כשנה לאחר שהמפקח על המחירים במשרד הכלכלה דרש מחברות גדולות במשק להעביר אליו נתונים על שיעורי הרווחיות שלהן - הודיעו היום (ג') החברות שעתרו לבג"ץ נגד המפקח - כי הן מושכות את העתירה – כפי שבג"ץ הציע להן. המשמעות היא כי החברות ייאלצו לחשוף את הנתונים בפני המפקח. עם זאת, נתוני הרווחיות לא יהיו חשופים בפני הציבור.
בחודש מאי אשתקד, כחלק מהמאבק של שר הכלכלה ניר ברקת בהעלאות המחירים, פנה המפקח על המחירים במשרד ל-17 מהחברות הגדולות במשק ואשר לגביהן מצא המפקח, כי הן פועלות בתחום שהריכוזיות בו גבוהה. המפקח דרש מחברות אלה, מתוקף סמכותו לפי סעיף 31(א) לחוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, תשנ"ו-1996, להעביר אליו נתונים, שכוללים בין היתר, את עלויות הייצור והרווחים שלהן. החברות סירבו לעשות כן ועתרו לבג"ץ.
בדיון שהתקיים אתמול בבג"ץ, בית המשפט אפשר לעותרות להשיב עד היום האם הן מושכות את העתירה – וכאמור כך הן עשו.
החברות שעתרו, ביחד עם התאחדות התעשיינים, הן תה ויסוצקי, שטראוס, קימברלי-קלארק, סוגת, אסם, יוניליוור, סנו והחברה המרכזית למשקאות. חברות נוספות שהמפקח פנה אליהן הגיעו איתו להסדר מוקדם: יפאורה-תבורי, חוגלה, דיפלומט, אבוט, נטו, שסטוביץ, טחנת קמח דגן, אנג'ל ודגנית ענבר.
"נגבש קריטריונים לרווחיות יתר"
הנתונים, כאמור, לא ייחשפו בפני הציבור, אלא רק בפני המפקח שיצטרך להתמודד עם שני מכשולים:
1. הצורך לקבוע מהי רווחיות יתר, שתהיה קבילה במקרה של ערעור מצד החברות - היות שכיום אין הגדרה לכך.
2. הצורך להתמודד עם התנגדות האוצר לפיקוח על מחירים. כדי להכניס מוצרים נוספים לפיקוח, המפקח יידרש לאישור ועדת המחירים הבינמשרדית בראשות האוצר, ובנוסף לחתימה של שר האוצר - ולא בטוח שהמלצתו תתקבל.
המפקח על המחירים במשרד הכלכלה, ד"ר יונתן בצלאל, אמר ל-ynet "לאחר שנקבל את הנתונים בסיוע משרד רו"ח חיצוני, נגבש רשימה של מוצרים ברווחיות יתר. היות ואין הגדרה למה היא רווחיות יתר, נגבש קריטריונים שיתבססו על מה שמקובל בעולם. לאחר מכן נגיש את הרשימה לאישור ועדת המחירים הבינמשרדית, שהיו"ר שלה הוא נציג האוצר. כמו כן תידרש חתימה של שר האוצר - לצורך הכנסה לפיקוח".
השר ברקת מסר: "זכות הציבור לדעת מי המונופולים שעושקים אותו - הכרזתי מלחמת חורמה בקרטלים ובמונופולים עד לפתיחת השוק לתחרות, ללא חשש ומורא".
