בית משפט השלום בירושלים קבע לאחרונה כי העירייה תפצה בכ-280 אלף שקל תושב העיר בן 26 שנפצע לפני כעשור על מתקן בגן סאקר. השופטת מיכל הירשפלד קבעה שהעירייה התרשלה באי-גידור החלל בגובה כמטר תחת המתקן שהכיל קורות ברזל חשופות.
האירוע התרחש כשהנער יצא עם כיתתו ליום כיף בגן סאקר. כחלק ממשחק הוא רץ עם חבריו אל מתחת למשטח מתכת שעליו הוצב מתקן מגלשות. מדובר במתקן שהיה בנוי על גבי משטח בגובה כמטר, שבתחתיתו קורות ברזל משוננות וקרקע חולית. הנער, שכנראה לא הבחין בקורות המסוכנות, הרים את ראשו ואז נחבל בעוצמה מאחת מהן. כתוצאה מהפגיעה נפער בקרקפתו חתך עמוק והוא הובהל לבית החולים הדסה עין כרם שם נתפר ולאחר מכן שוחרר לביתו.
בתביעה שהגיש לבית המשפט במאי 2018 נגד עיריית ירושלים ו"כלל" שביטחה אותו בביטוח תאונות אישיות, סיפר הצעיר שפגיעת הראש גרמה לצלקת מכוערת בקרקפת שלו ולהתפתחות סממני פוסט-טראומה. לאחר שהגיע להסכמה עם "כלל" מחוץ לכותלי בית המשפט, המשיכה התביעה להתנהל נגד העירייה בלבד.
התובע טען שהעירייה התרשלה בתחזוקת המתקן בכך שלא גידרה את החלל המסוכן שמתחתיו, לא הציבה שילוט האוסר על הכניסה לשם ואף לא ריפדה את קורות הברזל. מנגד טענה העירייה שפעלה בהתאם לתקן הרלוונטי, שלא דורש ממנה לבצע פעולות גידור או ריפוד. היא הוסיפה שביצעה בדיקות תקופתיות ביחס למתקני הגן ואין לייחס לה רשלנות.
השופטת הירשפלד קבעה שהמתקן אמנם עמד בתקן המחייב ושבוצעו לגביו בדיקות תקופתיות, אולם טיעונים אלה תופסים לגבי המתקן עצמו ולא לגבי החלל שמתחתיו.
עו"ד יעקב לביא"קיומו של חלל מתחת למשטח הדריכה של המתקן, המאפשר כניסה של ילדים מתחתיו, לרבות נערים, כחלק ממשחקם במקום, כאשר מתחת למשטח הדריכה מורכבות קורות ברזל חשופות, באופן שמסכן את ראשם של הנכנסים, אינו בבחינת סיכון סביר", כתבה. "במיוחד אמורים הדברים כאשר מדובר במתקן המיועד למשחק ילדים, וכאשר הוא 'מרופד' בקרקעיתו בחול. את התרחשות הנזק מהתממשותו של סיכון זה, היה על הנתבעת לצפות".
בפסק הדין צוין שהעירייה לא נקטה פעולות כלשהן על מנת למנוע כניסת אנשים לחלל המסוכן – כשהפשוטה והבסיסית בהן היא הצבת גדר – ובכך היא התרשלה. לצד זאת ציינה השופטת כי במועד התאונה התובע לא היה ילד קטן אלא נער כבן 16, כמעט בגיר, שממנו מצופה לגלות אחריות ושיקול דעת גם כשהוא "משתולל". מטעם זה קבעה לו אשם תורם בשיעור 15%.
בסוגיית הנזק צוין שמאז התאונה הספיק התובע לסיים לימודים בתחום הנדסת החשמל ולקבל תעודת הנדסאי. כמו כן הוא השתלב בשוק העבודה. מסיבה זו נקבע שנכותו התפקודית נמוכה בהרבה מנכותו הרפואית המשוקללת שנקבעה על 19% בשל הצלקת והתסמונת הפוסט-טראומטית.
בסופו של דבר נפסק לצעיר פיצוי בסך 234 אלף שקל עבור אובדן כושר השתכרות, כאב וסבל ועזרת צד שלישי. כמו כן נפסקו לטובתו שכר טרחת עו"ד בסך 46,800 שקל והוצאות משפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד ש. ביטון
• ב"כ העירייה: עו"ד א. גדות
• עו"ד יעקב לביא עוסק בנזקי גוף ותאונות
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
