בית משפט השלום בתל אביב דחה לאחרונה ערעור שהגיש ישראל שצבר חובות עתק במעשי תרמית כשהועסק בבנק רוסי הפועל בבריטניה: לפני יותר מארבע שנים קבע העליון שפסק הדין הבריטי מחייב אותו לשלם כמעט חצי מיליארד שקל לכמה חברות בישראל, וכעת כשביקש צו פתיחת הליכים הוא נדחה על ידי השופט דן סעדון בנימוק שהחובות נוצרו במרמה ולכן מתן הפטר לגביהם אינו אפשרי.
מרים ורונן אברבוך הם בני זוג ישראלים שמחזיקים גם באזרחות רוסית ולטבית. ב-2014 הם חויבו בפסק דין של בית משפט בלונדון לשלם כ-160 מיליון דולר לבנק רוסי הפועל בבריטניה וברוסיה. בית המשפט קבע כי השניים ביצעו הונאה בהיקפים אדירים שהביאה לכך שהבנק רכש אגרות חוב ארגנטיניות בסכום הגבוה פי ארבעה משוויין האמיתי. את ההפרש לקח אברבוך שעבד בבנק ואשתו סייעה לו בהלבנת הרווחים.
בעקבות פסק הדין עתרו כמה חברות זרות לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה להכריז שפסק הדין אכיף בישראל. ב-2016 התקבלה הבקשה וב-2018 דחה בית המשפט העליון ערעור שהגישו בני הזוג.
בבקשה לצו פתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון הצהיר רונן אברבוך על חוב כולל בסך 480 מיליון שקל לשלושה נושים. הממונה על חדלות פירעון במחוז תל אביב דחה את הבקשה. הוא נימק זאת בכך שכל החובות המוצהרים בבקשה נוצרו במרמה ולפיכך הם מוחרגים מתחולת ההפטר על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. בנסיבות אלה, נקבע, אין טעם בהליך.
בערעור על ההחלטה טען אברבוך כי הסמכות לקבוע אילו חובות יוחרגו מתחולת ההפטר נתונה לבית המשפט ולא לממונה. לדבריו, המצב העובדתי בעניינו אינו חד משמעי: מעשיו בוצעו לפני 11 שנים ויותר עם אחרים שלא ידוע מה עלה בגורלם, והליכי גבייה שננקטו לא הניבו מידע על נכסים קיימים.
עו"ד דניאל גולשהלנסיבות אלה, טען, יש משמעות שהייתה צריכה לבוא לידי ביטוי בדיון בבקשתו לצו פתיחת הליכים. הוא הוסיף שהליכי חדלות פירעון אינם כלולים באמנה בין ישראל לבריטניה בדבר הדדיות בהכרה ואכיפת פסקי דין בעניינים אזרחיים.
אבל השופט דן סעדון דחה את הערעור. הוא הבהיר שמלשון החוק עולה כי סמכות הממונה לאשר או לדחות בקשה לצו פתיחת הליכים מחייבת אותו, בין היתר, לבחון אם הצו יסייע לחייב למנוע את חדלות פירעונו. לכן, אם הממונה נוכח בדיון בבקשה למתן צו פתיחת הליכים כי חובות החייב מוחרגים על פי דין מתחולת ההפטר, מבלי שיש שיקול דעת בעניין לבית המשפט או לממונה, הוא חייב לדחות את הבקשה.
השופט הדגיש שגם על פי הגישה המרחיבה בעניין סמכות הממונה וגם על פי הגישה המצמצמת יותר, רשאי הממונה לשקול בגדר שיקוליו לצורך מתן צו פתיחת הליכים את הנתון לפיו כלל חובות המערער נוצרו במרמה, וככאלה הם מוחרגים מתחולת ההפטר.
הוא הוסיף שטענת המערער בעניין האמנה אינה רלוונטית שכן, גם אם יש ממש בטענה שצו בפשיטת רגל שניתן בבריטניה לא יכול לשמש מושא להליך הכרה בישראל, אין הדבר גורע מהאפשרות לבקש בישראל צו פתיחת הליכים על יסוד פסק חוץ הקובע חיוב כספי שהוכרז אכיף.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערער: ע"י עו"ד ווסר
• ב"כ הממונה: לא צוין
• עו"ד דניאל גולשה עוסק בחדלות פירעון
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
