"השווקים והעולם נתנו לנו קרדיט גדול על ההתחייבויות להעלות את המע"מ - ולכן אי ביצוע הההתחייבות הזו תהווה סכנה״, כך אמר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון היום (ב') בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט ובנק לאומי. ירון אמר את הדברים בשיחה עם גלית חמי עורכת כלכליסט, על רקע פרסומים שראש הממשלה בנימין נתניהו שוקל לבטל את התכנית להעלות את המע"מ בשנה הבאה.
אמרת שגימיקים לא יועילו, למה התכוונת?
"התכוונתי לכך שצריך לעשות התאמות קבועות, ולא מהלכים חד פעמיים".
ירון גם ביקר את הכוונה לבצע תקציב המשכי במקום תקציב חדש לשנת 2025: "תקציב המשכי הוא בעייתי. בראש ובראשונה הוא לא מאפשר ודאות, תכנון לטווח ארוך - ולא מאפשר לעדכן את המציאות לצרכים הנוכחיים. בנוסף הוא גם לא משדר שיש לנו את היכולת להתמודד עם השינויים באחריות פיסקלית".
אבל אולי זה יחסוך בזבוזים מיותרים, ויחייב פיקוח משרדי על הכספים, בין תקציב לא אחראי לתקציב המשכי, מה עדיף למדינה?
"אנחנו לא רוצים להיות בתקציב לא אחראי, אבל לא נפטור עצמנו בתקציב המשכי. חייבים לקצץ איפה שצריך. ההוצאה האזרחית בישראל לא גבוהה, ולכן אי אפשר לקצץ רק בהוצאות. אי אפשר להימנע מצד המיסוי ותקציב המשכי כובל - זו לא הדרך הנכונה להתקדם.
"יש צורך לבצע התאמות בסדר גודל של 30 מיליארד שקל, כדי שהחוב יתייצב ואחר כך יירד. הממשלה צריכה לנקוט בצעדים האלה, להפגין אחריות גם אם זה לא פופולרי. צריך לעשות זאת בצורה מסודרת, ועם כל הגורמים הרלוונטיים כפי שנעשה תמיד. כך נשדר לשווקים ולכל הגורמים הבינלאומיים, שלמרות אי הודאות יש לנו תוואי ותכנית להורדת החוב".
מאיפה צריך למשוך את השמיכה?
"לפני שבוחרים במנות במסעדה, צריך להחליט לאיזה מסעדה הולכים. קודם צריך להחליט מה היקף ההתאמות שצריך לעשות - חלקן יבואו על ידי קיצוצים, אבל זה לא יספיק. השינויים במיסים יצטרכו להכיל את כל האוכלוסייה ומרחב העשירונים. יחד עם זאת, זו הזדמנות לייעל דברים, לצמצם תמריצים שליליים ליציאה לעבודה. עוד אוכלוסיות עם השתתפות נמוכה ייכנסו למעגל התעסוקה, הם יתרמו לתוצר ולנטל המס".
עד כמה אנו רחוקים מהורדת דירוג?
"חברות הדירוג מתכללות אוסף של דברים. מבלי להיכנס למה הן יעשו, אנחנו צריכים כמדינה לעשות את הצעדים הנכונים הכלכליים. למרות שאנו באי ודאות גדולה, צריך לעשות את השינויים האלה, חלקם שינויים של התאמות תקציביות כואבות, ולצד זאת התאמות מבניות. אם נעשה זאת, חברות הדירוג יהיו איתנו".
נושא גיוס חרדים, עד כמה זה קריטי מבחינת התקציב?
"סוגיית החרדים היא גם בגיוס וגם בתעסוקה. אלו 2 נושאים שונים. כשהגדלת השירות הסדיר תיפול על משרתי המילואים הנוכחיים בלבד, יהיה לכך נטל כלכלי של 10 מיליארד שקל בשנה - אם רק המעגל הנוכחי ייתן את הכתף ויגדיל את השירות. לכן החשיבות הגדולה להכניס מעגל רחב של אנשים לשירות הצבאי. זה מאוד יקל על הנטל המשקי והאישי של המשרתים.
"לגבי תעסוקת חרדים - זה היה חשוב לפני 7 באוקטובר, ונכון כעת על אחת כמה וכמה. אנו רוצים שהם יהיו במעגל התעסוקה, ירוויחו משכורות יפות, מה שמצריך שיהיו להם מיומנויות ולימודי ליבה. ככל שייכנסו, יגדילו את התוצר, ונטל המס על האזרחים יפחת. אלה אמנם שני נושאים שונים, אבל יש מחקרים שמראים על קשר ביניהם, כשחרדים שהם משרתים בצבא יותר קל להם לצאת למעגל התעסוקה".
רק לפני 3 חודשים הבטחתם שהריבית תרד ל-3.75%, היום אתם יותר פסימיים ושעד לרבעון השני בשנה הבאה לא צפוי שינוי, מה קרה? הייתם אופטימיים מדי?
"אנחנו אף פעם לא מבטיחים. יש הערכות. אין בנק מרכזי שמנהל מדיניות מוניטארית חוץ מאולי באוקריאנה, שמנהל מדיניות כשהאי ודאות כה גבוהה. כל זה מעלה את סביבת האינפלציה, אנחנו רואים את העצימות המלחמתית עלתה ומתארכת לעומת מה שחשבנו לפני 3 חודשים. כרגע מעריכים שתדעך רק לקראת רבעון ראשון ב-2025, ולכן מאמינים שנוכל להגיע להורדות הריבית ברבעון השני. ככל שהאי ודאות הגיאו פוליטית תרד, ועימה האינפלציה יתכנסו מהר, נוכל פוטנציאלית לפעול מהר יותר מהתחזית".
