בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב קיבל לאחרונה עתירה של שני זוגות גברים נגד משרד הפנים, והורה לרשות האוכלוסין לרשום את שמות המשפחה שבחרו לילדים שהביאו בפונדקאות בחו"ל. השופטת מיכל אגמון-גונן קבעה כי לפקידי הרישום אין סמכות לשנות את שם המשפחה שמופיע בתעודות הלידה הזרות של הילדים ובמסמכים רשמיים שונים.
שני הזוגות הביאו לפני כשנתיים לעולם ילדים בהליכי פונדקאות בקנדה ובארה"ב (לזוג אחד נולד בן ולשני תאומים). כל זוג בחר לילדים שלו שמות משפחה שמבטאים איחוד חלקי של שמות המשפחה שלהם, אבל רשות האוכלוסין סירבה לרשום אותם והחליטה ששמות המשפחה של הילדים יהיו זהים לשם המשפחה של האב הביולוגי בלבד.
בעתירות שהגישו נגד משרד הפנים טענו האבות כי הרשות פעלה בחוסר סמכות, בניגוד לחוק ולפסיקת בית המשפט העליון ותוך פגיעה בזכויותיהם לפרטיות, לאוטונומיה הורית ולכבוד האדם. לדבריהם, הרשות הייתה חייבת לרשום את שם המשפחה שהופיע בתעודות הלידה, בתעודות המעבר שהוצאו לילדים ובמסמכים רשמיים נוספים.
משרד הפנים טען מנגד כי יש הבדל בין שני הזוגות. לטענתו, העותרים הראשונים עוד לא הוציאו צו הורות פסיקתי להכרה באבהותו של האב הלא גנטי, ולפיכך שם המשפחה יוכל להשתנות רק לאחר שההליך יסתיים. לעומת זאת, הזוג השני הוציא כבר צו הורות ויכול לבקש לשנות את שמות המשפחה, כך שהעתירה שלו התייתרה.
אלא שהאבות עמדו על דיון בעתירה וטענו שאין שום קשר בין סוגיית ההורות לבין רישום שם המשפחה. הם הדגישו כי בחירת שמות המשפחה של הילדים שלהם נתונה להם ולפי החוק הרשות מחויבת לרשום ברישום הראשוני את השמות המלאים שמופיעים בתעודות הלידה הזרות.
ואכן, השופטת מיכל אגמון-גונן קיבלה את עמדת העותרים והבהירה כי כבר ישנה פסיקה ענפה בעניין החובה של רשות האוכלוסין לרשום את שמות המשפחה על בסיס התעודות הזרות. היא הבהירה כי רישום השמות המופיעים במסמכים הרשמיים מתיישב גם עם חוק השמות וחוק מרשם האוכלוסין ועם האמנה הבינלאומית לזכויות הילד, חובת ההגינות המוטלת על הרשות והחוק הבינלאומי.
"בעניין שלפניי, תעודות הלידה של העותרים הקטינים, שהינן תעודות ציבוריות... שהוצאו להם במדינות זרות, הן המסמך הנדרש והמספיק לצורך רישום השם הפרטי ושם המשפחה של כל אחד מהם על-ידי פקיד הרישום לפי סמכותו", כתבה.
"אין לפקיד הרישום סמכות להימנע מרישום השמות כפי שהם מופיעים בתעודות הציבוריות, אלא במקרים חריגים שבהם עולה בו חשש שהפרטים או התעודה אינם אמיתיים. קל וחומר נכון הדבר, שעה שמדינת ישראל עצמה נקבה בשמות אלה בתעודות מעבר שהנפיקה לקטינים, ובפסקי דין שניתנו לגביהם טרם רישומם, אף אם אין מדובר בצווי הורות פסיקתיים".
השופטת הדגישה כי לפקיד הרישום אין סמכות לקבוע או לבחור לקטין שם שונה מזה שבחרו הוריו. אין גם שום קשר בין הוצאת צווי הורות פסיקתיים, שנדרשים לכינון היחסים ההוריים, לבין בחירת שם הילד. לפיכך, העתירות התקבלו והשופטת הורתה לרשות האוכלוסין לתקן את הרישום השגוי ולהנפיק להורים תעודות זהות ונספחים חדשים. הרשות חויבה לשלם לעותרים הוצאות ושכר טרחת עו"ד של 30 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ העותרים: עו"ד איריס שינפלד, עו"ד דנה מנצור
• ב"כ המשיבה: עו"ד אורלי לוי-מנצור ודוד מרגליות מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)
• עו"ד חיה לזר נוטקין עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
