לכל החברים שלנו יש יאכטות. אם אנחנו לא מפיקים אירוע יוקרה, אנחנו מוזמנים אליו. אז אני מסתכלת בפרופורציה ואומרת שמי שאין לו, הלוואי שהקדוש ברוך הוא ייתן לו, ומי שיש לו – שייתן לו יותר.
"אני מחנכת את הילדים שלי להבין שהחומר זה כלום. אנחנו עושים מסיבות מטורפות כי אנחנו אוהבים לארח. אנחנו רוצים לעשות טוב לאחרים, שייהנו ויהיה להם כיף ונעים. ככה באה לידי ביטוי רחלי אוחנה מקריית שמונה. אני יודעת עדיין לעמוד עם שתי רגליים על קרקע יציבה ולא להסתנוור. גם אם יהיה לי עוד 10 מיליון בחשבון".
יש אנשים שעושים אירועי יוקרה על אף שאין להם כסף לזה?
"אדם שקופץ מעל הפופיק - זה אופי. בדרך כלל מי שעושה אירוע יוקרה זה אנשים שיש להם את היכולת הזאת. יש אנשים שההנאה שלהם היא לעשות אירוע מטורף בלוקיישן שאף אחד לא חשב עליו, והוא עושה את זה לא עבור עצמו אלא בשביל האורחים, שמי שבא ייהנה".
מה הכי חשוב לאדם כזה באירוע?
"העיצוב זו אמירה. לאנשים בארץ אין מושג כמה עולה עיצוב. אנשים אומרים, 'תעשי לי מדהים בעשרת אלפים שקל'. אבל לא, עיצוב זה דבר מאוד יקר. הוא הגורם שעושה 'וואו'. זה חלק בלתי נפרד מהתוכן. האוכל יכול להיות נחמד, אבל אם העיצוב מטורף, אנשים ישכחו מה היה לאכול".
אמן בינלאומי?
"בטח. זה מאוד מוסיף. כמו באירוע שהפקתי והביאו את פיליפ קירקורוב (זמר ושחקן רוסי שאהוב מאוד על האוליגרכים הישראלים - מ"ש)".
מי משלם?
"מאוד תלוי. יכול להיות שבני הזוג צעירים ואין להם כסף, ואז ההורים משלמים. עשיתי אירוע ל-1,400 איש שרק האבא של הכלה מאוד עשיר, הוא אמר שהוא משלם את כל החתונה ונותן את המתנות לזוג - אפילו מההורים של החתן הוא לא היה מוכן לקחת שקל, למרות שהם רצו לשלם לו ובנדיבות רבה".
